חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף נט:
גמרא. דרש לוי בנהרדעא כלילא שרי וגו' משמע דשרי בין דניסכא בין דרוקתא דסתם קאמר דשרי דבשלמא רב דמוקמינן לעיל דשרי ברוקתא כיון דאסר בהכרח לאוקומי הכי מה שא"כ לוי ורבה בר אבוה דדרשי סתם דודאי דהכל שרי. וגם דרב דלעיל הוה אמינא דשרי סתם אפילו דניסכא. אלא דאמרינן בהכרח דלא תיקשי דרב אדרב ואן אם תהיה כוונת רב ושמואל דשרי בהכל וקא עקר להאי מימרא דאסר וכמו שכתוב במלחמות בהא דמשחא דפרק חבית דאמר רבי שמואל הכי אמרת לן ועקיר ליה ההיא דקאמר הש"ס על כל פנים כסתמא דתלמודא קיימא לן. לזה נקוט מיהא דמוקמינן כרב אשי כיון דאשכחן לאוקומי תרווייהו הא דרוקתא הא דניסכא. ועוד טעם אחר דאמרינן דלוי שרי אפילו דניסכא דהא ללישנא דרב אשי דמוקמינן ליה בהכרח ממימרת רב שמואל דמסקנת הש"ס דארוקת' אליבא דכולי עלמא שרי ולא אסרה בעולם אימורא וכפי זה ממה דקא דרשי כליל' שרי ונפקו כלילו' מנהרדעא משמע דמקודם היו אסורות. וכמאן דהני איסורי לא הוו כי אם גזירות ולא מסברא בשלמא אי אמרינן דניסכא חידוש דהוה מאן דאסר אלא אי אמרי' וכו' פשיטא דשרי. ואין לומר לאפוקי מלישנא קמא דאדחי לה הש"ס מההיא דרב שמואל וטעה בסברת רב והדור הש"ס מההיא סברא בודאי. ובזה אתי שפיר דברי התוספות ז"ל בד"ה מאן דרכה למיפק בכלילא וגו' אליבא דשמואל דשרי כלילא עכ"ל. ולכאורה דבריהם דחויין כיון דשמואל איכא רב דפליג עליה והלכתא כותיה לזה בחר הש"ס לאוקומי דכ"ע ובזה אתי שפיר כיון דבמסקנת הש"ס שרי בין דניסכא בין דארוקתא. וטעמא משום דחשה חשובה אין דרכה וכו'. ובזה הוי מסקנ' הש"ס כשמואל וכן פסק הרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל אלא דצ"ע למה השמיטה הרא"ש ז"ל דהוא אזיל בשיטת התוספות תמי' להא דלוי ודרבה בר אבוה ויש לישב. ולא קשה ממה דקא משני פלוגתייהו דרב ושמואל רב אשי דהוא בתראה מלוי ורבה בר אבוה כמו שכתב הרמב"ן בשם ר"ח אמרינן דרב אשי כוונתו לומר דבארוקתא אליבא דכ"ע שרי כי פליגו בניסכא וממילא לוי ורבה בר אבוה דדרשי כלילא שרי בניסכא. דבארוקתא ליכא מאן דאסר ופשיטא דשרי וכמו שפי' לעיל. ודוק:
תוספות ד"ה רבי נחמיה נראה לר"י דברישא מטהר פירוש דמדלא פליג ברישא כי אם בסיפא. משמע דמודה לזה הוצרכו לשלול זה דג"כ ברישא פליג. ומה שסידר רבי חייא פלוגתא דרבנן דאזלי בתר טבעת ולא הספיק לו אשמועינן לה ממה שהביא בסיפא דברייתא וחכ"א הכל הולך אחר המעמיד וממילא וכו' איפשר דלגלות דדוקא אחר המעמיד דהא היא של אלמוג וחותמה של מתכת טהורה לגלות לן סברת רבנן בביאור. ופשוט: