חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף עו:
רש"י ד"ה ולא נאמרו שיעורי וכו' וחזר המצניע והוציאו וכו'. נלע"ד דהא דקאמר רש"י ז"ל דבעי ר"ש שיעורא זוטא הני מילי להאי גוונא דהיינו שהצניעו כבר ועכשיו מחייבינן לה לחשיבות שהחשיבו אז ולא עתה בזה הוא דקאמר ר"ש דבעי שיעורא זוטא מה שא"כ המוציא להצניע באותה הוצאה אחשביה כשמוציאו להצניעו והיינו טעמא שפירש רש"י ז"ל במתני' כל הכשר וכו' וכל שאינו כשר וכו' ואין מצניעין כמוהו אינו חייב אלא המצניעו חייב על הוצאתו אס חזר והוציאו עכ"ל. דקשה מנא ליה לרש"י ז"ל לאמר זה לאפילו הצניעו כבר השתא מחייב אע"ג דלא להצניעו דילמא דוקא. ובמה שפירשתי אתי שפיר דלהיות דסובר הש"ס לחייב המצניע ואפי' הצניעו כבר בזה הוא לקאמר מתני' דלא כר"ש דאי הוה סובר דוקא במוציא להצניע בזה מודה ר"ש בודאי ומתני' דהמצניע אתיא כר"ש ולא קשה מה שהקשו התוס' ז"ל לסברת רש"י בפר' כלל גדול מדלא קאמר הש"ס מתני' דלא כר"ש כשם דקאמר מתני' דלא כרשב"א דבודאי דכר"ש אתיא וק"ל: