אור ברסלב
טוב טעם ודעת הלכות שחיטה › תשובה עט

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

הלכות שחיטה · תשובה עט

תשובה עח

בנידון המחלוקת בק"ק מאניסטריסטש.

הנה ע"ד אשר יצא ערעור על השוחטים שאין בקיאים בהשחזת הסכין אם מחויבים לעמוד לנסיון או לא.. נראה דודאי צריכין לעמוד לנסיון מחדש דאף דכבר הוחזקו לשוחטים מומחים אין סומכים על החזקה במקום דיכולין לברר. ואף שכתב הט"ז סי' ח' באו"ח לחלק דדוקא בחזקה שלא הוחזק בעצמו בזה צריך לברר, אבל בחזקה דכבר הוחזק בעצמו אין צריך לברר מכל מקום המג"א שם כתב להיפך ועוד הרי המג"א כתב בסי' תל"ז כיון דהבית היה בחזקת חמץ. ובחזקת בדוק אתה בא להוציאו מחזקת חמץ בזה ודאי צריך לברר, א"כ ה"נ כיון דבעת הולדו לא ידע בודאי מהשחזת הסכין, רק דאח"כ למד א"כ כיון דיש לו חזקה דמעיקרא להיפוך שלא ידע בזה ודאי צריך לברר, ועוד הרי כאן יש חזקת הסכין להיפוך דכל סכין קודם השחזתו ותיקונו הוא פגום והשוחט בא לתקנו אח"כ א"כ כנגד חזקתו יש לנו חזקת הסכין להיפוך שהיה פגום לכך בזה ודאי צריך לברר, והן אמת דקשה לי על הש"ס דף י"ז דקאמר שם מנין לבדיקת הסכין מן התורה דכתיב ושחטתם בזה ואכלתם ופריך פשיטא כיון דניקב טרפה בעי בדיקה, ומשני לחכם קאמרינן, ופריך והאר"י לא אמרו להראות סכינו לחכם אלא משום כבודו וכו' ומשני מדרבנן וכו' ומהו פריך נימא דהכונה דאף דהשתא הסכין בחזקת בדוק והיה בחזקת טוב אעפ"כ בעי בדיקה ולכך צריך שפיר קרא דבלא"ה מה בכך דכי נקיב טרפה בעי בדיקה הרי יש בזה חזקה טובה דהוי בחזקת טוב, ולכך צריך קרא, ובע"כ מוכח דס"ל להש"ס דלא סמכינן על החזקה במקום דיכולין לבררו, והרי כאן היה מתחלה בחזקת טוב, ומוכח דלא כהט"ז בהל' ציצית סי' ח'. אך גם בזה קשה מהו פריך והאר"י לא אמרו בדיקת הסכין לחכם אלא מפני כבודו של חכם ומהו פריך נימא ודאי להראות סכינו לאחר בעינן מן התורה אף דהוא עצמו בדקו וראה כי טוב הוא אולי הוא אינו בקי, ואף דכבר הוחזק לבקי הרי אין סומכין על החזקה במקום דיכולין לברר. לכך בעינן להראותו לאחר וקרא שפיר אצטריך דאף דהוי כאן ב' חזקות חזקת הסכין וחזקת השוחט גם על ב' חזקות אין סומכין במקום דיכולין לברר, ואך דמדינא הוי די להראותו לאחר ולא לחכם, אך מה דאמרו להראות סכינו לחכם דמשמע דוקא לחכם הוא מפני כבודו של חכם וזה כונת ר' יוחנן אבל לאחר בעי מדינא וצ"ע:

והנה בהיותי בזה נתקשתי עוד בש"ס שם דף יו"ד ע"ב דפריך שם אי הכי תבעי נמי בדיקת חכם ומשני ע"א נאמן באיסורין, ופריך אי הכי מעיקרא נמי לא ומהו פריך הרי יש לומר בשלמא מעיקרא דעדיין לא הוחזק הסכין בחזקת טוב לא מהני ע"א כיון דע"א לא עדיף מחזקה וכמו דאין סומכין על החזקה במקום דיכולין לברר כן ע"א אין נאמן במקום דיכולין לברר וכאן הוי הסכין בחזקת מקולקל לכך אין סומכין על ע"א במקום דיכולין לברר ולכך בעי בדיקה לחכם, אבל אם כבר בדקו החכם והעיד שהוא טוב וגם השוחט בדקו וא"כ הוחזק עכ"פ עפ"י ב' עדים שהוא טוב וכיון דהוא עצמו בחזקת טוב, שוב א"צ לברר לדעת הט"ז בסי' ח' וה"ה בע"א דא"צ לברר בזה, ולכך נגד החשש דשמא נתקלקל לבד כיון דכבר הוחזק לטוב שפיר משני דע"א נאמן באיסורין ולברר א"צ עוד. ומהו פריך א"ה תבעי בדיקה לחכם ומזה ראיה דלא כדעת הט"ז בסי' ח' רק דאין חילוק בין אם הוי מוחזק בעצמו או שאר חזקות בכל ענין צריך לברר, ולכך שפיר פריך בין בקמייתא ובין בתרייתא לבעי בדיקה לחכם וכו'. ולכך העולה מזה דהיכי דיש חשש ערעור שאין מבינין השחזת הסכין צריכין לעמוד בנסיון לברר, ובפרט היכי דיש רגלים לדבר אם מסרבין להראות סכינם לאחר ואין רצונם לקיים והייתם נקיים מה' ומישראל א"כ יש רגלים לדבר לזה ודאי כל היכי דיש רגלים לדבר צריך לחוש להו. דברי ידידם הטרוד וכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה