חפץ השם· רבי חיים בן עטר
ברכות · דף כח.
גמרא. אמר רבי יוחנן ונקרא פושע. קצת קשה מדוע לא קאמר ר' יוחנן למילתיה ברישא דמתניתין דקתני תפילת השחר עד חצות הל"ל ונקרא וכו' ועוד צרי לדעת מאימתי יעבור הזמן שיקרא עליו פושע דלא קא משער לן מידי. ונראה והוא דברישא דתפלת השחר לא קא משמע לן מידי משום דהלכה כר' יהודה עד ארבע שעות הואיל ותנן בבחירתא וכו' משא"כ בתפלת המוספים דהלכה כרבנן דר' יהודה אתא ר' יוחנן לאשמועינן דהתם דפליגו רבנן אדר"י וקאמרי כל היום כל אותו זמן דמוספין על ר"י המתפלל בו נקרא וכו'. ובזה אתי שפיר דלא אשמעינן חידוש לר"י ברישא דעד ד' שעות אלא דוקא לרבנן דבמאי דמוסיפים על ר"י הגם דיוצא ידי חובת תפלה עם כל זה נקרא וכו' אם עבר אלא דממה דלא הביאה הרי"ף ז"ל בהלכות. נראה דלא גריס לה ובזה לא קשה למה שכתב רמ"ך וז"ל ולא ידעתי למה נקרא פושע וכו' משמע דגורס כגירסת הרי"ף ז"ל כנזכר. ופשוט:
שם גמרא. תנו רבנן היו לפניו וכו' מתפלל של מנחה וכו' פירוש דלא תימא דלא אמרינן תדיר ואינו תדיר וכו' אלא בששניהם שקולין ובאים כאחד מה שאין כן בנדון זה דמוסף זמנו חל קודם שחל מצות המנחה קמל"ן דאפילו הכי אמרינן תדיר וכו' ורש"י ז"ל פירש דהא דאמרינן הכא תדיר ואינו תדיר וכו' הוא משום דלא ליהוי נמי פושע על זמן המנחה ונמצא תרתי לטיבותא חדא דליקדים תדיר וב' דלא ליהוי פושע. לזה אוקי הא דלא ליהוי פושע כנגד הא דמוסף קדים בזמן ונמצאו שקולין ועדיפא מנחה דהוי תדיר. ולפי פירושו דברי תנא קמא דקאמר מנחה קודם היינו בפלג מנחה קטנה דאז כבר פשע על מוסף וכי היכי דלא ליהוי פושע ג"כ במנחה כי אז דהיינו בפלג מנחה קטנה אם אינו מתפלל עד שעובר זמן של ר"י מיקרי פושע דאי מקודם הרי יכול להתפלל מוסף ולהתפלל אח"כ יש שהות הרבה להתפלל מנחה וזהו ג"כ פירושא דמייתי רבינו יונה בשם רבותינו הצרפתיים דמסייע להו מהירושלמי אלא דקשה לי לדרך זה כל הסוגיא כולה קשה חדא מדוע פליגי ת"ק ורבנן תרי זימני כיון דבהא מילתא ליכא פלוגתא חדשה אלא דכל אחד אזיל לטעמיה דלר"י בהכרח דמוס קודם ולרבנן בהכרח דמנחה קודם כי היכי דלא ליהוי פושע ג"כ אמנחה ותדיר קודם. ואה"נ לרבנן אי דכיר ומתפלל בזמן מנחה גדולה מוסף קודם ועכ"פ ליכא שום חידוש בפלוגתייהו הכא אלא דוקא ההוא דמתני' ועוד רבי יוחנן מדוע אמר למלתיה אהא ולא אמתני' דקתני עד הערב וכו' בשלמא אי אמרינן דדברי ת"ק היינו במנחה גדולה ואפילו הכי קתני דמנחה קודם ואתא רבי יהודה ואמר מוסף קודם שפיר דר"י קמל"ן דסלקא דעתך אמינא דמימר אמר הכא דמנחה קודם מצד שהיא תדיר ויתפלל מוסף אחריה קמל"ן דמוסף קדים ות"ק קמל"ן טובא דהגם דאיכא שהות לתרווייהו. וזמן מוסף קדים אפילו הכי מתפלל מנחה ולזה אתא ר' יוחנן ואמר הלכה אמתניתא דמנחה קודם דלא תימא דבהא מיהא דיקדים מוסף שהוא קדם בזמן ואפילו לרבנן נמי נקרא פושע אם עבר הזמן מה שא"כ מנחה הן עוד היום גדול לרבנן קמל"ן דהלכה כחכמים מה שאין כן לרש"י ז"ל דפלג מנחה קטנה קתני א"כ לא נתחדש דבר בפלוגתייהו הכא וקשה מה שהקשיתי ויש ליישב קצת:
שם גמרא. הכי אמר ר"י אי הלכה וכו' היינו הך דבסמוך דקאמר ר"י אלא דשני לה לפי דעת השואל והנה רבי נתן דשאל טעמו הוא כיון דקיימא לן הלכה כר"י בהא מילתא דתפלה מאן הוא דעקר לה כהא ועביד הלכה מחודשת דהיינו הפך דברי ר"י לזה השיבו כי ר"י אמרה להא מילתא דלית הלכה כרבי יהודה דאי לא תימא הכי הלא אין חידוש כ"כ בהא מילתא דמהדר אמאן אמרה. ובזה נראה לישב דברי רש"י ז"ל מבלי שנצטרך להגיה בו מלת אין הלכה בד"ה מאן אמרה וכו' פי' מי הוא מבני הישיבה אמרה בבית המדרש והוקשה לו ומה חידוש כל כך בזה אדרבא אין צריך לאומרה כי הלכה כרבנן הוא לזה בא רש"י ואמר שהלכה כר"י פי' דאנן קיימא לן דהלכה כרבי יהודה ולזה מהדר מאן אמר הלכה הפך מהאי הלכה מבלי שנצטרך להטעות ולהגיה בדברי רש"י ז"ל ופי' מאן אמר הלכה פי' הלכה היינו דברי רבי נתן ששואל מי אמר הלכה מחודשת ועבדינן הפך רבי יהודה. וק"ל: