אור ברסלב
חפץ השם שבת › דף יז.

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

שבת · דף יז.

דף טז:

תוספות שם ד"ה ששמע השומע וכו' קשה למה טעה וכו' קשה לי היכי יסק אדעתי' דרש"י ז"ל סובר בטומאה בחיבורין דלא הוי. והוא דבר מוסכם. וי"ל דהכי קאמר ממה נפשך אם שמעו הטועים טומאה סתם לוקומוה בטומאת ערב הגע עצמך הבינו טומאת שבעה מטמא סתם ודאי לא תימ' הכי מאי שאלו ומה הוצרכו להשיב לו קמה בחיבורין והוי נמי שבעה וממילא נמי שייך זה בדברי רבי טרפון מהיכא מישתמע מיניה טומאת ערב ודילמא שבעה קאמור מדאורייתא בחיבורין ובזה אתי שפיר ולא קשה מה שהקשו המפרשים עיין שם ודוק:

תוספות שם בד"ה גוזרני טומאה וכו' והא דתנן מוהל היוצא וכו' פירוש דדברי ר"מ בר פלוגתיה דר"ש דקתני התם ר"מ אומר אעפ"י שאין בו שמן משמע מוהל שמן וכו' היינו דבתר איצצתא וכרבי יעקב דחבית. וכן גזירה דנושכות לפעמים לא שייך. פירוש דתדע דטעם רבי יעקב דלא קא חשיב מוהל קמא משקה לאו מטעם שאינו משקה אלא מטעם דלא ניחא ליה בקיומו ופירש רבינו שמשון לפי שמסריחין בכומר וא"כ לא שייך גזירה בנושכת ופעמים וכו' כיון דלא ניחא ליה בקיומו בההוא משקה כלל. והשתא אתי שפיר ההיא דמפצע בזיתים לא הוכשר דאע"ג דהתם נמי מוציא בידו השמן אפ"ה לא הוכשר בהכא. ומאי טעמא הכא אמרינן דמכשירין בנושכות. ופעמים. אכן במה שפירשו הם ז"ל דמוהל הזתים לא חשיב משקה כלל וכמו שנתן טעם ר"ש בפירוש המשניות דמסריח ועל כל פנים לא חשיב משקה מצד דלא ניחא ליה בקיומיה מה שא"כ היין ומה שאמר הש"ס גבי ההיא פלוגתא דתנא קמא ורבי יהודה דאיכא בינייהו משקה דאזיל לאיבוד והשתא לפי מה שכתבו הם ז"ל אע"ג דאזיל לאיבוד קאמר רב נחמן דמכשיר בפעמים ולפי זה לא הוה ליה למימר הש"ס אלא דלא ניחא ליה בקיומיה כנזכר: נראה לע"ד ליישב גם ההיא לסברת רב נחמן והוא על דרך שהבין הראב"ד ז"ל בדברי הרמב"ן אחר שהגיע והוא דבר מיושב בשכל ביותר דהני אמוראי הא יהבי טעמא לשמא יבצרו בקופות מזופפות לאיזה ענין יבצרם במזופפות וכו' ודוק:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה