חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף קי:
תוספות ד"ה והתניא וכו' וא"ת וכו' קשה מאי מקשים ז"ל דילמא הא דלא פריך דליתסר משום פריה ורביה משום דמצי לאוקומה בהיכא דלא פרה ורבה כגון סריס וכדומה לזה קא פריך מצד איסור' איסתרוסי דלא מצי לשנויי מידי דעכ"פ אסי' משום מסר' אחר מסר' דאסור הכתו'. וי"ל דכל עצמם התוספות ז"ל לא באו אלא דלא למידק ממה דלא פריך דליתסר משום פריה ורביה דמצי לשנויי דאית ליה בנים ונפקא מינה דבהיכא דאית ליה בנים לא בעי עוד מידי לזה אמרו דלאו משום הא דאית ליה דכיון דאית ליה בנים תו לא בעי מידי אלא משום דאיכא סברא אחריתי דסברא כהאי לזה נקט מילתיה ופריך לכ"ע ולעולם דסבירא ליה ג"כ דבערב אל תנח ידיך ואין הכי נמי דהוו מצו למימר מטעם דכתיבנא אלא דקאמרי דמצינן למימר דהש"ס חייש לההיא סברא דלמ"ד דכיון דקיים וכו' תו לא צריך. ומהאי טעמא נקיט פירכא במסרס ולא מטעם פריה ורביה. וק"ל: