חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה
הלכות תערובות - ב · כה
אם לקחו בכף של בשר בן יומו דבר גוש שנתבשל בקדרה של בשר בת יומא והניחו הכף עם המאכל לתוך חלב צונן יש להתיר דהא משום המאכל אין אסור דנותן טעם בר נותן טעם מותר בדעבד כמ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ה סע"ב בהג"ה ע"ש ואפשר דכאן גרע מנ"ט בר נותן טעם דעלמא שאין שני הטעמים באים כאחד שכבר קבלו הדגים מהקערה ואח"כ באים לכותח אבל כאן אפי' בתוך החלב שמקבל המאכל טעם מהחלב כדי קליפה כדין חם לתוך צונן נותן הכף ג"כ בו טעם וא"כ טעם של הכף בא תיכף אל תוך האיסור ע"ש בש"ך סי' צ"ה ס"ק ה' מ"ש בשם הר"ן דטעם שני לא עמד בהיתר דהא הכף כשהוציאו מכלי ראשון עם מאכל יש לו דין כלי ראשון לחומרא כמ"ש בטורי זהב סי' צ"ג ס"ק ל' כתב מהרי"ל ע"ש וא"כ מבליע הוא לכל הדב' הגוש ההוא ובאת הפליטה ההיא אל תוך כדי קליפה שבולע הדבר הגוש ההוא מהחל' וא"כ יש שם פליטת בשר בחלב בבת אחת בתוך כדי קליפת המאכל ההוא וכשנתמחה כדי קליפה ההוא אל תוך החלב אוסר אותי עד ס' וכדומה ע"ש ואין לומר שנצטנן הכף עם המאכל כשבאו לתוך חלב צונן י"ל דהא לכך אמרינן דבלע כדי קליפה אדמיקר ליה בלע וא"כ אדמיקר ליה יכול הכף נמי להבליע במאכל. וע"ש בש"ך סי' כ"ב ס"ק י' אם אמרינן חתיכה נעשה נבילה בכדי קליפה ונראה דזהו בשאר אסורים דהוי דרבנן דדוקא כשעומדת בפני עצמה והוי חשובה אמרינן כשנאסרה פעם אחת נעשה נבילה אבל בבשר בחלב דהוא דאורייתא כיון שנתערבו יחד נעשו כחתיכה אסור מה לי אם הוא חשוב או לא ועוד דלא ידעינן כמה חלב נבלע בכדי קליפה ההיא וכל החלב שנבלע בכדי קליפה נעשה נבילה ומשום הכף לא היה אסור כל כך אע"פ שגם בכלי אמרינן תתאה גבר כמ"ש בש"ע י"ד סי' ק"ה סע"ג בהג"ה ע"ש בש"ך ס"ק י' דעת מהרש"ל וא"כ נאסר החלב מהכף כדי קליפה מ"מ כשהקליפה פה מתערבת אין צריך אפי' ס' כנגדה כמ"ש בש"ך סי' צ"א ס"ק ח' ואפילו להט"ז דמחמיר שם בס"ק ד' מ"מ אפשר יהיה בחלב ס' נגד הקליפה ההיא ע"ש בש"ך סימן ס"ט ס"ק ס"ה ולא בעינן ששים כאן אלא כנגד צד החיצון של הכף הנוגע בחלב דצד הפנימי של הכף נוגע במאכל ומבליע במאכל ולא בחלב והטעם היוצא מן המאכל לחלב הוי נותן טעם בר נותן טעם אע"ג דהמאכל נוגע בכן כמ"ש בטורי זהב בי"ד סי' צ"ד ס"ק ז' וסי' צ"ה ס"ק ח' ובמ"א סי' תנ"ב ס"ק א' ע"ש ועוד דהא אנן מחמרינן אם עירה מכלי ראשון של בשר על כלי של חלב ושניהם בנ"י כמ"ש בש"ע י"ד סימן צ"ה סע"ג בהג"ה ע"ש ומכ"ש עם חלב גופיה ואפשר דהוא הדין כשנתן הכלי ראשון לתוך המאכל כמו הכא אע"ג שיש לחלק דבעירוי נשאר הכלי העליון בחמימותו אבל כאן נתקרר בתחתון אפשר דאין לחלק בכך כיון דאינו ידוע טעמו של רמ"א במאי דאסר העינוי כמ"ש בש"ך שם ס"ק ה' ולפי טעמו של הט"ז שם ס"ק י"ג אפשר דכל שכן דשייך כאן ששלשתן הם במקום א' הכלי והמאכל והחלב. וצריך להתיישב בדין זה מאוד דאם היה מעט חל' ודבר גוש לעולם הוא כאל"ר כמ"ש בש"ך סי' ק"ה ס"ק ה' א"כ מחמם את החלב והוי על כל פנים ככלי שני ואנן אסרינן אפילו כלי שני אם לא בהפסד מרובה או לכבוד שבת כמ"ש בט"ז סי' ק"ה ס"ק ד' ע"ש: