אור ברסלב
טוב טעם ודעת הלכות שחיטה › תשובה פ

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

הלכות שחיטה · תשובה פ

תשובה עט

לק"ק יארשוב הסמוך למאהלוב למוהר"ר פסח שמשון שו"ב דשם.

הנה ע"ד שאלתו על מנהג השו"ב כשמוצאין איזה פגימה על הסכין אחר השחיטה, משפשפין הסכין על היד אנה ואנה עד שמסירין הפגימה אם הוי פגימה גמורה או לא. ומעלתו לא ניחא ליה בזה. כי ראה בברית אברהם חלק יו"ד סי' י"ב ובתשובת חתם סופר שמחמירין בזה. והנה תמיד היה בלבי להקל בזה, כי לדעתי א"א שילך הפגימה ע"י שפשוף בבשר וא"א שיסיר בזה הפגימה, והנה כעת בבוא דבריו עיינתי בחתם סופר סי' ט"ז וראיתי דגם הוא הורה כן. דא"א שיתקן בזה הפגימה. רק דחשש לשהייה או עיקור. ולכך לדעתי אין מקום להחמיר מכח זה דלחוש מכח שהייה הנה אף אם הי' שהייה הוי רק משהו ומן הדין בעינן שיעור שהייה, ורק חומרא בעלמא לאסור שהיי' אפי' משהו, א"כ עתה דהוא רק ספק אם היה שהייה משהו הוא ספק דרבנן ולמה נחמיר בזה מספק וחשש רחוק ולחוש לעיקור הנה זה בידוע דכל שאינו עוקץ לא עושה עיקור. והרי אפי' סכין עולה ויורדת כשרה. ולא אמרינן דמקום הגבוה עושה עיקור אף שהוא גדול מכ"ש איזה דבר אחר כ"ש שאינו גדול שאינו עושה עיקור. ועוד אני מוסיף ראיה דהרי אם היה עושה עיקור למה אינו עושה איזה רושם בעור הבשר שמשפשף בה. ואדרבא אני אומר דמהני נמי השפשוף בבשר כי אם היה עושה איזה רושם בבשר הוי ראיה דיש פגם בסכין וא"כ כיון דהבשר אינו מרגיש לא הי' בו בוודאי פגם. ולכך בודקין אבשרא כדי שאם ירגיש בו פגם גם הושט ירגיש בו ואם לא ירגיש הבשר גם הושט לא ירגיש, א"כ הכי נמי השפשוף בבשר הוי כעין בדיקת אבשרא. דאם הי' בו פגם הי' מרגיש הבשר. ואם לא עשה רושם אינו פגום. ובפרט דאף אם הי' פגם הוי רק ספק איסור דדלמא בעצם המפרקת נפגם. ור' חסדא בש"ס מתיר לגמרי נהי דאנן קי"ל כרב הונא מ"מ הוי רק ספק וא"כ הוי רק ס"ס דלמא אינו פגם כלל ואת"ל הוי פגם דלמא במפרקת נפגם ושוב א"א לברר כיון דכעת הלך לו הפגימה ומתהפך לא בעינן דמתחלה צריכין אנו לדון אם הוי כאן פגם כלל. ועיין בש"ך דיני ס"ס, וגם י"ל דבשלמא אם הוי ודאי פגימה ואין הספק רק אימת נפגם אם בעור או במפרקת, א"כ אגלי מילתא למפרע דספק זה נולד בעודו עוסק בשחיטה. וקודם שסלק ידיו מן השחיטה ואז באותו שעה עדיין הוי כעוסק בשחיטה, ולא שייך לומר נשחטה הותרה ולא נחשב יצא הדבר בהיתר. אבל אם הוי ספק אם יש כאן פגם א"כ ספק זה נולד לנו עתה שכבר סלק ידיו מן השחיטה. ואז י"ל דכיון דנשחטה הותרה כיון דיצא הדבר בהיתר. ואם הוי נאבד הסכין הי' מותרת הבהמה כיון שיצא בהיתר. א"כ ה"נ כיון דהשפשוף גרם דא"א לבדוק עוד מותרת כיון דגמר השחיטה בהיתר לכך הנח להם מנהגם ובוודאי אם רוצה רו"מ להחמיר ובידו להחמיר תע"ב אך לא יערער בזה על אחרים והנח להם מנהגם. דברי ידידו הטרוד:

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה