אור ברסלב
חמודי דניאל הלכות תערובות - ב › כו

חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה

הלכות תערובות - ב · כו

כה

בש"ע י"ד סי' ק"ד סע"א בהג"ה ודוקא שרץ יש לחוש ע"ש אם חתכו עיסה שקורין (פרעי"ל) בסכין שאינו נקי מבשר ואפשר שהיה מעט בשר על (ההקתעס"ר) ונכנס לעיסה ובשלו בחלב מות' דבטל הוא ואפי' נימא שאותו עיגול שיש בו מעט הבשר נעשה נבילה מטעם אשור דבוק כמ"ש בט"ז סי' צ"ב ס"ק י"ב ע"ש הלא העיגול קטן הוא מאד ונטל במינו בעיגולים אחרי' ביות' מאלף ואפי' נכנס הבשר לשלש או ארבע עגולים בטלים הם ויש כנגד כל העיגולים שנכנס בהם הבשר ס' ויש להשליך מעט מן העגולים לחוץ כמ"ש סי' ק"ט סעיף א' בהגה שניה ע"ש כמו כל מין במינו דצריך להשליך א' מהם ע"ש וקודם שבישלו אותם בחלב אם מהני להשליך מעט ולבשלם בחלב דכיון שנתערב ובטל מדאורייתא דאע"פ שהבשר שאינו מינו עם העיסה בטל ברוב ומדרבנן בעי ס' כמ"ש בסי' ק"ט ע"ש בבית יוסף דכל יבש ביבש מדאורייתא בטל ברוב ע"ש בטור סי' ק"ט שכתב פלוגתא ביה אי בעינן ס באינו מינו ע"ש להרא"ש דסבירא לי' דכל שנתבטל ברוב נעשה היתר גמור ע"ש בסי' ק"ט סע"ב בהג"ה ובטור ובית יוסף שם הכא נמי נעשה היתר גמור דהיתר בהיתר נמי שייך ביטול ברוב כמ"ש בסי' שצ"ט סע"א אע"ג דצמר גמלים וצמר רחלים שניהם היתר הם. וע"ש בש"ך ס"ק א' שכתב היתר בהיתר לא שייך ביטול היכא דעכשיו נעשים גוף א' של איסור אבל כשלא נעשים גוף א' של אסור מותר ואין לומר דמבטול אסור לכתחיל' כשמבשל בחלב דהא כזית חלב שנפל למים מותר ליתנו לבשר ע"ש בסי' צ"ט סע"ו בהג"ה ע"ש בש"ך ס"ק כ"ב מ"ש לכתחילה מותר ליתנו והיתר בהיתר שייך ביטול ואין לומר משום דשם נתבטל בס' וכמי שאינו לאסור דמי הא חלב לבשר אסור ליתנו אפי' לאלף אלא ודאי משום דכבר נתבטל א"כ הכא נמי ואפש' דמ"מ יש לחלק בין לח שנתבטל בס' דכמי שאינו דמי אבל יבש הרי הוא בעינו ואסור ליתנו לחלב ע"ש במ"א סי' תמ"ז ס"ק י"א דיבש ביבש עכ"פ החמץ בביתו ולהרא"ש מותר ע"ש גם כאן להרא"ש אין זה מבטל אסור כיון שנעשה היתר ואפש' שאין כוונתו לבטל החיסור אלא לבשל העיגולים ובפרט שהשליך מעט מהם וא"כ שמא אין כאן איסור כלל ע"ש בש"ך סי' קט"ו ס"ק כ"ח אלא דאיתה השלכה אינה מועלת יפה דאם נכנס הבשר בג' או ד' עיגולים אין סברא לומר שכשהשליך מעט דוקא אותם שנכנס בהם הבשר השליך אדרבה בודאי לא השליך עולם ע"ש במ"א בסי' הס"ז ס"ק ד' בד"ה כת' הב"ח דמהני השלכת הדגן אף על שקטנים הם ומתערבים וע"ש בפר"ח סי' תס"ז סע"ב בד"ה ומ"ש אסור ולא מהני ס"ס וכו' דפליג על זה וכתב דדבר רחוק לומר שאכלו כל המבוקעים ע"ש וכן משמע בסי' רצ"ט סע"א דכשנתערב צמר גמלים עם צמר רחלים והרוב צמר גמלים מות' לערבו עם הפשתן ע"ש היטב ולא אמרי' דהוי מבטל איסור לכתחיל' וע"ש בט"ז ס"ק א' דלא קשה לי' להדריש' אלא בסיפא אם נתערב צמר עם פשתן דמביא מין אחר ומבטלו דשם כיון שיש כאן איסור דהא נתערב צמר עם פשתן שייך לומ' אין מבטלין איסו' לכתחיל' אבל כשנתערב תחילה היתר בהיתר ונתבטלו ונעשה כולו צמר גמלים לא שייך אין מבטלים אסור כשמערב עם הפשתן וע"ש בתורת חטאת כלל וסי' פ"ה דין י"א שהביא ג"כ ראיה ליתן המים שנתבטל בו החלב בס' בבשר מההיא דסי' רצ"ט שמותר לערבו עם פשתן ובש"ך סי' צ"ט ס"ק כ"ב הקשה מאי קא משמע לן ואפש' דקא משמע לן דאין זה מבטל אסור ואפש' דקשה על לשון הש"ע דכתב דעבד ובת"ח כתב בשם או"ה דאינו חוזר וניעור והביא ראיה מחמץ שנתבטל קודם פסח דאינו חוזר וניעור ומסי' רצ"ט דמותר לערבו עם הפשתן ואינו חוזר וניעור ע"ש וצ"ע דהא חלב במים מתערב יפה וכל מה שנפל מן המים לבשר יש במים עכשיו נמי ס' נגד החלב לפי ערך ומאי חוזר וניעור איכא הכא וכ"ש שעכשיו נמי נתרבה הבשר המותר ואפי' אם יחזיר וניעור יתבטל ג"כ עכשיו בשלמא חמץ בפסח אם ניער לא יתבטל עכשיו דבמשהו וכן בסי' רצ"ט לא שייך ביטול דהא גם עכשיו יכול הוא להתבטל דמי שנתערב לו צמר עם פשתן מביא מין אחר ומערבו עמהם ומבטלו ע"ש בסי' רצ"ט סע"א וכן לשון רמ"א צ"ע שכתב אעפ"י שאין בבשר ס' נגד החלב שהרי נתבטל במים ע"ש היכי משכחת לה שלא יהא עכשיו ס' נגד החלב דהא במים שנתערבו יש ס' וכ"ש בהצטרף הבשר כמ"ש ועדיפא היה לי' למכתב אפי' לא היה ס' במים נגד החלב אם יש עכשיו בהצטרף הבש' מות' דבהיתרא לא אמרי' חתיכ' נעשה נבילה אלא גם ההיתר הראשון מצטרף עם השני ע"ש בסי' צ"ט בט"ז ס"ק ב' ובש"ך ס"ק ה' ע"ש:

תוכן העניינים

חמודי דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה