אור ברסלב
חפץ השם שבת › דף קכד:

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

שבת · דף קכד:

דף קכג:

גמרא לא הכי אמר להו שקולו שותי מקמי כהנא. קשה וכי מחלוקת במציאות היכי מצי למימר לאו הכי הוה והוא עד או ראה אם לא שנא' ח"ו וכו' וכי תימא דמכח הפירכא מכריח דלא כן הוה א"כ מנא ליה לומר דהכי קאמר להו שקולו שותי וכו' לימא הכי אמר להו אייתי שותי לכהנא סתם דכלים נינהו ובני טלטול דכלום ראייתו דקא מייתי מהיכן ממה דדייק רב באומרו דליתיב עלייהו משמע דלא שרי אלא למיתיב עלייהו ועיין בפירש"י ז"ל בהדיא א"כ מחמת הקושיא הוה מסיר מלה דא דליתיב עלייהו ולימא דהכי אמר להו אייתו שותא כדקאמר השומע והמעיד. והנראה נכון הוא דרב הכי אמר אחר האמת ויתקיים תרי לישני דשרי להו בפי' לטלטל שותא מקמי כהנא כי היכי דליתיב זהו לשון רב דקאמר להו מר סבר דאומרו כי היכי דליתיב היינו עלייהו ומשמע דלא שרי אלא למיתיב עלייהו דווקא צורך גופו ומר סבר דקא דחי דהא דקאמר רב כי היכי דליתיב היינו במקומו באתרא דהוו תמן השותי דצורך למקומם ולזה לא הוצרך הש"ס להאריך ולומר כי היכי דליתיב דממילא שמעינן דלאותובי באתרייהו הוא דשקלי להו באומרו מקמי כהנא שם נאמר' ובזה לא קשה מידי ואין שום חד מנייהו מוכחת ח"ו. ודו"ק:

שם גמרא מגופת החבית דס"ד כיון שנשב' מחביתה תו לא חזיא מידי וסדו לה אינשי' ולא עבדו לה מגופה לחבית אחרת קמ"ל דתורת כלי עליה ושרי. ונראה דהאי מגופה אין לה תורת בית קיבול דאי אית לה תורת בית קיבול פשיטא דלא צריך תנא לאשמועינן כיון דהמגופה עצמה לא נשברה. והכי איתא בהדיא בריש מסכת ידים דחשיב לה בהדי שולי המחץ ופי' ר' עובדי' במגופה דלאו לאישתמושי ביהו עבידי אלא כיסוי לחבית א"כ חשיב לה כמאן דלית לה בית קיבול. ופשוט:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה