חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף נא:
תו' ד"ה או דילמא כל נטירותא וכו' ואורחי' נמי בהכי משמע מדבריהם דבר דהוי אורחי' בהכי אעפ"י דהוי נטירות' יתירתא שרי. ויש ראיה לדבריהם דהא אפילו לרב דסבר נטירותא יתירתא אסיר מודה בהיכא דאורחיה כההיא דקשרה בעלה במוסרה דמוקי לה רבא כיון דדמיה יקרים ומשנולדה עושין לה כן ואורחא בהכי ושרי אלא דקשה לי למה פליגנהו תנא דמתני' לגמל ולובדקי' לתרי בבי לערבינהו וליתנינהו גמל ולובדקים באפסר. בשלמא הא דמפליג תנא בין נאקא בחוטם ולא קתני גמל ונאקא בחוטם ואפילו הכי קא בעי הש"ס גמל בחוטם ולא מפשיט מדפליגנהו הוא משום דמצינן למימר לעולם הוא הדין בחוטם שרי גמל והא דלא עריבנהו תנא דלא למימר דדוקא חוטם הוא דשרי דומיא דנאקה דבעייא נטירותא בחוטם כיון דתנא בחדא מחתא קתני ליהו מה שא"כ לובדקים להיות דסגי באפסר ליעריבנהו גמל ולובדקים וכו' וכי תימא דאשמועינן דלובדקים שרי בפרומביא מהיכא יהיה ס"ד דאסיר וא"כ מוכרח לומר דנטירותא יתירתא אסיר וסד"א דהוא הדי לובדקים בפרומביא אסיר קמ"לן דשרי. וליכא מימר דהיא גופה קמ"ל דנטירותא יתירתא שרי דאע"ג דפרומביא יתירתא ללובדקין אפ"ה שרי וממילא כל נטירותא יתירתא שרי זה אינו דכיון דהלובדקים דרכן בהכי מצינן למימר דוקא בה"ג שרי ודייקינן שאר נטירותא יתירתא אסיר ומפשיטינן לבעייא ממתני'. וי"ל דאין הכי נמי אחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת דהלובדקי' אורחייהו ג"כ באפסר מהברייתא דהיתירא את האפס' מפשיטינן לבעיין בגוונא דקאמינ' לעיל דנטירותא יתירתא אסיר והיינו טעמא נמי דאייתי הש"ס התוספתא ודוק היטב: