חפץ השם· רבי חיים בן עטר
שבת · דף יז:
גמרא. בית שמאי אומרים אין שורין וכו'. לכאורה ממה דקתני באונין של פשתן וכו' שמא יהבילו משמע דדיו נמי לא בעינן כדי שישורו כל שרייתן דהכי נמי משמע עד שיהבילו. איברא דאי אמרינן טעמא דגזרינן במלאכה דחייבין עליה חטאת שפיר אמרינן הכי כיון שהתחיל מבעוד יום שפיר דמי מה שאין כן אי אמרינן משום ביתה כלי' בהכרח לומר כדי שישורו כל שרייתן וקלוט העין כל עינו דלא בעו תו מידי והראיה מהקדירה דהוצרך הש"ס לומר אפקורי מפקר להו. ודוק. ומה שכתב הרמב"ם ז"ל כדי שיתחיל סובר במתניתין מטעם מלאכה דחייב חטאת ולא מטעם שביתת כלים כרבה. וק"ל: