אור ברסלב
חפץ השם שבת › דף קלז:

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

שבת · דף קלז:

דף קלו:

גמרא אבל נותנין לתלויה ביו"ט וכו' פירוש דהוי אוכל נפש ממש ולזה התירו מלאכה גמורה כדמוקי לקמן הש"ס וגם בורר חייב כיון דהוי אוכל נפש משא"כ מכשירי אוכל נפש דלא התירו אפילו אהל עראי דלא אסיר מדאורייתא אלא דעדיין צריך לידע בסברת רבנן דמכשירין דלא איפשר לעשותן מערב י"ט אי שרו בהו איסורא דרבנן כהא דאהל עראי דאיפשר דדוקא הכא כיון דאיפשר לעשותן מערב י"ט אסרו ביהו אף איסורא דרבנן אי נמי איפשר דהוא הדין דאסרי והכא כוחא דהתירא אשמועינן לסברת רבי אליעזר והאמת הנלע"ד הוא דבכל גוונא אסרי רבנן כיון שלא נמצא היתר להדיא בדבריהם בשום גוונא במכשירין. ועוד מדיוקא דקא דייק התם הש"ס אמתני' דאין בין י"ט לשבת אלא אוכל נפש וקאמר התם מתני' דלא כרבי יהודה. דאי כרבי יהודה אף מכשירין בין י"ט לשבת משמע מהש"ס דבשום אופן בעולם אין היתר במכשירין בי"ט יותר מבשבת וא"כ אם איתא דאיכא שום צד היתר במכשירין אפילו באיסורא דרבנן היכי פסיק ותני אין בין וכו' אלא אוכל נפש והשתא אפילו כרבנן לא אתיא אלא ודאי דרבנן אסרי בכל גוונא במכשירין. וק"ל:

תוספות ד"ה אבל תולין וכו' וצריך לפרש וכו' פי' מה שא"כ אם היה שוה בשוה אם היה עושהו מאתמול או עושהו בי"ט אע"ג דאוכל נפש הוא אסור אלא דוקא כיון דאם היה עושה מערב י"ט לא היה חזק לזה התירו אלא דעדיין איכא לספוקי באוכל נפש עצמו אם אוסרים רבנן אפילו איסורא דמדבריהם בהיכא דהוי שוה בשוה אם עושהו מאתמול או לא. ונלע"ד כיון דכפי האמת לא מצינן מיעוט לאוכל נפש דאיפשר לעשותו מערב י"ט כדברי רבנן וכפי האמת הוה אמינא דהכל שרי לולא הך ברייתא דהמגבן וכו' דמייתו התוס' ז"ל בפרק קמא דמגילה דמינה הכריחו הם ז"ל לומר דבאוכל נפש דאיפשר לעשותו מערב יום טוב אסיר. א"כ מינה גמרינן ומדדמי לה ומילתא דלית לן ראיה מדבריהם ז"ל לאסור שרי ואמרינן באוכל נפש דאפשר לעשותו מעי"ט שרי באיסורא דרבנן ודוקא היכא דגילו חכמים לאסור כגון ההיא דהמגבן. ודו"ק היטב. תוספות ד"ה דרבי אליעזר עדיפא וכו' מנא ליהו התם דהוה מפליג וכו' ונראה דכוחא דהתירא עדיף ולזה לא אמרינן אלא דוקא מה שמפורש בהדיא בדבריו ולר"א דקאמר לה בהדיא בהכרח כאשר מובן מדבריו מה שא"כ לרבי יהודה דמנא לן להוסיף פלוגתא עוד בין רבי יהודה ובין רבנן להתיר עוד מכשירין שאפשר לעשותן. ודו"ק: ובזה יתורץ נמי מה שהקשו להך שנוייא מנא ליה דעדיפא דמנא ליה להוסיף היתר נוסף בדברי רבי יהודה שלא הוזכר כלל בדבריו בהדיא. ועוד נראה לומר לתרץ זה דהכי קאמר בהא מיהא בסברת רבי אליעזר עדיפא ואודי לי מיהא. ואיפשר נמי לסברת רבי יהודה גם כן אלא דלרבי אליעזר ליכא מאן דפליג ולא מקשה אימור דשמעת ליה דמשמע דברירא לך לסברת רבי יהודה דאפילו מילתא דאיסורא מדרבנן אוסר במכשירין דאיפשר לעשותן דרבי אליעזר מיהא עדיף לכשתמצא לומר הכי לסברת ר' יהודה ומכ"ש אי אמרינן דרבי יהודה ג"כ שרי בכי האי גוונא ואיפשר דהכי סובר הש"ס ולדידיה קאמר ליה, וק"ל:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה