אור ברסלב
חפץ השם שבת › דף פד.

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

שבת · דף פד.

דף פג:

רש"י ד"ה טהורה מכלום. למדרס לא חזיא משמע דאי חזיא למדרס אף דמחזקת ארבעים סאה טמאה מדרס וממילא כל הטמ' מדרס טמא טומא' מת וזה הפך ממה שפי' דף מ"ד בשמעתין גבי מוכני. וכבר הנחתי זה בצ"ע אלא דעוד יש לאלוה מילין: ונראה לי להשיב קושייא זאת והוא יותר נראה לי והוא דלעולם סבר רש"י ז"ל דכל הטמא מדרס טמא מת בכל גוונא דאי לא תימא הכי תיקשה מקו' דפכים. וג"כ בהיכא דחזי למדרס אף הבאה במדה טמא ושאני ההיא דמוכני כוונ' רש"י ז"ל היא דלעולם שידה היא עשויה להצניע בה כלים ומטלטלין והוקשה ליה ז"ל אהא דקתני מתני' בזמן שהיא נשמטת וכו' אינה חיבור ופירש רש"י ז"ל וזה לשונו בזמן שהיא נשמטת כעין אופני עגלה שלנו שאדם יכול לסלקו מהעגלה עכ"ל א"כ לפי משמעות זה גם המוכני יכול להחזירו הדיוט א"כ למה לא יטמא אדרבא גם בהיותו מפורק להיותו ראוי להחזירו שלא על ידי אומן ועוד כפי זה מטה של פרקים צריכין ג"כ לעשות חילוק זה אם היא באופן שהאדם בלתי אומן יכול לפרקה אין לה טומאה וזה משנה ערוכה היא במסכת כלים ואמטו להכי פי' דהאי מוכני עצמו הוא כלי באנפי נפשיה וראוי לקבל טומא' ואף דהוא פשוטי כלי עץ להיותו ראוי פי' שעושין אותו למרכב אנשים דאי ראוי לחוד לא מהני דבעינן שלא יאמרו עמוד ונעשה מלאכה והנה המוכני כאשר הוא לבדו פשיטא דבר קבולי טומאה הוא להיותו למרכב אנשים. וכאשר יעשהו תחת השידה לטלטלה אז ישתנה מכמות שהיה ויהיה נגרר בתר העיקר שהו' משמש לה שהיא השידה וחלקו הם ז"ל להיות המוכני נשמט ויבוא האדם ויסלקנו עדיין כאשר היה באנפי נפשיה קודם החיבור ולאו מצד זה סלקא ליה תורת כלי שהיה בו וכאשר הוא בלתי נשמט מהשידה הנה יתבטל הוא מכמות שהיה ויקרהו למוכני כמקרה השידה ויחשב הוא עצמו שידה לימדד עמה וכו' ואף שהוא חזי למדרס ויטמא עכ"ז בתר עיקר אזלינן שהיא השידה והיא לאו להכי קיימא דהיינו לאו למרכב. וכפי דרך זה מה שפירש רש"י ז"ל והיא עשויה למרכב אנשים וכו' של המוכני דוקא דאי אין עשייתו כי אם להיותו משמש אין ברגלים לשידה פשיטא דתמיד בין נשמט בין אינו נשמט חלק ממנה הוי והוי כמטה של פרקים אלא ודאי דהמוכני מצד עצמו כלי חשוב הוא דהיינו דעשוי למרכב ודע דלאו דוקא עשוי למרכב אלא דהוא הדין דיש לו בית קיבול דהא תמצא שפי' רש"י בד"ה אינו חיבור וכו' ואם נגעה טומאה במוכני המוכני טמאה וכו' והיא מטלטלת מליאה וריקנית דיש לה בית קיבול עכ"ל. באופן דהאי מוכני הא והא אית ביה ונקט רש"י חדא ולזה הכא דקאמר טעמא דמטלטל מלא וכו' תלא טעמא משום דאית ליה בית קיבול ולעולם קושטא דמילתא תרתי אית ביה בהאי מוכני ומזה לא קשה מידי. זהו הנראה לי נכון. ודוק:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה