אור ברסלב
חפץ השם שבת › דף טז:

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

שבת · דף טז:

דף טו:

גמרא רש"י ד"ה למ"ד לא ידענא היכא עכ"ל. קשה לי והרי משנה ערוכה היא בריש פרק י"א מסכת כלים פלוגת' דתנא קמא ורשב"ג דלתנא קמא קתני סתם ורשב"ג קתני לא לכל טומאה אלא לטומאת נפש ממילא לתנא קמא לכל הטומאות. ועוד קשה גם לדברי התוספות ז"ל משמע דלא ידעו לההיא משנה הנזכרת דף י"א דאי הוי ידעי הוו להו' למימר משנה היא בפרק י"א בריש. ועוד סימנא דיהבי לאו דמתניתין אלא דכן מצאתי בתוספתא דכלים. וצ"ע:

אלא דנראה לעניות דעתי. והוא בהקשות קושיא אחרת בש"ס דהלא על הרוב הש"ס כד בעי למימר כה"ג. הניחא וכו' מייתי הפלוגתא בין דאיתא במשנה בין דאיתא בברייתא ולפעמים דלא קאמר דתנן או דתניא הוא להיות כבר הש"ס נשא ונתן באותו משנה או באותה הברייתא לזה לא חש להביאה שכבר נשאו ונתנו בה וידועה אצלם והכא מדקאמר הניחא ולא קאמר דתנן משמע שכבר נשאו ונתנו בה ואמורה אצלם לזה פירש"י ז"ל לא ידענא היכן נשאו ונתנו בה והיכן נאמרה אצל' דמסכת כלים לא פירשוה ובכל הש"ס לא נאמרה כלל ועל מי סמכו לומר סתם הניחא אם הלומד לא ידע היכן מ"ד ומ"ד אף להיותה במשניות הוה ליה למימר כדתנן. וגם כן התוספות אהא קאי דפירשתי גבי ההיא דמייתי לעיל כלי עץ ר"ל כיון דרישא דמתני' שקלי וטרי בה כאילו נאמרה אצלם מתניתין ואין צריך לומר דתנן והיינו טעמא שהביאו התוספות מהתוספתות ולא ממתניתין. דממתניתין לא משנו מידי והן אמת דיש טעמים אחרים דמצריכי להש"ס לומר כדתנן או כדתניא אעפ"י שכבר אמורה אצלם להיות הראיה אינה מבוארת וכדומה. וזהו מה שנראה לי לבאר בזה שלא להניח הדבר בצריך עיון. ודוק:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה