טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
הלכות שחיטה · תשובה מ
להרב החריף מו"ה יונה אשכנזי לעיר ישן
הנה ע"ד שאלתו בנידון השו"ב הנה לא אעתיק השאלה כי הוא באריכות ויבין ממילא מתוך התשובה. כי הנה לדעתי שחיטתו אסורה כנבילה כי הנה זה דנשבע נגדו הוא עצמו יצטרף לפסלו עם אחר כמ"ש בש"ע חו"מ סי' ל"ד א"כ ה"נ נהי דליכא עד עמו עכ"פ כיון דיש ע"א הבע"ד שלו דנשבע כנגדו וגם הוי רגל"ד שנשבע לשקר וגם הוי כמה רגלים לדברים המכוערים שעשה ועל מה שהטריף למי שלא נתן לו שכר יותר וא"כ הרי בפירוש איתא בש"ע דעפ"י ע"א בצירוף רגל"ד מעבירין אותו וגם בלי עדות העד נראה דעיקר רגל"ד כיון דע"א בהכחשה אינו כלום א"כ העיקר העברה הוי ע"י רגל"ד א"כ ה"ה ברגל"ד בלי ע"א נמי מעבירין אותו וגם כיון דהוי על כל רעתו קלא דלא פסיק וא"כ הרי בקלא דלא פסיק ועידי כיעור מוציאין אפילו מבעלה ומכ"ש דיש לאסור שחיטתו כיון דרואים ממנו דברים מכוערים וגם הוי קלא דלא פסיק על המעשים שעשה וגם עכ"פ רגל"ד. וגם עפ"י ב' עדים אף אי נימא דבעלמא אין מצטרפין לפסלו מ"מ למסור לו עדות לכתחלה ודאי אין ראוי למסור לו דהרי אפילו במודה על עצמו דקיי"ל דאין אדם מע"ר ומ"מ מפורש בש"ע דאין למסור לו עדות לכתחלה ומכ"ש ברגל"ד אי קלא דלא פסיק ומה גם אם יש ב' עדים נהי דהוי עדות מיוחדת ואין לפסלו לעדות מ"מ למסור לו עדות לכתחלה אינו ראוי וא"כ ה"נ ליתן לו לכתחלה לשחוט הוי כמוסרין לו עדות לכתחלה וגם אם עכ"פ האנשים דמהימן להו בלבם ודאי אצלם נחשבין כתרי ואסורין לאכול משחיטתו ולכך הדבר ברור דאסורה שחיטתו בלי ספק. דברי ידידו הטרוד: