חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף פד:
גמרא. מאי משמע וכו' פירוש דקשה למה קרא האריך כל כך דהוה ליה למימר כי כארץ תצמיחה וג"כ כגנה וכו' מיותרת אלא הכפיל לומר כגנה לאחשובי זרועיה לתשלום ה'. ותנא דמתני' דלא נקט אלא זירועיה דהני דמיותרים פשוטיהם הם להיות דבזרעים לא שייך רבים ויחיד דקדק תנא בהו נמי דהוה מצי למימר זרעא. ופשוט: רש"י ד"ה וא' באמצע וכו' ואי הוו מקרבי הוי עירבוב שלל רש"י ז"ל דתיקשה ותאמר לסברת רש"י דהכר הוי זו מזרח זו מערב ושרי א"כ למה באמצע לא לזרע על כל השטח או ממערב למזרח וליכא איסורא דלגבי צפון ודרום יש ג' טפחים בין כל אחד ואחד. ולגבי מערב ומזרח זה זרוע שרי שזה זרוע מזרח וכו' וזה צפון לזה הוכרח לומר אע"ג דמהאי טעמ' שרי עכ"ז הא איכא עירבוב. ולדרך זה ג"כ יכולני לתרץ מה שהקשה הוא לפי' המפרש ד' גרעינים ואמר שהוא טועה וכו' דד' זרעונים וכו' נראה לס' דמלבד דחיישי ליניקה חיישי נמי משום ערבוב אף בהיכא דליכא משום יניקה ולזה לא זרע כי אם ד' ומשא"כ וכו' אף דליכא יניקה איכא עירבוב ואסור. וק"ל: תוספות ד"ה מנין לערוגה י"א וכו' פי' דמדקדקים מה דקתני שהיא ששה על ששה דהכי הוה ליה למימר מנין לערוגה ששה על ששה שזורעין וכו' וק"ל:
בא"ד ואין לומר וכו'. באמת איני רואה ריח קושיא ונרא' דמוכרח להגיהו ואיפשר נמי שהם ז"ל נתכוונו לומר מדקאמר פריך הש"ס תיעבתי לך אי תימא דקאי אהרכבת האילן לא מצי למימר תעבתי לך דתמצא דהתם בחולין הקשו הם נמי דה' כל שתיעבתי לך וא"ת האיך אנו אוכלים אילים אפילו סרסם גוי וכו'. ותירצו הם ז"ל מדאסר רחמנא ומעוך וכו' לגבוה מכלל דלהדיוט שרי עכ"ל. וא"כ הכא מהיכא גמרינן עיקר הלימוד לאיסור הרכבת האילן הוא מדהשוה שדך לבהמתך לא תרביע כלאים מה בהמה בהרכבה וכו' ובהמה שנרבעה לשאינו מינה מותרת וכלאים דידה דנפקי מינה מותרים דדוקא לגבוה הוא דתנן אסורין הכלאים בתמורה ובזבחים ושם בזבחים פירש רש"י ז"ל דכתיב שור או כבש או עז להוציא את הכלאי' א"כ גמרינן ג"כ מה בהמה של כלאים מותרת גם הרכבת האילן הנלמד מינה מותרת ומאי פריך ועוד דמהדר הש"ס לשינוייא אחריתי אלא ודאי דשמע מינה דכלאי זרעי' קאמר תיעבתי לך דלא אתייא מהיקישא אלא תיעבתי לך ותהיה אסורה בהנאה זהו מה שנראה לפרש אי לא מטעינן טעות בדברי התוספות ז"ל. ודוק:
שם בא"ד ההוא למעוטי זרעים וכו' ע"כ רש"י ז"ל בעצמו פירש התם בקידושין וז"ל בד"ה ההוא למעוטי זרעים וכו' דכלאי הכרם בח"ל וכו' עכ"ל א"כ מה התוס' טרחי להקשות על רש"י בכדי והוא ז"ל שלל קושיית' ופשוט: