אור ברסלב
טוב טעם ודעת הלכות שחיטה › תשובה ג

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

הלכות שחיטה · תשובה ג

תשובה ב

לק"ק לבוב מאיש אחד ממדינת אוגנארין ושמו מוה' שלמה מאיר פילצער.

ע"ד שאלתו וז"ל עובדא אירע בקהילתינו במדינת אונגארין בק' ליסקא שלקחו שוחט ממדינת פולין ע"פ הרמנא דרב דק' טאלטשווע שהוא קרוב חצי מיל כדרכם בכל השוחטים מן קדמת דנא וגם הרב הגיד שהשוחט הוא קרוב שלו והי' אצלו עוד כמה קבלות מכמה רבנים של מדינת פולין והיה מתגורר בק' ליסקא הנז' קרוב לערך שנה ולא נמצא בו עול ועתה לפני כמה שבועות נקרה שהשוחט הנ"ל בא לק' טאלטשעווי והראה הסכין להרב דשם וצוח הרב שהסכין מלא פגימות ושנאבד ההרגשה מהשוחט ושלח תיכף שליח לק' ליסקא שלא יאכלו עוד משחיטה שלו ונכמרו רחמי אנשי ק"ק ליסקא על השוחט כי הוא ערום ובחוסר כל ואין לו כסות וכו' וטפלי תלויין בו וישבו הלומדים דשם ונסו אותו ויכשירוהו ופערו פיהם נגד הרב מק"ק טאלטשעווי שאין לפקוד אותם כי הוא נכון למועדי רגל לג' שוחטים עשה כן בזמן קצר וכו' ולא נופל הם ממנו כי יש להם לב כמוהו בהרגשה וכששמע הרב דברים אלו צוה הרב להכריז במתא שאל יקחו בשר מליסקא שהבשר נבילה הוא ואח"כ בא השוחט עוד פעם א' להרב הנז' ונסה אותו פעם ב' והרב עודנו עומד בדבריו הראשונים ונסע השוחט לק' טשעטשיוויץ והביא קבלה מרב כשר שיש לו הרגשה טובה וזה היה במשך ב' ימים. ועתה יש לעיין במשפט הבשר מהשוחט הנ"ל בג' מקומות בק' ליסקא ובק' טאלטשווע ומקומות הסמוכין בב' צדדים. ע"כ שאלתו והאריך רו"מ ולפי דעתו הבשר אסור:

תשובה הנה על דבר כיוצא בזה ממש נשאלתי זה איזה שנים ממדינתנו מק' סטריסוב ושם כתבתי להכשיר מטעמי ונימוקי בעז"ה (עיין לעיל ס"ב) וכאן אשיבנו בקצרה. לדעתי אל יעלה על לב שום אדם לפסול השוחט וגם לא הבשר והכלים דהנה שלחן ערוך בידינו דשוחט שהעיד עליו ע"א ששחט שלא כהוגן והוא מכחישו דע"א בהכחשה לאו כלום הוא ואותה השחיטה מותרת לכ"א ג"כ ואף למהרש"ל וב"ח דאוסרין היינו רק אותה השחיטה אסורה מכח דהתם מעיד האוסר על הבהמה דבהמה זו אסורה וכיון דהעדות על הבהמה שייך לומר אוקי חד לגבי חד ובהמה בחייה בחזקת איסור עומדת אבל בנ"ד אינו מעיד על הבהמה רק על השוחט שאינו יודע ההרגשה והרי השוחט יש לו קבלות וכבר שחט כמה זמני א"כ יש לו חזקה טובה ואין ע"א נאמן נגד החזקה בפרט בהכחשה דהשוחט אומר דהסכין טוב ויודע ההרגשה ולכך אף אם לא היו אנשי ק"ק ליסקא והרב דק"ק טשעטשיוויץ מעידין להיפיך נמי לא הי' הרב דק"ק טאלטשווע נאמן לפסלו. מיהו אם לא היו הם אז הי' לו נאמנות להרב הנ"ל מכח דאיכא לברורי וכמ"ש בסי' קכ"ז בהג"ה והש"ך כתב שהוא דין מפורש בש"ס גבי שלוף ואחוי ובחידושינו שם דברנו הרבה מזה ה"נ כיון דאפשר לברר הדבר להראות הסכין לאחרים נאמן גם ע"א. אך לפ"ז כיון דכמה אנשים מעידין דהסכין טוב אם כן אם נאמר דכמה בני אדם יש להם הרגשה ויכולין לדעת זה כמו הרב דק"ק טאלטשווע והוי איכא לברורי ונאמן הרב לאסרו הרי שוב יש כמה אנשים אומרים שסכין שלו טוב ואין דבריו של אחד במקום שנים כלום ואם נאמר דהרגשה ענין קשה הוא ורוב בני אדם אין יכולין להבין זה והרב דק' טאלטשווע יש לו הרגשה שאינו מצוי לרוב בני אדם א"כ שוב לא נחשב זה איכא לברורי, והרי עיקר דין זה נצמח מדין שלוף ואחוי שאתה בע"מ ונ"ל דדווקא בזה דהוי מילתא דעבידא לגלויי לכל דלראות המום כל עין תראהו בזה לא משקרי אינשי ונאמן ע"א אבל בדבר דרוב ב"א א"י לעמוד עליו לא נחשב עבידא לגלויי דהרי אם יכחישוהו רבים יאמר כי אין להם הרגשה וא"כ שוב אין לנו ראיה דע"א נאמן דהדרינן לכללא דאין ע"א נאמן נגד החזקה בפרט בהכחשת בע"ד נראה דזה ודאי כמו דאמרינן רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן ומוחזקין ה"נ אמרינן דרוב מצוין אצל בדיקת הסכין מומחין הם ולכך הרב דק' טשעטשיוויץ מן הסתם הוא בקי כמו הרב דק' טאלטשווע והוי עד נגד עד ואוקי גברא אחזקתו כיון דנטל קבלה בודאי כשר גם מרגיש הוא כמ"ש כעין זה בסי' א', ומכ"ש גם הלומדים דק"ק ליסקא נמי דרכם להיות השוחט מראה להם הסכין פעם בפעם א"כ המה בקיאים בדבר א"כ הוי יחיד נגד רבים דאין בדבריו כלום. והנה אם כי הדבר פשוט אצלי שחוש הרגשה הוא ענין נקל ויכולין לעמוד עליו רוב בני אדם ומכ"ש אם אומרים שהם מבינין על הדבר דנאמנין הם וראוין לסמוך עליהם נגד אחרים, אך גם שלא להוציא הדבר אביא ראי' לזה מן הש"ס פ"ק דחולין דמפלפל שם לתרוצי מתניתין דקאמר וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן וכו' וקאמר שם כולהו כרבינא לא אמרי רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הם ולעלופי לא חיישינן ולכולם פריך שם וכולן ששחטו אהייא וכו' בבודקין אותו סגי וקשה מ"ט לא מוקי כך הכל שוחטין הכל מומחין ובקיאין בבדיקת הסכין שוחטין ושחיטתן כשירה אם לא בדקו אותו תחלה אם מרגישין ויש להם הרגשה יבדקו אותן אח"כ שיש להם הרגשה אז שחיטתן כשירה ואח"כ קמ"ל דכולן ששחטו ואחרים רואין אותם שחיטתן כשרה וקמ"ל דלא מבעיא בבדיקה עתה לפנינו שיש לו הרגשה ודאי דמהני רק דקמ"ל דאף אם אחרים ראו הסכין ששחט בה ואומרים שהי' יפה דהוי ס"ד אולי אותן אחרים בעצמן אין להם הרגשה ומה מהני ראייתן קמ"ל דאף ראיית אחרים מכבר מהני בזה, ובע"כ מוכח דאדרבא הרגשה הוא ענין קל ביותר ואם אמרינן רוב מצויין אצל שחיטה מומחים הם מכ"ש דהוי מומחין לענין הרגשה וגם אם בבדיקה סגי פשיטא דראיית אחרים מהני ואין בזה צד רבותא לומר דאולי אחרים אין מבינין בהרגשה רק רוב בני אדם מבינין הרגשה וזה דבר קל. והנה מחמת טרדתי אין להאריך בזה ואין הדבר צריך אריכות כי הדין פשוט דהשוחט והבשר כשר וכל ישראל יכולין לאכול ממנו יאכלו ענוים ויתענגו על רוב שלום. כנפש הכותב הטרוד ידידו נצח:

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה