טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
הלכות שחיטה · תשובה כב
להרב מו"ה יואל אשכנזי אב"ד ד"ק בוקשעווי"ץ
הנה ע"ד שאלתו בשוחט שאמר בתורת עדות על איש אחד שהי' שונאו שראה שהורה לעצמו הוראה באווזא להכשירה והשוחט חתכו בסכין וראה שהיא טריפה ואמר בפני רו"מ ועוד ב' שהיו שם שמגיד כן בתו"ע אך לא נתאספו בתורת כך ואח"כ נודע שלא חתכו השוחט בסכין ולא הי' טריפה ושאל רו"מ מה דינו של השוחט. והנה מה שכ' רו"מ דראוי לפסלו כיון דחשוד להעיד שקר יפה כיוון וכן כתבתי אני בתשובה לק"ק דראבי"טש במהדורא וא"ו סי' קל"ד] ובתשובה לק"ק בעלדז [ במהדורא הנ"ל סימן קנ"ח] אך כאן לא הגיד לפני ב"ד כיון דלא הוי קבעו ושלחו אחריו לא נחשבה הגדה בפני ב"ד, אך עדיין נתחדש לנו הערה חדשה לפסלו כיון דשוחט החשוד להאכיל טרפות ודאי פסול לשחוט והרי אמרינן בעירכין דחמור האומר מן העושה מעשה דמאנס נותן חמשים סלע ומוציא שם רע מאה וכן מצינו במרגלים ייע"ש א"כ אם חשוד להאכיל טרפות פסול לשחוט מכ"ש המוציא שם רע על חבירו שאכל טריפות דאסורה שחיטתו דהרי האומר חמור מן העושה מעשה. הן אמת דיש לדחות ולומר דשאני מאכיל טריפות דהוי חשוד לאו"ד משא"כ במוציא ש"ר נהי דחמור מ"מ אין חשוד לאו"ד, אך זה אינו דהרי קיי"ל החשוד לדבר חמור חשוד לדבר הקל ממנו וא"כ אם חמור המוציא ש"ר מן העושה מעשה א"כ הוי חשוד לדבר חמור חשוד לדבר הקל. אך י"ל דעכ"פ בעיני בני אדם חמור יותר להאכיל טרפות מלהוציא ש"ר והדבר הקל בעיני הבריות אינו חשוד לדבר החמור בעיני הבריות גם הש"ך בסי' קי"ט ס"ק ג' כתב דבאינו ענין אחד אף החשוד על החמור אינו חשוד על הקל ולכך כל דלא הגיד בתו"ע בפני ב"ד כיון דאינו נפסל לעדות א"א לאסור שחיטתו ומיהו עכ"פ ניכר שאינו ירא שמים ולכך עכ"פ ראוי לקנסו להעבירו על שלשים יום ולא לחשות לגמרי ורו"מ אם יכול להיות נשמר משחיטתו לגמרי מה טוב ונעים ויקוים מאמר הכתוב ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה. יותר אין להאריך דברי ידידו וכו':