חפץ השם· רבי חיים בן עטר
הוריות · דף ו:
גמר אלא אמר ראב"י שבט וכו' פי' וכיון שכן לא מצינן למידרש ההוא סמוכות דאמר רב יוסף דעל הכהנים ועל כל עם הקהל דמהאי קרא אימעיטו כל שבט לוי והכהנים בכלל דלאו הוו קהל וכפי זה צריך להגיה בדברי רש"י ז"ל בד"ה אלא אמר רב אחא והיכי נוקמה כר"ש אלא דהמגיה אכתי בדברי רש"י ז"ל ראה דלדברי המקשה בתר הכי ואכתי פירש"י ז"ל ולא מיתוקמא כר"ש סבר ממילא אידך קאמר דמיתוקמא וטעה וכתב אכתי מתוקמא ולא היא דהאמת הוא דהכא ולקמן נמי גרסינן ולא מתוקמא ופשוט. וליכא למימר דהגם לדברי ראב"י מיתוקמא נמי ההוא דעל הכהנים ועל כל עם הקהל דדריש רב יוסף דהיינו לגבי הא בחטאת הכהן דא"כ כד מטית להתם דמצינן לפלוגי בשום אופן בעולם תקשה אם כן מאי פריך הש"ס ואכתי חסרי להו י"ב דילמא דהא דהכהנים מקרו קהל לכל מילי ותרי קראי כתיבי חד ממעט ללוי דלא איקרי קהל וכי היכי דלא תימא כהנים ג"כ אימעיטו דהוו בכלל כיון דלאו בני אחוזה נינהו תלמוד לומר קרא דעל הכהנים ועל כל עם הקהל דלא אימעיטו כהנים וא"כ נכנסו כהנים במקום לוי ומאי פריך אכתי חסרו להו אלא ודאי דסובר דכיון דאימעיטו לויים מהקהל ג"כ כהנים בכלל ולזה פריך ומשני אפרים וכו' כראובן ושמעו' תרי הוו. נשמט סיום הלשון וק"ל.:
שם גמרא מהו דתימא כיון דאלו וכו' וכפ"ז ה"ה אם הורו ב"ד ושכחו מאיזה טעם הורו והורו לצבור לעשות ע"פ דעת הוראתם ועשו דחייבים ולא אמרינן כיון דאילו מתיידע להו הדרי בהו לא הוי שוגג דהרי הא דכהן משיח מסברא קאמר ליה תנא ה"ה בצבור נמי דלא בעינן שידעו בשעת הוראה לצבור שידעו טעם הוראתם. וק"ל: