אור ברסלב
טוב טעם ודעת הלכות שחיטה › תשובה עז

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

הלכות שחיטה · תשובה עז

תשובה עו

בש"ע סי' י"ח שיעור הפגימה כ"ש וכו'.

הנה בחדושינו מכבר באו"ח סי' תפ"ו הבאתי ראיה לדברי הב"ח דבפחות משיעור חגירת צפורן אין איסור מדברי הרמב"ם פ"א מבחירה והנה ראיתי אחר הימים בת"ש שהביא זה. והנה מ"ש בתב"ש שם בשם ס' בית יעקב לדחות זה דמ"ש הרמב"ם כסכין של שחיטה הכונה דהבדיקה היא כסכין של שחיטה, והנה לדעתי מוכח מן הש"ס להיפך ממה דאמר ר"ל ג' פגימות הן ור"ח אמר אף פגימת הסכין ואידך בחולין לא קמיירי, ולמה ליה למימר בחולין לא קמיירי לתרץ טפי דלא נקט רק הני תלת דפגימה דידהו הוי דוקא כדי חגירת צפורן ובפחות מזה כשר, משא"כ בסכין דאף פחות מזה פסול לכך לא נקט ליה ובע"כ דשווין המה לדינא וז"ב לפע"ד.

והנה מדי דברי בזה אזכיר מה שנשאלתי בזה מחכם אחד בדין אם בדק הסכין ולא מצא פגימה בבדיקת אבשרא, ואטופרא מצא פגימה ושחט בעוף את הושט לבדו ולא את הקנה אם כשרה להב"ח דס"ל דבעינן דוקא כדי חגירת צפורן. והשבתי דנראה דטרפה אפי' להב"ח, דנראה דנהי דבעוף לא בעינן שחיטת כל הסימנים ממש מ"מ ראוי לשחיטת שניהם בעינן דומה למה דקיי"ל בעלמא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת וכו' וראיה לזה מדברי הפוסקים דס"ל דשמוטה אינה טרפה רק שאין שחיטה מועיל בו וא"כ קשה בעוף דהכשרו בסי' אחד לתכשר באם השני שמוט ולמה פוסל בעוף שמוטת סימן אחד בע"כ דבעינן שיהיו שניהם ראוין לשחיטה. וכן מצאתי בתב"ש שכתב כן בסי' כ"ד, וא"כ מוכח כמו בסימנים בעינן שיהיו שניהם ראוין לשחיטה ה"נ בסכין בעינן שיהי' ראוי לשחוט בו ב' הסימנים, וכל דאינו ראוי לשחוט שניהם פסול לגמרי, ואין להקשות ממ"ש הפוסקים באם יש ספק אם נגע בושט שתופס הקנה לבדו בידו ושוחטו ואח"כ בודק הושט והרי אין ראוי לשחוט שניהם, אך א"ש דהחילוק בין אם המניעה מצד אחר או מגופה. דאם הוא מגופה אין ראוי לשחיטה הן מצד הסימנים והן מצד הסכין בזה בודאי לא הוי שחיטה. אך אם אין המניעה מגופה רק מצד אחר שצריך לבדוק אח"כ בזה נחשב ראוי לשחיטה מצד עצמה וא"ש וז"ב לפע"ד ודו"ק.

והנה עפ"י הנ"ל נראה לי ליישב על נכון דברי הדרישה שהביא הש"ך בכאן דלכך בעינן בדיקת הסכין קודם השחיטה משום שנאמר ושחטתם בזה והש"ך תמה שהוא סותר להש"ס דף י"ז ע"ב דקאמר שם מנין לבדיקת סכין מן התורה שנאמר ושחטתם בזה ופריך פשיטא כיון דאי ניקב טרפה בעיא בדיקה ומשני לחכם קאמרינן וע"ש, ולפמ"ש יש לומר כך דעיקר כדעת הב"ח דבפחות מחגירת צפורן כשרה וממילא הוי ס"ד דאם בדקו אבישרא ולא אטופרא ורוצה לשחוט בזה עוף דהכשרו בסי' אחד הושט לבד דלא בעי בדיקה אטופרא דהא אפי' אם יהי' פגימה לא יזיק כיון ששוחט הושט לבד ותופסו לבדו בידו. לכך קמ"ל ושחטתם בזה דבעי לבדוק גם אטופרא מכח דבעינן שיהא הסכין ראוי לשחוט בו שניהם וזה ודאי בעי קרא. אך יש לומר הש"ס דפריך פשיטא היינו לס"ד דש"ס דלא אסיק אדעתיה מהך מימרא דר"ל שם דקאמר וכולהו כפגימת צפורן והוי ס"ל בפגימה כ"ש פוסל, ובפרט לפמ"ש התבו"ש דהנך דס"ל דבדקינן במיא ובשמשא ס"ל דכ"ש פוסל, והנה להך דיעה דכ"ש פוסל לדידיה ודאי פגימה כ"ש פוסל אפי' בושט או בקנה. דמה דאמרינן כל דבשרא וטופרא לא ירגישו גם הושט לא ירגיש זה הוי רק מסתמא אבל אם יש פגימה כ"ש פוסל לכך זה ודאי בשניהם פוסל, לכך שלא לאוקמא דר"ח כתנאי רק ככ"ע לכך משני דבדיקה לחכם קאמרינן וקרא אסמכתא בעלמא אבל לדידן דקיי"ל כריש לקיש דכולן אין פוסלין רק בחגירת צפורן. ובפרט לפי מה שהוכחנו לעיל ממה דלא משני דלכך לא מנאו בדיקת הסכין מכח דבזה אפי' כ"ש פוסל בע"כ דס"ל להש"ס להלכתא דבפחות מחגירת צפורן לא פסול אפי' בסכין. ולפ"ז ממילא כל דאינו מרגיש אבישרא אף דמרגיש אטופרא אינו מזיק לושט ואין פוסל לושט וכן להיפך לקנה, וא"כ הוי ס"ד אם רוצה לשחוט רק חד סימן לא לבעי בדיקה רק זה שכנגדו ולא יותר. אבל דנימא דבעינן ראוי לשחיטת שניהם זה אינו פשיטא. לכך אצטריך ושחטתם בזה דבעינן שיהא ראוי לשחיטת שניהם ובעינן לבדוק אבשרא ואטופרא לכך אצטריך לאשמעינן קרא ושחטתם בזה, ומה"ט גופא לא משני הש"ס דלכך לא מנאו בדיקת הסכין דס"ל כמ"ד דאף כ"ש פוסל, והיינו כיון דר"ח הוא דאמר אף בדיקת הסכין והוא קאמר לעיל הך לימוד מנין לבדיקת סכין מן התורה שנאמר ושחטתם בזה. ואם נאמר דר"ח פוסל אפי' כ"ש, א"כ נצטרך לדחוק דהך קרא הוי רק לבדיקת חכם וקרא אסמכתא בעלמא וזה דוחק. לכך טפי מוקי לה דר"ח ס"ל דגם בסכין בעינן דוקא כדי חגירת צפורן. לכך אצטריך לאשמעינן ושחטתם בזה לגופו דבעינן ראוי לשניהם לכך שוב כיון דגם בסכין ס"ל דבעינן חגירת צפורן דוקא ולכך פריך ולחשוב נמי ומוכרח לתרץ בחולין לא קמיירי. ודו"ק היטב בכל זה:

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה