טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
הלכות שחיטה · תשובה עח
לק"ק פרעמישלאן.
הנה מכתבם קבלתי והנה אשר התיר אחד, מאן דהו את ר' בעריל לשחוט. רע עלי המעשה. אפי' היה חכם גדול שבחכמים לא היה לו לעשות כן והוא נגד הש"ס מפורש חולין דף י"ח דפריך שם ולא חייש מר למבא. ופרש"י לרבא בר חיננא שהוא העבירו ואתה מכשירו. ומשני שליחותיה קא עבידנא, ופרש"י שהרי ציונו למצוא לו זכות ועכשיו שמצינו לו זכות אין אנן צריכין לחזור ולהימלך בו. הרי מפורש אומר דמשום כבודו בלבד לא היו רשאין להכשירו אף דראו דמן הדין הוא כשר. דהרי נמצא סכינו יפה ושלא כדין העבירו רבא. דהרי בנמצא סכינו יפה אין להעבירו רק נדוי כמ"ש בש"ע, וגם הי' טפלי תלוין בו וכמ"ש שם בש"ס ואעפ"כ כיון דהוא העבירו לא היו רשאין להכשירו משום כבודו, רק מכח דהוא עצמו ציוה כן, לכך הכשירוהו. א"כ בנ"ד שאינו כן ודאי צריך לחוש לכבוד הצדיק. לאסור להכשירו בלתי רצונו ולכן ודאי המתירו עתיד ליתן את הדין ומי שהוא ירא שמים ודאי לא יאכל משחיטתו וכו'. דברי ידידם וכו'