חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף קיד.
גמרא אמר להו רבי ינאי וכו' לא כלבנים וכו' אם בארזים נפלה שלהבת וחוש המיחוש. מי יעלה בהר י"י מה יעשו צעירי הצאן ולא שביק חיי לכל בריה ח"ו אלא הטעם הוא להודיע את בני ישראל שלא יבטחו על מעשיהם הטובים. כי לגבי קב"ה מי יאמר זכיתי לבי ויהיו מוכנעים ומצפים להתעדן בסוד הצדיקים מצד חסדי ה' הטובים כי כל מעשה האדם אשר יעבוד את אדונו בעולם הזה הוא על צד החיוב כעבד לפני רבו ב"ה כרוב חסדיו גומל טובות. אי נמי טעם לדברי רבי ינאי כי הנה ידוע הוא כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטאו למיעו' בשוגג מיהא עביד ולאו אדעתיה להיות שהקב"ה מדקדק עם חסידיו ואין צריך לומר שיותר על אשר עשוהו בשגגה בלכתו מעולם הזה הלוך ילך לפרוע חובותיו קודם הגיעו אל המנוחה ואל הנחלה. עד אשר ישלם אם יש בידו איזה עון אשר חטא ועל אותה שעה פורתא חשש רבי ינאי שמא ח"ו עבר מתחת ידו איזה שוגג אשר יצטרך לבוא במחיצת האנשים האבלים והוא כחתן ולעולם ח"ו דליחוש איניש כזה בספק עולם הבא. ולא תתמה שהוא מצוה על מלבוש הגוף ומי הכניסו בין הצדיקים והוא לקבר יובל עד יום פתח ה' את קברותיהם דהנה ידוע הוא אומרם ז"ל כי דוגמת המלבוש שמלבישין את האדם בעולם הזה שמלבישין את הגוף כן ממש באותו גוון מלבשים את הנשמה המלאכים בגן עדן כי כל דבר יש לו גשמיות ורוחניות גשמיות לגשמיות ורוחניות לרוחניות וזה תמצא בספרי הרב האר"י זלה"ה ופשוט: