חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה
הלכות תערובות - ב · כז
אם מלחו בשר כמה שבועות בכלי ועמד ריקם כמה שבועות ואח"כ כבשו בתוכו (אוגערקעס) ב' שבועות ולקחו המים המלוחים ולשו לחם בודאי דאסור לאכלו בחלב אך נראה דאפי' עם בשר אסיר אעפ"י שתחיל' הבליעה היתה שלא על ידי בשול דאינו אסור אלא מדרבנן ואיכא למימר דלא גזרי' שמא יבא לאכלו בחלב דהוי גזירה לגזירה נרא' דגזרינן דהא בפסחים דף נ' סוף ע"א אחרו דלמא אתי למכלי בכותחא ולא אמרו לבשלו ולמיכלי ליכא אלא אסור דרבנן וכ"כ הט"ז בסי' צ"ז גבי מדוכה אע"ג דתחילת הבליעה דרבנן ואעפ"י שיש לחלק דבפסחים תחילת הבליעה דאורייתא ובמדוכה הסוף דאורייתא דבודאי ישימו הבשמים לתבשיל רותח אבל כאן שניהם דרבנן ולא שכיח כ"כ לבשל הלחם אין לחלק מ"מ נראה כיון דאיכא דיעות דבאינו בן יומו לא משוי נשבח ע"ש בסי' צ"ו סע"א ובסי' ק"ג סע"ו ובסי' קכ"ב סע"ג בהגה וע"ש בש"ך סי' ס"ט ס"ק ס"ח דמשמע דלא חש ע"י כבישה לומר חורפי מחליא ליה ומשוי לה לשבח ע"ש במנ"י ולא שייך כאן מ"ש בחק יעקב סי' תמ"ז ס"ק מ"ג דבשעה אחת או פחות נימס המלח ונעשה דבר חריף ועוד דהא מדינא מותר ע"י טעימה כמ"ש בש"ך סי' צ"ו ס"ק ה' והרי אנו טועמים ואין במים המלוחים טעם בשר כלל ונראה דאין לסמוך בזה דאין אנו בקיאים בזה כלל ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא שמא אין בו טעם ואפי' יש כו טעם נתבטל טעמו בלחם שנתערב עם קמח הרבה ובפר' אם לא נתנו אלא מעט מים אעפ"י שאין ס' בלחם נגד המים מ"מ שמא לא נבלע אלא מעט טעם במים המלוחי' עד שיש בלחם ס' נגד הטע' דבדבר היתר לא אמרי' חתיכה נעשה נבילה ובודאי לא נבלע בו טעם כדי שיעור כל המים ובמקום אחר כתבתי בשם הגה"ת ש"ד מעשה דרש"י דאפי' בפחות מס' יש לצרף הספק שמא לא נתן טעם דחכמים לא שיערו ס' אלא משום בצל וקפלוט שנותנים טעם ביותר ועוד דמתחילה לא נבלע בכל הכלי אלא במקו' שהיה בו ציר דכבוש כמבושל אבל במקום יבש לא נבלע מהבשר בתוך הכלי כי אם כדי קליפה כמ"ש בספ' פר"מ סי' צ"א בשפתי דעת ס"ק י"ח דאפי' בדבר שמן אינו נבלע בכלי יותר מכדי קליפה ונתבטל במים המלוחים לחוד וכ"ש בכל הלחם דלא אמרינן חתיכה נעשה נבילה בדבר היתר כמ"ש לעיל ומ"מ צויתי לכתוב תיבת בשר על כל הלחם שלא יטעו לאכול בחלב דזה הוי קצת כמו עושה סימן: כ