חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף קיט:
אמר אביי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו את השבת וכו' ונראה לח"י וכו' אלא בשביל שבטלו ק"ש וכו' ואר"א לח"י וכו' אלא שבטלו וכו' נראה כי כולהו הוו בה בירושלם עד שנחרבה ואי לא היתה בה אחת מכל העבירות הנז' לא היתה נחרבת ולזה דקדקו לומר לא חרבה אלא וכו' בשלילת הענין דאחר האמת אילו היו משמרין את השבת הגם דהוו כל הנהו עבירות בידם היו ניצולין כיון דשקול שבת כנגד כל התורה הגם שביטלו כל התורה כולה הרי הם כשקולין ולא היו יוצאים מחזקתם ירושלם וג"כ אלו היו קורין ק"ש ערבית ושחרית הגם שהיו בידם שאר העבירות ושבת בכלל לא היתה ירושלם נחרבת דק"ש תנן כאומרם ז"ל כל הקורא ק"ש וכו' כאילו קיים והגית בו יומם ולילה והיו ניצולין וכפי זה כל הנהו מקר' דדרשינן מינייהו לא קשה אהדדי. וק"ל: