אור ברסלב
טוב טעם ודעת הלכות שחיטה › תשובה כג

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

הלכות שחיטה · תשובה כג

תשובה כב

לק"ק יגאלניצא להרב מו"ה הירש שפירא אב"ד דשם בצרוף הקהל יחידי סגולה שם ת"י.

הנה ע"ד שאלתם על השו"ב ר' אפרים הלל שנתקשר בכתב ושבועה ואיסור שחיטתו ע"ד הרב מו"ה צבי הירש וע"ד ב' עדים שבעת שיהי' ר' שמואל בר' זאב עמו בצוותא חדא ביגאלניצא מחויב הוא בכל יום קודם שיתחיל לשחוט בהמה או עוף להראות הסכין לר' שמואל בר' זאב וחלילה לו לשחוט שום בהמה מכל מיני בהמות או עוף. עד שיראה הסכין לר' שמואל שישחוט בו באותו יום ויסכים שכשר לשחוט בו וגם שלא לבדוק בדיקת חוץ בריאה עד שיהי' רואה גם ר' שמואל ולא יסכים לומר שהיא כשירה עד שיסכים ר' שמואל ואם יעבור על זה שחיטתו נבילה וכו' ויש עדים ע"ז דנשבע כן בפועל חוץ חתימת ידו ואח"כ אירע שלא הי' ר' שמואל בעיר הנ"ל באותו שבוע ושחט לבדו עופות וצאן ובהמה בלי שאלת חכם. ע"כ תוכן השאלה:

תשובה היטב עשה הרב מו"ה צבי הירש שאסר שחיטתו הבשר והכלים ויהי' חלקי עמו בזה מכמה טעמים אחד כי עבר על השבועה בשאט בנפש כי מה שהתנצל כי כוונתו הי' רק כשיהי' ר' שמואל עמו בעיר הנה מלבד דהרי נשבע ע"ד הרב והעדים ודעתם ודאי לא הי' לכך כיון דנחשד בעיניהם א"כ אטו אם לא יהי' שם ר"ש מותרין לאכול בשר איסור אתמהא ודאי הוי כוונתם בכל ענין וגם הלשון מה שכתוב בהכתב כ"ז שיהי' עם ר' שמואל בצוותא חדא ביגאלניצא ואם כפי דבריו הי' לו לכתוב כשיהי' ר' שמואל ביגאלניצא אבל מלשונו שהאריך כ"ז שיהי' עם ר' שמואל בצוותא חדא ביגאלניצא משמע הכוונה דהיינו כ"ז שיהי' עמו בשותפות שם ולא כשיהיה דוקא בעיר. ועוד אף אם לו יהא כדבריו עכ"פ הי' לו להיות נמלך תחלה בהרב אם יעשה כן או לא ומדלא נמלך כלל מוכח דאינו חושש באיסורין וגם חשוד לאו"ד דהרי היה לו לשאול אולי אסור לו לעשות כן והרי הוא מאכיל דבר איסור והוי חשוד לאו"ד, ובפרט כפי כל העדות והקלות שהעיד ר' שלמה שו"ב על ר' אפרים הלל ונהי דהוי רק ע"א מ"מ כבר מבואר בתבואת שור דאפילו בע"א ורגליים לדבר מעבירין השוחט ולכך כיון דלא חשש לשאול ושחט בלי ש"ח ודאי אסור שחיטתו, ואף דלא הוי כתב ידו רק חתם מ"מ כבר כתבתי כמה פעמים דעכ"פ מדרבנן בעי שאלה בעם הארץ אף בנדר בדבר שאין בו ממש וגם בזה"ז כ"ע דינם כע"ה כמ"ש ביו"ד ה' נדרים סי' ר"ה. ואף דמ"ש דאסורה שחיטתו כנבילה הרי הוי של חבירו ואין אדם אוסר פירות חבירו על חבירו מ"מ מצד העברות השבועה הוא אסור שחיטתו וגם עכ"פ כיון דבני עירו הוכרחו לכתוב בלשון הזה א"כ מוכח דהוי חשוד בעיניהם הוי עכ"פ כקהל שפסלו שחיטת הכל והוי כנבילה לכך היטב הורה הרב שהבשר והכלים הם טריפה ומכ"ש שהשוחט אסור מכאן ולהבא ואין תרופה למכתו אחר כל המכשלות הנ"ל שהעיד עליו ר' שלמה וכעת הוסיף על חטאיו ועבר על כל שחיטה ושחיטה על השבועה א"כ עבר כמה פעמים על השבועה ואין כאן מקום להאריך יותר ולהשומעים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב וכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה