חפץ השם· רבי חיים בן עטר
ברכות · דף נו.
גמרא. בר הדיא מפשר וכו' כל הרואה יתמה איך ישתנה מה שגזרו ברקיעא על פי בר הדיא ואי אמרינן דאחר האמת ברקיעא כך גזרו ועשו בלב בר הדיא לפשר הא כדאיתיה והא כדאיתיה א"כ קשה לבעל החלומות למה יקרא פסוק אחד ותתהפך הכונה על פי המפשר בלי שום שנוי ממנ"פ אם הכתוב ההוא יורה על הטוב לדעת בעל החלומות איך יורה על הרע הכתוב עצמו ב' הפכים בנושא אחד ועוד אי אמרינן דמשמיא עושים בלב בר הדיא לפשר להאי כדאיתיה ולהאי כדאיתיה ובלאו דברי בר הדיא כך גזרו משמיא א"כ למה קלל רבא לבר הדיא בשביל ברתיה דר"ח הלא בר מבר הדיא נגזרה עליה גזירה מר"ה למות ולמה העניש רבא לבר הדיא גם ענוש לצדיק לא טוב. אכן נ"ל לפרש בענין החלום הגם דאיכא לדחוק כמה שינויי דחיקי עכ"ז דרך נכון הוא כי הנה יש כמה מלאכים רוחניים המשוטטים בעולם ובצאת נשמת האדם ע"י שינה הם פוגעים בה ומודיעים לה או מקרין אותה אי זה פסוק וכדומה ואותו החלום אין בו ממש כלל פי' כי לא יודיעוהו שום נבואה כי אם כנזכר הם מראין לו או מקרין אותו כמראה החלום ונפקותה של החלום הוא כאשר יעור משנתו ויבוא המפשר ויפשר אותו לאשר יכשר בעיניו ויחשיב זה האדם לחלום אז יש להם לאותם הרוחות לשלוט בו ולקיים כאשר פתר להם כי הוא השליטם עליו בעשותו חשבון מהחלום ומהדר בתר פוטר לו ואיתרע מזליה אי נמי לטובה הם המלאכים יצליחוהו במעשיו ויהיו לו מעיר לעזור. ולאו דוקא כשיבקש לפתרון אלא לפעמים שיתקיים החלום לרעה ולטובה כהא דקאמר לקמן הרואה נהר או הרים וכו' שישכים ויאמר וכו' קודם שיקדמנו וכו'. וקשה דמי תלה ומאי שייכות אית ליה לקרא בעלמא לגבי החולם אלא להיות דע"י הקריאה יתקיים החלום ושולטים הממונים על החלומות לקיים בו החלום ואיתרע מזליה וכל זה ימשך כשיש ביד האדם איזה נדנוד חטא מבקשים לו כמה המצאות להכשילו אם ילכד ילכד ואם ימלט ימלט הרי כח הזכות תחזיק בידו דהנה פשיטא דגם בחלומות יש ממונים להטיב וכן להפך והטובה תתקיים ע"י ממונה הטוב ושאינה טובה תתקיים ע"י חיצוני וכמו שפירשתי ולזה נמי קאמר הש"ס כל חלמא דלא מפשר כאיגרתא דלא מקריא פי' דאין שליטה שיתקיים דברי בעל החלומות אלא אחר שיתפשר והוא ע"ד שפירשתי דאי לא תימא הכי מה מעלה ומוריד הפשור לבטל מה שכבר נגזר עליו. והשתא אתי שפיר שהולך אחר הפה דהא העיקר הוא הפה כנזכר ולזה כאשר ידע רבא כי הוא גרם בברתיה דר"ח דאיתרע מזליה ושכיבת קלל לבר הדיא. אלא דצריך אתה לדעת דכל החלומות הללו דקאמינא לך דוקא הבאים מהרוחות המשוטטות אבל חלום נבואיי לא קאמינא שלא יכנס ודאי על פי המפשר. ואומרו רבא בכל וכו' חוץ מברתיה דרב חסדא נראה כי להיות כי הצדיקים מדרכם למחול ולא להעניש לזה אמר כי כל מה שבידי אני מוחל אבל הא מילתא דברתיה דר"ח אין בידי למחול שגרם מיתת אשתו דאיפשר דהגם שירצה למחול היא תרצה לנקום נקם שגרם מיתתה לזה עבד דינא לאשתו ונקם נקמתה וק"ל: