אור ברסלב
חפץ השם שבת › דף יד:

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

שבת · דף יד:

דף יד.

גמרא שם. אלא דגזור אינהו ולא קבלו מינייהו וא"ת א"כ היכי הוי תלמידי הלל פליגי אדבית שמאי כיון דהוא נמי גזר אלא דלא קבלו מנייהו. והיו בית שמאי ח"ו כתלמיד חולק על רבו וי"ל דמחלוקת היתה שהיו יריאים דילמא לא יקבלו מהם כשם שלא קבלו מרבם ומוטב שיהיו וכו' ואחר שראו שקבלו מהם אתי שפיר דחזרו דאי לא תימא הכי מ"ט חזרו ובאיזה טעם חזרו מעיקרא מאי סבור ולבסוף מאי סבור. אי נמי הא דגזור הלל בעל כרחו כהא דגת דשתק ליה שמאי. וק"ל:

תוספות שם ד"ה כיון דהך גזר ברישא מיהו מהרש"א ז"ל פירש דאי לא תימא הכי הך ברייתא השנוייה וכו' ע"ש. ולעניות דעתי אין אנו צריכין לזה כיון דמעיקרא לא היה זה הזמן מוגבל דקודם ואחר הנטילה הכל דבר אחד בטהרה הוו. וכיון דחילא גזירת ר"פ ליכא חילוק ודאי דזיל בתר טעמא. מיהו דברי התוספות דחוקים דנקטו בלשונם שלא חלקו משמע דאין הכי נמי הוו מצו לחלק אלא כיון שלא חילקו וכו': ולע"ד נראה מעיקרא לא שייך לחלק ואי אפשר לחלוק על זה אלא בדוחק. ודוק: תוספות שם בד"ה אלא במשקין הבאים מחמת שרץ אומר ר"י לפי זה קשה כיון דכלים דחמירי מתטמאין במשקה ידים כ"ש אוכלין ולמה הוצרכו לגזירה דמשום שרץ ועוד למה לא קא מנו לה דמי לא הוי בכלל ודאי דבכלל היא. והכא ליכא לשנויי הא גזור ברישא דהיינו גזירת אוכלין לחוד אטו טומאת שרץ ואח"כ ראו עוד לגזור אף דכלים אטו דזב דהוי אב הטומאה דמדקתני והאוכל והכלים משמע דבהדי הדדי נגזרו. ועוד כמו שפירש הרב הגדול מהרש"א ז"ל בדבור הסמוך לזה כיון דהנך גזור ומיהו וכו' דאי לא תימא הכי מאי נפקותא נפקא לן מינה כיון דהויא מכ"ש אע"ג דהויא מקודם: וי"ל דהוה אמינא דלא גזור אלא בכלים אע"ג דחמירי להיותם שכיחי גבי מגע במשקין דזב דמשום סרך דידהו גזרינן משקה דידים מה שא"כ אוכלין כיון דלא שכיחי להשתין עלייהו ולרוק עלייהו כמו הכלים אימא דלא גזרו קמל"ן דאפי' הכי גזרו עליהם ואין הכי נמי דהוי סגי בגזירת משקין דזב אלא דאפי' בלאו גזירת דזב מצינן משקין דשרץ. ואי הוה אמר משום משקין דזב הוה מקשינן אדמהדר לזב הא איכא משקין דשרץ דמדאורייתא נמי ומדקאמר דזב הוה משתמע דשרץ אין משקין הבאין ממנו מטמאין אוכלין כדי לפסול את התרומה דהיינו שלישי ואנן קיימינן לסברת רבי עקיבא דסובר שלישי לתרומה דאורייתא לזה קאמר משום דשרץ ואין הכי נמי וא"ת לוקמה במשקין דשרץ שנטמאו באויר כלי חרס דהוו מדרבנן. ויש לישב. וק"ל:

תוספות שם ד"ה שמאי וכו' סתמא קתני פירוש ואין להוכיח מכאן דידים מחמת ספר גזרו ברישא קודם וכו'. וק"ל:

תוספות שם ד"ה ואילו שמאי וכו' וא"ת וכו' וי"ל וכו' אבל הכא דכל היום נחלקו. הקשו בעלי הישיבה מהיכא מצי למימר דלמחר הושוו דילמא באותו יום. איברא דלדברי הש"ס לא קשה דאמרינן לאו דוקא למחר דהוא הדין באותו יום מה שא"כ לדברי התוספות תיקשי דקא אמרי הפרש בין אותו יום למחר א"כ מהיכא הוכיחו דדוקא למחר ולא אותו יום חזרו. ותירצתי להם דממילא כיון דהוו י"ח גזירות אין שהות לגזור אכל אחת ואחת ולחלוק עליו ולחזור ולהודות. ותירצתי תירוצי' אחרים דרך פלפול. וזה מיסתבר. וק"ל:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה