אור ברסלב
חפץ השם שבת › דף צז.

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

שבת · דף צז.

דף צו:

גמרא. החושד בכשרים וכו' פי' כשרים לאותו דבר קאמר ולאו לכל מילי בעינן אלא לאותו דבר הנחשדים עליו הוא דבעינן דאז לוקה בגופו. כהא דישראל שהאמינו ונחשדו וכו' ואשכחן דישראל אז לא היו כשרים בשאר ענינים כדאיתא בדברי רז"ל אקרא דאת ערום ועריה ואקרא דאכן נודע הדבר. ופשוט:

שם גמרא. רב ושמואל דאמרי וכן ברה"י מקורה וכו' פי' מדקתני מר"ה לר"ה ורה"י באמצע ולא קתני כדנקט במתניתין בפלוגתא דרבי עקיבא ועיין בפי' התוספות ז"ל בריש פירקא:

שם גמרא. אמר רב חנא אמ' רב יהודה וכו' מחייב היה רבי ב' וכו' וקשה מנא להו להני אמוראי למימ' דמחייב רבי אתולדה במקום אב ובפרט דהלכה רווחת בכל הש"ס דלא מחייבינן אתולדה במקום אב ומנא להו להוציא דין זה בסברת רבי אשר לא נרמז בדבריו ולא ממנו ולא מקצתו. ויש ליישב מאומרו מחייב היה רבי משמע מהאי לישנא דברירא לי' מדברי רבי בעצמו בעלמא שמיע ליה מיניה דמחייב אתולדה במקום אב. ועוד יש לומר דאין הכי נמי דפרכינן מנא ליה אלא דפריך שפיר קושיית הסתירה דלא מיתוקמה האי מימרא אדרבי אלא אדרבי יהודה דדייק לה מברייתא. וק"ל: שם גמרא מחייב הי' רבי וכו' קשה למה לא דייקינן נמי במתניתין בפלוגתייהו דרבי עקיבא ורבנן דלרבי עקיבא מחייב תרתי אתולדה במקום אב. וחייב אהוצאה אהכנסה ולרבנן לא מיחייבי ולעולם קלוטה כמי שהונחה ולמה לא נסתפק אפי' בצד אחד מצדדי הבעיא המבעי לעיל דבעי במאי קא מיפלגי. וי"ל דהא לא מצי למימר דסבר רבי עקיבא דמחייבינן אתולדה במקום אב דהכי איתא במסכת כריתות בהדיא דלא מחייב רבי עקיבא אתולדה במקום אב. ולא תקשה מהכא למה שכתבתי לעיל בהכנסה והוצאה חדא היא ואף למאי דמחייב אתולדה במקום אב הכנסה והוצאה חדא נינהו ולא מחייב תרתי והוי כשובט ומדקדק וכמו שכתבו התוס' בד"ה לא סלקא דעתך והא הכא דקאמר שמואל דמחייב אהכנסה במקום הוצאה דלהיות דלא מתוקמי דברי שמואל אהא דרבי אלא אההיא דרבי יהודה פשיטא דיש הפרש בין מוציא למעביר אע"ג דהוי תולדה דידה לא הוי ממש. ולדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל שכתבו לעיל בד"ה הכנסה מנא לן דגם העברה סברא היא מ"ל ע"י הוצאה מ"ל ע"י זריקה דעת אחרת עמם וכו' ודו"ק. רש"י ד"ה לאו מי אוקימנא בעירובין ע"כ. וקשה דהלא תמצא דגם במס' עירובין משני כהאי גוונא לאו מי אוקימנא. הן אמת דאי לאו דברי רש"י ז"ל הוה אמינא דהכי קאמר מי לא אוקימנא על איזה פירכא ושנוייא שלא עלתה בסדר הש"ס ובעלי הש"ס היו יודעים זה מה שא"כ לפירש"י ז"ל קשה ובאמת צריך לדעת מי הכריחו לרש"י ז"ל לפרש הכי ולומר בעירובין. והנה כבר העלתי בריש מסכתין מפירש"י ז"ל שפירש בההיא דקאמר הש"ס הניחא למ"ד לא לכל הטומאות אמרו וכו' אלא למ"ד לכל הטומאות וכו' ופירש"י ז"ל למ"ד לא ידענא היכא והיא משנה ערוכה ופירשתי שם דהש"ס כן דרכו לסמוך. למה שפי' במקום אחר בש"ס עצמו לומר הניחא כההיא דהתם וג"כ הכא לאו מי אוקימנא דהמכוון הוא במקום אחר בש"ס עצמו ודבר שאינו בש"ס עצמו לא קאי עליה הש"ס כלל כי אין זולת מה שכתוב בש"ס וגם כן ההיא דהתם דקאמר הניחא משמע דמייתו לה בהש"ס ודו"ק. לזה פירש"י ז"ל לאו מי אוקימנא בעירובין אלא דקשה מה שהקשיתי דהתם נמי קאמר ולאו מי אוקימנא וכו':

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה