חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה
הלכות תערובות - ב · כד
בש"ע י"ד סי' צ"ט סע"ו בהג"ה כזית חלב שנפל למים ע"ש ואם גרדו תמכא על מורג חרוץ של חלב שגרדו עליו גבינה דבודאי נתערבו פרורי הגבינה עם התמכא אם נגרר דק כמו קמח הוי לח בלח ובטל בס' ומותר לאוכלו עם בשר כמ"ש במ"א סי' ת"ל אבל אם לא נגרר דק דק ויש לחוש לפרור של גבינה דהוי יבש ביבש נמי נראה דמותר לאוכלו עם בשר כמ"ש בש"ע י"ד סי' רצ"ט סע"א גבי צמר גמלים וצמר רחלים שטרפן זה עם זה אם רוב מן הגמלים מותר להביא פשתן לשם והביאו הפר"ח למ"ש רמ"א סי' צ"ט סע"ו בהג"ה כזית חלב שנפל למים ע"ש אחר זה מצאתי כן להדיא באסור והיתר הארוך כלל וסי' כ"ד וז"ל אבל התיר יבש ביבש בטל כמו כן ברוב בעלמא כמו באסור ומותר לערב בו הפוכו אפי' לכתחילה מההוא דתנן צמר גמלים ורחלים שטרפן יחד אם הרוב של גמלים מותר להביא פשתן לשם ע"ש אך י"ל דהאסור והיתר הארוך לטעמיה דפסק בכלל כ"ג דין ט' כהרא"ש דיבש ביבש שנתערב נעשה היתר גמור ומותר לבשלן יחד ע"ש בש"ע י"ד סי' ק"ט סע"ב בהג"ה ע"ש אבל אנן דחיישי' לסברת הרשב"א דלא נעשה היתר גמור אפש' כמו דאסור לבשלו ולאכלו אדם אחד כאחת ע"ש סע"א הכא נמי אסור לערבו בחלב או בבשר ע"ש במ"א סי' תמ"ז ס"ק י"א שכ' ונראה לי אע"ג דלח בלח ע"ש והוא הדין הכא נמי שייך האי פלוגתא דמה לי שבא פסח על התערובת או בשר על חלב או אפכא וע"ש באיסור והיתר הארוך כלל וסי' כ"ג דין י"א שכתב דטוב להשליך אחד מן התערובת ע"ש הכא נמי אם רוצה לערבו בהפוכו ישליך א' מהן דאל"כ יאכל בודאי איסור או אפש' דטוב שלא לערבו כלל בהפוכו כיון דהוא לכתחילה אלא דצ"ע דא"כ תהיה אותה מתני' דצמר גמלים תיובתא דהרשב"א דאיהו מדינא איסר לבשלם ולאוכלם כולן כאחת ואלו התם מותר לכתחילה לאדם א' ללבוש את הבגד שיש בו כלאים וכל שכן לפי מ"ש דדבר זה לערבו בהפוכו להרשב"א אסור ושם מתיר לכתחילה גם הראש שהרבה להביא ראיות בפרק גיד הנשה ולא הביא ראיה ממשנה מפורשת הזאת אלא ודאי דמכלאים אין ראיה כלל דהתם הוי לח בלח דצמר גמלים וצמר רחלים מתערב יפה יפה והן דקים והוי כמו קמח בקמח וא"כ אפי' כשמערבין עם הפשתן בכל מקום שהן הצמר גמלים רבה עליהן ומבטלן וסלק הפשתן כמי שאינו וצמר גמלים רבה עליו ומבטלו כמ"ש סלק את שאינו מינו כאלו אינו ע"ש בש"ע י"ד סי' צ"ח סע"ב ואם נתערב במינו ושאינו מינו ע"ש בבכורות ד' כ"ג ע"א בתוס' ד"ה נבלה גבי נהי דבמגע לא מטמא שהקשו כמו כן אמאי מטמא במשא ולענין אסורים בטל ע"ש שתרצו כמו כן דבאסורי' לעול בטל הוא ברוב ע"ש ועוד אפשר דאין ללמוד אסורי' מכלאים דאין כל העניינים דומי' זה לזה והרמב"ם כתב גבי כלאים שהרי צורת הכל כצמר גפן ע"ש בש"ע י"ד סי' רצ"ט סע"א ע"ש ולמה לו למתלי בצורה אלא כיון שצורתו כצמר גפן אין זה כלאים וצריך עיון ואין לומר אם צמר גמלים וצמר רחלים מקרי לח בלח אמאי לא בעינן ס' דלא נזכר ס' אלא לענין נותני טעם דעד ס' יהיב טעמא אבל בדבר שאינו תלוי בטעם אין חלוק בין לח ליבש בין במינו בין בשאינו מינו לעולם בטל ברוב אלא דדוחק הוא לומר דשם מקרי לח בלח גם אחר זה ראיתי בתורת חטאת כלל וסי' פ"ה דין י"א שכתב בשם הסמ"ג שהביא ראיה לדין זה לכזית חלב שנפל למים ונתבטל בס' מותר לתנו עם בשר מההיא דצמר גמלים וצמר רחלים ע"ש ש"מ דהעניינים דומים זה לזה לכן נראה לומר דאפי' הרשב"א מודה דמותר לערבו עם הפכו אע"ג דסבר דיבש ביבש שנתערב לא נעשה היתר גמור וצ"ע לחלק בין זה לבישול או להשהותו בפסח גם בההיא דצמר גמלים אדם א' לובש את כולם כמ"ש לעיל ע"ש והרשב"א אוסר לאדם א' לאכלם כולם ביחד והסמ"ג דהביא מכאן ראיה לכזית חלב שנפל למים ש"מ דסבר דהעניינין דומים זה לזה ושם סבר דאד' א' אסור לאוכלם אפי' בזה אחר זה וצע"ג לחלק ביניהם ע"ש בטור י"ד סי' ק"ט בב"י מ"ש בשם הסמ"ג דאדם א' אסור לאוכלם אפי' בזה אחר זה בשם התוס' מסתמא סבר כוותייהו דלא הביא דהסמ"ג חולק על זה ע"ש בש"ך סי' צ"ח ס"ק כ"ב ולא ידעתי למה כת' כן הא בסי' רצ"ט סע"א מבואר דצמר גמלים וצמר רחלים דומיא דמים עם חלב דהכא בטל ודוקא צמר עם פשתן אינו בטל ובבשר עם חלב בטל ע"ש בש"ך סי' רצ"א סק"א בסופו דלשונו מגומגם שם הרבה ע"ש ומזה לא מיירי כאן אלא בחלב עם מים ע"ש: