טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קכ
לק"ק סאסוב להרב החריף מו"ה הירש בערשטין מו"צ.
ע"ד שאלתו וז"ל באה לפני בשבת קודש אשה א' שמלחה רגל בהמה ולא הניחה על כלי מנוקב רק שהיתה מעמדת אותו בסמיכה לאיזה תיבה והטלפים נחתכו כדרכן עכ"ל שאלתו. והנה מצאתי זה בגליון הפמ"ג שלי והנני מעתיק לו זה. ואם מלחו הרגל וקצצו ראשי הטלפים והעמידוהו ע"ג קרקע בפרט היכי שהקרקע מכוסה בנסרים דזה ודאי הוי כלי שאינו מנוקב אם אינו מקום מדרון צ"ע אם יש לאסור הרגל מכח נמלח בכשא"מ, הא ודאי אם היה מונח הרגל לארכו הי' ודאי אסור מטעם נמלח בכשא"מ, כי מבעיא לי בעמד על טלפיו אם נימא כיון דהטלפים מפסיקין בין גוף הרגל להקרקע א"כ כמו שאם לא נקצצו הראשים המה נחשבין ככלי שאינו מנוקב ואסורין, כן נמי אם נקצצו הראשים המה חשובים ככלי מנוקב כאלו נמלח הרגל בכלי מנוקב ונהי שלכתחלה אסור להעמיד הכלי מנוקב על הארץ כמו בפי' ס"ט מ"מ בדיעבד קיי"ל התם דכשר. כן ה"נ הטלפים נחשבים ככלי מנוקב וכיון שבהם הדם אין מתקבץ רק יוצא לחוץ תיכף והמה מפסיקין בין הארץ להרגל כשר הרגל. או נימא שלקולא אין נחשבין ככלי מנוקב רק כגוף הרגל עצמו והוי כנמלח בכשא"מ כיון שלא היה המקום מדרון והי' הדם מתקבץ במקום אחד הרבה במקום שהרגל עומד. וצ"ע לדינא בזה. מיהו לדינא אין להחמיר רק לאסור מה שבתוך הטלפים ולא יותר כיון דדעת המחבר שבלא"ה אין אסור רק מה שבתוך הציר ואף לדידן דמחמירין בכה"ג יש להקל. ואף אם לא עמד במקום הרך כיון דעומד בשיפוע ואלכסון י"ל נהי דדרך הדם לפלוט למטה מ"מ פולט רק כנגדו ואינו נמשך לסוף הרגל רק כל חלק ממנו פולט כנגדו למטה וא"כ הוי האי חלק העליון של הרגל כנמלח בכלי מנוקב כיון שעומד באויר כן נראה לי להקל בזה ודו"ק. עכ"ל בגליון הפמ"ג זה כמה שנים, והנה מ"ש רו"מ צד להיתר מכח אשר הדם מהרגל הולך בשטח השער מהרגל ורק מעט מאותו חתיכה שעומדת על הקרקע לא גרע מאם לא נחתכו הטלפים וכ' דבדיעבד הש"ך והפ"מ ואחרונים כולם מסכימין להיתר אף אם עומדין על הטלפין. הנה אין דבריו נכונין דמי הגיד לו זה דהדם הולך דרך השיער הרי אין דרך הדם להיות פולט רק למטה. ולמה חתיכה עבה שנמלחה בכלי שאינו מנוקב אסורה ולא אמרינן דהדם פולט לצדדין ובמה עדיף רגל מחתיכה גדולה ועבה, רק המתירין גם מה שבתוך הטלפים נראה עיקר טעמם הוי כיון דעצם חלחולי מחלחל והרי מהני מליחה להמוח שבתוך העצם כמ"ש בסי' ע"א בע"כ דנמשך הדם דרך העצם לכך מתירין אף מה שבתוך הטלפין דהם עצם י"ל דפולט דרך שם אבל אם עומדין על כלי שאינו מנוקב לו יהא דהוי הטלפים בשר נמי היה אסור ואין היתרו היתר ובפרט אם עומדין ע"ג נסרים ואין היתר רק כמ"ש בגליון הנ"ל, ודע דכל חתיכת הטלפים לא מהני רק אם מונח הרגל או עומד וצד הטלפים הנחתך מונח למטה באופן שיפלוט דרך שם אבל אם מונח הרגל וצד שנחתך הוי למעלה ומכ"ש אם עומדין וצד הנחתך למעלה והחלק השני למטה הוא ממש דין לא נחתכו הטלפים ממש והעולם אין נזהרים בזה וראוי להזהירם כי הוא דבר פשוט וברור זו"ז אין להאריך: