חפץ השם· רבי חיים בן עטר
ברכות · דף נז:
גמרא. הרואה מרקוליס צריך לדעת מדוע לא פרט אלא מרקוליס והוה ליה למיתני דרך כלל הרואה ע"ז וליכא למימר דאיפשר דמקום התנא כך היו עובדים א"כ למה כי שינה במה דמסיים מקום שנעקרה ממנו ע"ז והו"ל ג"כ למימר שנעקרה ממנו מרקוליס. אי נמי שנעקרה סתם וידענא דעלה קאי. ועוד מה נעשה גם כן בדברי רב המנונא דבסמוך דקאמר נמי מרקוליס דהול"ל סתם ע"ז ומ"ש ונראה כי דוקא מרקוליס קאמר להיות כי עבודת המרקוליס כל עובד ועובד הוא משליך אבן והגל של אבנים שבה כל אבן ואבן יורה על עבודה אחת וכאילו ניכרים העובדים דעליהם מברך ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו משא"כ שאר ע"ז דעל מי יברך דמשכחת לה שאין לה עובד אי נמי עדיין לא נעבדה א"נ הגם דודאי שנעבדה לא מנכרים העובדי' שהם עוברי רצונו שיברך עליהם וכו' והשתא לפי' זה לא קשה דקתני התוספתא במקום מרקוליס דהכא הרואה עע"ז דהכל אחד ומכוון למה שפירשתי כפתור ופרח דהעיקר שמברך הוא ראיית העובדים ודוק: