חפץ השם· רבי חיים בן עטר
ברכות · דף כד.
מתעטש אמתעטש וכו' קשה קצת למה אמר ג"כ הא לרצונו הא שלא לרצונו ואפי' למטה ואיפשר דסבר לה הש"ס דמתעטש מלמטה בכל גוונא אסור דזילא מילתא כ"כ. ועוד נראה כיון דמוקמינן גיהק ופיהק דאסרו היינו לרצונו א"כ אי תימא דמתעטש מלמטה דאסור היינו לרצונו הרי ק"ו והוא השתא מגיהק ופיהק לרצונו אסור מתעטש מלמטה מיבעיא ופשיטא דלא איצטריך לאשמעינן וק"ל. ועוד מתעטש מלמטה מוקמינן לקמן דאמר רב יהודה דמרחיק ארבע אמות ומתעטש אפילו כשהוא לאונסו ומדברי רבי חנינא דקאמר אני ראיתי את רבי וכו' ולא אמר ורחק ד"א משמע דשם במקומו נתעטש לזה מוכרח לאוקומי דמלמעלה והכא בהכרח דלאונסו קאמ' וכן כתב הרי"ף בהדיא יע"ש דבריו. וק"ל:
שם גמרא. שנאמר בבל יבואו ושמה יהיו קשה והרי זה בבית ראשון הוא דכתיב ועיין בתוספות במסכת כתובות:
שם גמרא. ומי אמר ר"י הכי והאמר רבב"ח וכו' קצת קשה למה הוצרך להקשות כלל מהך מימרא כיון דהוא עצמו קאמר עלה וכי תימא וכו' ועיקר קושייתו היא מההיא דרבי אבהו ושפיר מצי למיפרך מינה לחודא. וי"ל דעדיפא ליה למיפרך מדר"י דקאמר בהדיא ולהכריח אותה מההוא דרבי אבהו דלא מצי לחלק בין מהלך וכו' מההיא דמכלל לחודה. וק"ל:
שם תוספות ד"ה לדידי לא סבירא לי וכו' פי' דדייק לשון הש"ס דהוה ליה לשנויי ולמימר הכי רבי יוחנן לדידיה דרבי אבהו קאמר ולמה האריך לשון ושפת יתר ואמר הכי קאמר וכו' ולזה אמר כי תרתי קאמר ר"י דפליג בהו חדא בהיכא דאיתרמי ופסק דלא מצריך לחזור לראש ואהא דייק הש"ס דקאמר הכי קאמר לדידי לא סבירא לי דסובר דאינו חוזר לראש דהרי אמר ר"י שמע תשע תקיעות וכו' וחדא דאעיקרא דדינא לא הייתי מצריך לפסוק והוא הוא טעמא דאמר ר"י הכא דאינו חוזר לראש כדסיים דהוה ליה ראוי וטעם התוס' שלא הקדימו הא דאינו פוסק שהיא היא הסיבה דאינו חוזר משום דאתו לדיוקי מלת דקאמר הש"ס הכי קאמר לדידי וכו' ועוד דכל עקר דברי ר"י לא אתא אלא להשיב אהא. ועיין במגילה מה שכתבו הם ז"ל שהוא מכוון לפירושינו. ומה שפירש מהרש"א לא אתי מדוייק מדברי התוספות ז"ל וקשה טובא לדבריו. ודוק: