אור ברסלב
טוב טעם ודעת הלכות שחיטה › תשובה צה

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

הלכות שחיטה · תשובה צה

תשובה צד

לק"ק לעשניב להרב דשם.

הנה ע"ד שאלתו ותוכן דבריו בקיצור שתמה על הטור והש"ע בסי' כ"ח סעי' נ"ג דפסקו דמתכות לאחר שנשרף מכסין בו דאז מצמיח. ובע"כ עיקר ראייתו הוי מכח קושית התוס' בחולין דף פ"ח ע"ב מע"ז דף מ"ג ע"ב וס"ל כתירוץ ר"ת וכן כתב הרשב"א דאחר שרפה מצמיח וא"כ מוכרחין אנו לומר כמ"ש התוס' שם דמצותו תחלה בשרפה ואח"כ שוחק וזורה לרוח. דאל"כ מה הקשו רבנן אף היא נעשית זבל דלמא מיירי בלי שרפה וא"כ קשה על הטוש"ע דפסקו כן ובסי' קמ"ו כתבו דכיצד מבערה שוחק וזורה לרוח ולא כתבו דישרוף תחלה עכת"ד. והנה לכאורה יפה העיר אך אחר הישוב נראה דלא קשה. דנהי דלדינא ס"ל להטוש"ע כדעה זו דאחר שרפה מצמיח מ"מ אינו מוכרח לדברי התוס' דתמיד מצותו בשריפה. רק די"ל דאין מצותו בשריפה רק מ"מ השיבו רבנן כך כיון דאם ישרפנו תחלה אסור לשחקו ולזרות תחלה דנעשה זבל א"כ אף בלי שרפה אסור לשחקו ולזרות לרוח גזרה אם שרפו תחלה, ובפרט דלענין גוף הביעור הוי מעלה כל מה דמבערו יותר א"כ ילמדו ק"ו דמה אם בלי שרפה מותר לשחקו ולזרות לרוח מכ"ש אם שרפו תחלה דמבערו יותר דמותר אח"כ לשחקו ולזרות לרוח וגם יהי' מלתא דרבנן כחוכא ואטלולא לומר דבלי שרפה מותר לשחקו ולזרות לרוח ואם שרפו ג"כ יהיה אסור לזרות לרוח והרואה לא ידע השנוי לומר דע"י שרפה מצמיח לכן ראוי לאסרו בכל ענין. ובזה מדוייק יותר מה דסיימו שם רבנן והתורה אמרה לא ידבק בידך מאומה מן החרם למה להו הך סיומא כיון דרבנן ס"ל דזוז"ג אסור בכל איסורים ל"ל לסיים כך. אך לפמ"ש א"ש דנהי דזוז"ג אסור היינו רק מדרבנן וא"כ שוב בלי שרפה היה ראוי להיות מותר דהוי גזרה לגזרה לכן סיימו דהתורה אמרה לא ידבק בידך מאומה וא"כ היכא דמצמיח הוי איסור תורה לכן אף בלי שרפה אסור דגזרינן הא אטו הא וא"ש ודו"ק. והנה בזה י"ל פרפרת אחת מה דהרמב"ם פ"ח מע"ז כתב דשוחק וזורה לרוח או מטיל לים או שורף ומטיל לים ותמהו עליו מנ"ל כן, ולפי הנ"ל י"ל דהיה קשה לו קושיית התוס' וס"ל כר"ת בתירוצו דאחר שרפה מצמיח וגם ס"ל כהתוס' דלא משמע להו לגזור בלי שרפה אטו אם ישרפנו גם לומר כדעת התוס' דע"ז הוי לכתחלה בשרפה לא משמע ליה כיון דמפורש בש"ס דע"ז הוי מן הנקברין לא מן הנשרפין ולזה מפרש כך דלשחוק ולזרות לרוח לא בעי שרפה אבל להטיל לים בעי שרפה, וא"כ ר' יוסי דזכר סתם או מטיל לים בע"כ אחר שרפה מיירי דאם קודם שרפה הו"ל לומר או שורפו ומטיל לים ובע"כ דמיירי אחר שרפה וע"ז קאמר או מטיל לים לכן שפיר הקשו רבנן דאחר שרפה הרי נעשה זבל. אבל אם גם לים לא בעי שרפה, א"כ מה הקשו רבנן לר' יוסי דלמא מיירי ר' יוסי בלי שרפה ובע"כ מוכח כדעת הרמב"ם. ודו"ק את זה ראיתי להשיבו בקצרה:

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה