טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
הלכות שחיטה · תשובה לד
למדינת פולין לק"ק פולנאה הנקרא נאווי אלכסנדר להב"ד דשם.
הנה ע"ד שאלתם שבוע העבר קבלתי מכתב השני הנכתב בח"י ר' זלמן הירש פירשטענבערג טרם בא מכתבם הראשון ואח"כ ביום ו' עש"ק קבלתי מכתבם הראשון והנה היות כי טרחתם פעמים מוכרח אני להשיב בקיצור. הנה ע"ד התקנה הנעשה ששו"ב אחד לא ישחוט בלי חבירו אין בתקנה זו כלום כי אף דנימא בזט"ה בצירוף הרב יכולין לעשות תקנה ומחויבים הכל לנהוג כן אך זה דוקא במה דלא הוי חשש איסור להשאר אבל מה דהוי חשש איסור שרבים נמנעים מלאכול משחיטת שו"ב אחד מכח דנראה להם לקל בזה אין ביד כולם להכריח היחידים הנמנעים משחיטתו להיות מוכרחין לאכול משחיטתו כי אין מאכילין לאדם דבר האסור לו והרי אפילו בעסקי ממון אם הוי ריוח להאי ופסידא לההוא לא מהני רק מדעת כולם כמ"ש ברמ"א בחו"מ סי' רל"א ומה שלשון הרמ"א שם סתרו אהדדי ישבתי בחידושינו מכבר ומכ"ש בדבר האיסור להם, שלא הוי בתקנתם כלום להיות מוכרחין בדבר האסור להם ומה גם אם היחידין מכירין שהתקנה היה בערמה כדי להכריחם לאכול דודאי אין בתקנתם כלום ולא מהני תקנות זט"ה רק אם עושין לפי תומם לתקנת העיר לא לכוין לקנתר. ובחיבורי שנות חיים לבסוף בקונטרס פרט ועוללת כתבנו עוד דזט"ה לא הוי רק בדורות הראשונים שנתמנו מן ישראל יושבי העיר אז כיון דכולם הסכימו עליהם הוי כאלו קבלו עליהם תחלה שכל מה שיעשו מחויבין לקיים ואין בידם אח"כ לחזור מתקנתם אבל בזמן הזה שכל טובי העיר נתמנו עפ"י ערכאות עכו"ם אין להם דין ז' טובי העיר. לכך מכל הלין טעמי ואף אם יחסר איזה טעם מ"מ טעם הראשון לבדו נמי כדאי ואין מחויבים לקיים תקנתם ויכול השוחט הכשר להם לשחוט בלי השני הפסול להם. ז"ז אין להאריך דברי ידידם הטרוד וחלוש כח וכו':