אור ברסלב
חמודי דניאל הלכות תערובות - ב › ג

חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה

הלכות תערובות - ב · ג

ב

כתב בש"ע י"ד ס' קכ"ב אעפ"כ אסור לומר לעכו"ם ע"ש ובדעבד אם אמר לעכו"ם אסור למי שאמר כן ולמי שנעשה בשבילו כמ"ש בספר תורת הבית הארוך בית ד' שער רביעי ע"ש והביאו בב"י בי"ד סי' קע"ב ע"ש וכ"ש אם בטל בעצמו במזיד בקדרת אסור שאינו בת יומא שאסור אפי' בדעבד וכ"כ ברא"ש בעבודה זרה בפרק שני נותן טעם לפגם מותר והא דאמרו פרק קמא דחולין השוחט בסכין של נכרים מיירי בידוע שהוא בן יומו או בשוחט לכתחילה על מנת להדיח או לקלוף דדוקא בדעבד התירו נותן טעם לפג' ע"ש וכ"כ בד"מ סי' י' בשם הגהת אשרי בפרק קמא דחולין אבל בשוחט במזיד אפי' אינו בן יומו צריך קליפה ע"ש ומ"מ נראה דכיון דהרשב"א מדמי לה למבטל אסור דאינו אסור אלא למי שעשה או למי שנעשה בשבילו א"כ אינו אוסר אלא מטעם קנס כמו במבטל אסור לכתחילה כמ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ט ע"ש וא"כ נראה דאם בשל לצורך נכרי בקדרה שאינה בת יומא ולא היתה כוונתו כלל לצורך עצמו והותיר מותרת לישראל דלא שייך בזה קנס כיון שלא רצה לעשות אסור כלל וכן המבשל לחולה שיש בו סכנה או אפי' אין בו סכנה אפשר דמותר לבשל לו בקדרה שאינה בת יומא כמו שמותר בבשולי נכרים כמ"ש בש"ע א"ח סי' שכ"ח ע"ש וכמו דמותר לעבור על שבות דרבנן בשבילו כמ"ש בש"ע א"ח סי' שכ"ח ע"ש ולא גזרינן שמא ירבה בשבילו כמו דגזרינן במבשל ע"י א"י בשבת לחולה שיש בו סכנה כמ"ש בש"ע א"ח סי' שי"ח דלא גזרינן זה אלא במקום שאסור לבשל בפ"ע כגון בשבת או ביו"ט כמ"ש בש"ע א"ח סי' תקי"ב אבל כאן יכול לבשל בקדרה כשרה בפ"ע ובשביל הנאה מועטת דהוי טרחא או חסרון עצים לא גזרינן דאי גזרינן א"כ אמאי אם בשל ע"י איי בשבת לחולה שאין בו סכנה מותר לברי במוצ"ש ולא חיישינן שמא ירבה ע"ש ובספר פר"מ ס צ"ט כתב זה מסברא דנפשיה דהמבשל בקדרה אסור אינו בן יומו אסור אפילו בדיעבד ע"ש:

תוכן העניינים

חמודי דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה