אור ברסלב
חפץ השם ברכות › דף מא.

חפץ השם· רבי חיים בן עטר

ברכות · דף מא.

דף מ:

גמרא. אמר עולא מחלוקת וכו' פירוש דלא נחלקו מצד הקודם לחוד דהא לא מנכר לא חשיבות ולא גריעות אלא דוקא בהיכא דפוטר וממילא כאשר אינו פוטר לא פליגי ואשמעינן עולא מתוך דבריו דבורא פרי האדמה לא מפטר פרי אחר שברכתו בורא פרי העץ ולזה פריך שפיר מדתניא מבר על הצנון ופוטר וכו' וכיון שכן פליגי נמי אפילו אין ברכותיהם שוות כיון דפוטרים והיינו טעמא שלא הקשה מסיפא דקתני בהדיא רבי יהודה אומר מברך על הזית א"כ דפליגי אף כשאין ברכותיהם שוות דאפשר לומר דהטעם הוא דניחא ליה לאותובי מרישא ועוד דפריך ג"כ אהא דאמר עולא דאין בורא פרי האדמה פוטר פרי אחר שברכתו בורא פרי העץ. ועוד נראה לומר דמסיפא דרבי יהודה ליכא למפרך דמצי הדוחה לדחות דכוונת ר' יהודה הוא לומר דלא יפטור הצנון את הזית אלא דצריך לברך על הזית ג"כ הגם דבירך על הצנון וטעם אומרו משום דהזית ממין שבעה יכול לומר דכיון שהוא מין שבעה לא מיפטר בברכת בורא פרי האדמה אבל אין הכי נמי אי הוי משאר פירות כגון צנון ותפוח ומיפטר בברכת בורא פרי האדמה אלא כיון דחשיב לא מיפטר. ואוקמינן הכי נמי דברי עולא דאמר מברך על זה וחוזר ומברך על זה והיינו כשיש מין שבעה דעליה קאי כאומרו מחלוקת וכו' דהיינו לרבי יוחנן מין שבעה ולחכמים וכו'. אבל כשאין ברכותיהם שוות וכו' משמע דקאי אמין שבעה דבזה אין ברכת בורא פרי האדמה פוטרתן והיינו דקתני רבי יהודה אומר מברך על הזית וא"כ מסיפא דר' יוחנן ליכא למיפרך כיון דאיכא לדחות ולא קא פריך אלא מרישא. ודוק:

שם גמרא. בשלמא וכו' אלא למ"ד אף שאין ברכותיהם שוות וכו' להקדים וכו' והיינו נמי דקמל"ן עולא דסד"א להקדים פליגי קמל"ן דדוקא להוציא הוא דפליגי. והש"ס בסיומא דמילתא באר לן המכוון וממילא היינו דשלל עולא ולא בעי הש"ס למימר דפליגי הגם דשאינן שוות. מר סבר מין שבעה עדי בהיכא דאכל קליות ותפוחים דמברך על הקליות ופוטר את התפוחים ומר סבר חביב עדיף ויברך על התפוחים ויחזור ויברך על הקליות. ואליבא דכולי עלמא בין לרבי יוחנן בין לחכמים אה"נ אם ירצה יברך על הקליות ויפטור התפוחים ואיכא בינייהו את מי יקדים למאן דסבר מין שבעה בהכרח יברך על הקליות וכו' ולמ"ד וכו' ודלא כסברת עולא ומה גם לסברת רש"י ז"ל שפירש דהא קמ"לן עולא דאי לאו דבריו דעולא הו"א דברכת בורא פרי האדמה דצנון פוטרת הזית א"כ שפיר מצי מאן דהוא לאפלוגי וגם ממה שפריך הש"ס מתיבי דהוה ס"ד דמברך בורא פרי האדמה ופוטר את הפרי שברכתו בורא פרי העץ א"כ שפיר מצי לאוקומי כדפרישית. ונראה לומר דהש"ס דייק דברי מאן דאמר אף בשאין ברכותיהם שוות פליגי מדלא הזכיר דפליג אמאי דאמר אידך דמברך על זה וחוזר ומברך על זה דהוה ליה לאפלוגי ולומר דמברך על זה וכו' אי תימא דפליג אכל מאי דאמר איד אלא ודאי דלא חילק אלא בהא דהקדמה דוקא אבל בהא דמברך ופוטר לא חלק מידי ומה גם דקיימא לן דטרחינן כל מה דמצינן דלא לאפושי פלוגתא וכיון דחד מינייהו אמר בהדיא דמברך על זה וחוזר ומברך על זה נקוט האי סברא דהרי איתה וכל עוד דלא אשכחן מאן דפליג אדידה בהדיא והגם דהכא פליגי כל עוד דמצינן לאוקומי פלוגתייתו בחד מינא דהיינו באקדומי דוקא מוקמינן לה והשתא כפי זה אין הכי נמי אי לא הוה אשכח הש"ס לאוקומי פלוגתייהו בהכי הוה מוקי לפלוגתייהו בפוטר וכו' כמו שפירשתי:

ועוד נראה לומר דסובר הש"ס. איתימא דפלוגתייהו בהכי הוה להו להני אמוראי לאפלוגי בהדיא מילתא באנפי נפשה מבלי שיקבעו פלוגתייהו אמתני' ומדלא אפליגו אלא אמתני' שמע מינה דדוקא באקדומי. ודוק:

תוספות ד"ה אבל כשאין ברכותי' שוות וכו'. מה שכתב בה"ג וכו' אבל להאי לישנא לא מיתוקם וכו'. ואני אומר לדעתי דבה"ג לא נכנס במציאות פלוגתייהו אלא דהוה מפרש פלוגתייהו דר"י ורבנן הכי דלא פליגי רבנן עליה דר"י אלא דוקא בהיכא דהמין שאינו ממין שבעה חביב עליה ביותר ממין שבעה אז סברי רבנן דמברך עליה על המין החביב דהיינו שירצה דקתני אבל בשוין בחביבותם ובא לשאול מה יקדים אמרינן ליה סוף סוף חשיבי המי שבעה שנשתבחה בהם ארץ ישראל ויקדים לברך עליו וגם בהיכא דאיכא מידי דחשיבות כל דהו ושקיל ליה יברך על החשוב ולזה יקדים לברך על דבר שברכתו בורא פרי העץ קודם דבר שברכתו בורא פרי האדמה כשיהיו שקולים בעיניו בחביבות והא מילתא לא נרמזה בפלוגתייהו דר"י ורבנן הכא כלל וטעם דהוצרך ר"י לטעם היותו מין שבעה ופליגי חכמים עליה היינו דוקא לגבי דברים שברכותיהם שוות בורא פרי העץ. א"נ א' ברכתו בורא פרי האדמה והוא חביב וא' ברכתו בורא פרי העץ והוא ממין שבעה לזה אי לאו טעמא דהוי מין שבעה לא יקדים בורא פרי העץ כמו שפירשתי דלא קאמר בה"ג שיקדים בורא פרי העץ אלא דלא הוה ליה בורא פרי האדמה חביב יותר ומה שכתבו התוספות לעיל דף ט"ל ד"ה חביב עדיף וכו' יע"ש פליג בה"ג על דבריהם ולא סבירא ליה הכי והשתא דברי בה"ג ככולי עלמא. ואיכא למידק לדברי התוספות ז"ל דהרי במתני' לא הוזכר לא בורא פרי העץ ולא בורא פרי האדמה ולא שהכל אלא סתם מינים הרבה קתני ומי לא עסקינן אפילו ענבים ופרגיות שהם בורא פרי העץ ושהכל נהיה בדברו ופליגי רבנן דחביב עדיף וקאמר עולא דאם אין ברכותיהן שוות מברך על זה וחוזר ומברך על זה דאין חשיבות בהקדמת הברכה אם לא שמברך על זה ומוציא חבירו בברכה זו ובלאו הכי הכל אחד הרוצה להקדים יקדים אפי' שהכל נהיה בדברו לבורא פרי האדמה. ואם כן קשה להא דאמרינן לעיל דבורא פרי האדמה חשיב ומקדים אלא ודאי דלאו כמו שכתבו התוספות לעיל דבורא פרי האדמה אע"ג דשהכל נהיה בדברו חביב ליה יקדים בורא פרי האדמה ודוקא בהיכא דשקיל ליה בחביבות ודברי עולא דקאמר אבל אין ברכותיהן שוות וכו' הכי פירושא להיות דבמאי דפליגי רבנן הוא בהיכא דחביבי ליה שאר מינים לזה אמר עולא דבכי האי גוונא אם אין ברכותיהם שוות רצה מזו רצה מזו כיון דבכל אחד יש בו מעלת הבחירה בידו לברך על החביב דכיון דחביב ליה למה יברך על שאינו חביב מה בכך אם הוא חשוב ומעולה דבשלמא כשברכות שוות כיון דסוף סוף הרי הוא מברך גם על החביב בברכה זו יכול לקבוע הברכה על מין שבעה ולהוציא האחר אבל כיון דסוף סוף חוזר ומברך על הב' יברך על החביב לו לאכול קודם אבל בשני מינים חביבים ליה ושקילי ואיכא בחד מינייהו עדיפות דהיינו בורא פרי האדמה לגבי שהכל נהיה בדברו או בורא פרי העץ לגבי בורא פרי האדמה פשיטא דאין שום סברא שתאמר דלא אמרינן שיקדים המבורר יותר. ובזה לא דבר לא במתני' ולא עולא. והדברים פשוטים. ובאמת דלדברי התוספות ז"ל יכולים לדחות מה שהקשינו עליהם אלא דבה"ג לא סבירא ליה הכי אלא דצריך ליישב לדעת בה"ג מקום שממנו הכריחו התוספות ז"ל דלגבי בורא פרי האדמה עם שהכל נהיה בדברו ליכא למיחש להחביב דכן תמצא דקאמר הש"ס גבי ההוא עובדא דפרגיות ודרמוסקין דכולי עלמא שלקות שהכל נהיה בדברו ופליגי מר סבר חביב עדיף ומר סבר זיין עדיף על כן דמדקאמר הש"ס דכולי עלמא שלקות שהכל נהיה בדברו משמע דמהאי טעמא הוא דסבר הסובר חביב עדיף אבל אי הויא ברכת השלקות בורא פרי האדמה לא הוה סובר חביב עדיף. ומהאי טעמא אמר הש"ס דכולי עלמא שלקות שהכל נהיה בדברו ולא אמר דכולי עלמא שלקות בורא פרי האדמה ואם כן כפי זה תיקשה לדעת בה"ג לפי מה שפירשתי בו מאי טעמא לא קאמר הש"ס דכולי עלמא שלקות בורא פרי האדמה ומכח קושיא זו היה נראה לומר דבה"ג מחלק בין בורא פרי האדמה לגבי שהכל נהיה בדברו ובין בורא פרי העץ לגבי בורא פרי האדמה דהינו בורא פרי האדמה לגבי שהכל נהיה בדברו אף על גב דחביב דבר שברכתו שהכל נהיה בדברו. בורא פרי האדמה עדיף משום דמבורר ברכתו והיינו טעמא דאמר הש"ס דכולי עלמא שלקות שהכל נהיה בדברו ושפיר אבל בורא פרי העץ לגבי בורא פרי האדמה אמת דמבורר יותר מבורא פרי האדמה. אבל לאו כל כ כמו בורא פרי העץ לגבי שהכל נהיה בדברו. ולזה אמרינן דיועיל זה בהיכא שאין בורא פרי האדמה חביב ליה יותר אמרינן דבורא פרי העץ קדים לבורא פרי האדמה דהא מיהא אית ביה עדיפות אבל אם בורא פרי האדמה חביב ליה לא:

אלא דאי אנו צריכין לכל זה דהגם דאמרינן דאינו מחלק בה"ג בין בורא פרי האדמה לגבי שהכל נהיה בדברו ובין בורא פרי העץ לגבי בורא פרי האדמה אפילו הכי ליכא להקשות מידי דיש לומר דטעמא דקאמר הש"ס דכולי עלמא שלקות שהכל נהיה בדברו ולא קאמר כולי עלמא שלקות בורא פרי האדמה לומר דמצי למסבר הגם דברכותיהן שוות כיון דאית בהו חשיבות דזייני סובר דזיין עדיף הגם דאידך חביב ליה ואי הוה אמר דכולי עלמא שלקות בורא פרי האדמה הוה אמינא דטעמא דמאן דסבר דזיין עדיף הוא להיות דברכתו בורא פרי האדמה. והפרי האחר שעמו ברכתו שהכל נהיה בדברו מכריע דזיין עדיף. לזה אמר הש"ס דמצינן לאוקמי שפיר דכולי עלמא שהכל נהיה בדברו ומר סובר וכו' ומר סבר זיין עדיף הגם דכולהו ברכתם שהכל נהיה בדברו ואידך חביב עכ"ז סבר דזיין עדיף. וק"ל:

תוכן העניינים

חפץ השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה