טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
הלכות שחיטה · תשובה פו
לק"ק ברעסטיצקע להרב מו"ה יוסף חיים נ"י.
הנה דבר שאלתו קבלתי אמש, והנני להשיבו על גוף הדין. הנה ע"ד שאלתו בעוף שהיה לו גרר על הצוואר ולא הספיקו לבדוק מעבר השני עד שנקרע הצוואר, הנה יפה הורה בזה להתיר כי מה שכתב הט"ז דבעוף לא שייך נחתך חצי העור כבר מבואר בחיבורי טוב טעם שהחוש מעיד להיפך וכיון דאפשר שלא יהיה מעבר לעבר, א"כ נהי דקי"ל כל מקום שצריך בדיקה אם נאבד בלי בדיקה טרפה היינו אם הריעותא באותו אבר דהטרפות מצדו, אבל במה שאין הטרפות מצדו רק מכח חשש שמא הזיק לאבר אחר, בזה לא מחזיקינן ריעותא מעבר לעבר. ואף להמחמירין בנמצא ריעותא בגוף העוף וספק ע"י חולי או ע"י קוץ. היינו כיון דעכ"פ ניקב עד החלל הוי כוודאי על ואזלינן בתר השכיח יותר להיות ע"י קוץ מע"י חולי. אבל בספק אם ניקב כל העור וא"כ אפשר דלא נכנס כלל לתוך חלל הצוואר הוי ברי ספק על דמותר אף דדריסה שכיח יותר, גם י"ל דוקא ניקב לחלל העוף שכיח יותר ע"י קוץ מע"י חולי אבל בגרר על הצוואר י"ל דלא ע"י קוץ ולא ע"י חולי רק דרך העופות בשעת אכילה מנשכין זא"ז ומזה נעשה הגרר ומ"מ פה העוף אינו דומה לקוץ להיות נכנס לפנים להיות ניקב גם הוושט לכן בזה לכ"ע מותר. ויותר אין להאריך דברי ידידו וכו':