חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף קיט.
גמרא. כשמניחים היו אומרים לה' הארץ וכו' והוא ע"ד שאמרו חז"ל כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב והארץ נתן לבני אדם לא קשיא כאן קודם ברכה. כאן אחר ברכה. וכוונתם בקריאתם שהיו אומרים וכו'. כשמניחים היו רומזים באומרם לה' הארץ כי אוכלין משלחן גבוה כאורחים שאוכלין ממה דלית להו בתורת חסד ואחר הברכה היו אומרים והארץ נתן לומר שלא נשאר עליהם חוב כל מה שנהנו באותה האכילה ולא נזקף עליהם בתורת חוב כי אחר הברכה נעשה שלהם וזכו בו דבזה לא ינכה להם מזכיותיהם כל אשר נתעדנו ונתענגו כי נתונים נתונים המה להם ומדידהו אכלו. ופשוט: