טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
הלכות שחיטה · תשובה פה
לק"ק קומפלינג להרבני מו"ה ישראל יעקב נ"י.
הנה בדבר העוף הנשחט בעיו"כ ונמצא בו לצד הראש חתיכות תבן והיה כפול לב' ראש אחד ארוך וראש אחד קצר והיו הראשים לצד השחיטה ובצד השני לא נמצא תבן ואמר השוחט שהוא כשר ורו"מ מפקפק בזה, הנה לפע"ד יפה הורה השוחט להכשיר בזה. כי דברי המכתב מאליהו שהביא רו"מ והביאו בשחיטות השוחטים המה נכונים, ואם כי לפי דעת רו"מ גרע הוא מסובין שמקיל התבו"ש ולדעתי הוא עדיף מסובין. כי בסובין נמצא גם בצד השני ואין צריך לומר דמחזיקינן איסור ממקום למקום. ואין מקום להקל רק דהסכין עשה לו הפסק בין הסובין ועשה לו דרך ולא חתכן זה הוי תלי' רחוקה, ולכן מפקפק בזה הפמ"ג אבל בתבן בנמצא רק בצד אחד אם נחוש שנחתך התבן צריך לומר שהיה עוד תבן גם בצד השני ונחתך ונאבד, זה הוי להחזיק ריעותא ממקום למקום ולא מחזיקינן ריעותא שהיה התבן יותר ארוך ונחתך, דאין להחזיק ריעותא יותר ממה שהוא לפנינו וכמ"ש ביו"ד סי' צ"ח לענין שיעור סמ"ך וכמה דוכתי, משא"כ בנמצא בשני צדדי הסכין תבן א"כ חזינן לפנינו ב' חתיכות תבן א"כ הרי חזינן דס"ס נחתך לכן חיישינן שמא גם בשעת שחיטה חתכו. גם כיון דיש דיעות דגם בעוף הוי שיעור לשהייה ובעינן שיעור א"כ הוי ס"ס ולהקל, לכן נראה דיפה הורה השוחט דהעוף מותר, ומה שנראה מדברי רו"מ דזה הוי ריעותא מה שראש א' קצר, לדעתי אין בזה ריעותא יותר מאם היו שני הצדדים שווים דמה תאמר. דלכן הוי ראש א' קצר דנחתך ע"י הסכין אני אומר להיפוך דיגיד עליו ריעו אם היה נחתך גם בצד השני היה נחתך. ומדנשאר צד השני מוכח דלא נחתך עתה רק דכן היה נבלע ולכן הוי ראיה להיפוך ועכ"פ לא גרע ולכן העוף כשר. ובנדון מה שהוא זקן והרי הוא כבן שבעים שנה זה ודאי תימא. ובפרט מה שהוא שוחט על הבריל זה ודאי לא יתכן, ועיין במג"א ה"פ סי' תל"ב דנגד חלון דיש בו זכוכית ודאי אין לבדוק ומוכח דע"י זכוכית לא נדון כאבוקה, וא"כ ה"נ בשחיטה כיון דבעינן אור שיהיה דומה לאבוקה לא מהני ע"י בריל. אך לא אדון אנכי בזה. כי זה מוטל על הרבנים הסמוכים דשם לתקן המעוות. וזו"ז אין להאריך דברי ידידו וכו':