חמדת ישראל על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות· רבי מאיר דן רפאל פלוצקי
פרק ט · הלכה ח
ח"י) שם ה"ח ב"נ שייחד שפחה לעבדו ובא עלי' הר"ז נהרג עלי' משום א"ח וכו' עי' היטב בסוגיא ובד' רש"י וחי' הר"ן ז"ל ומשם יתבאר לך שדעת הר"מ ז"ל כמ"ש הר"ן ז"ל דב"נ אין לו קה"ג בעבדו ואין דינו כעבד כנעני של ישראל שדינו לענין זה כבהמה דאין לו חייס כלל כמבואר בד' הר"מ ז"ל פי"ד מא"ב הי"ט אלא ה"ה כפועל וא"כ ממילא דיש לו קנין באשתו וה"ה אשת חבירו אמנם ביד האדון להפריד את שפחתו ממנו כיון דהוא שפחתו נהי דהוא נתנה להעבד להיות מיוחדת לו מ"מ אימת שירצה יכול להפריד אותם אמנם בכל זאת כל זמן שאין מפריד אותם זה מזה ה"ה אשת העבד וממילא חייב ע"ז משום א"ח וכמו דבכל אשת חבירו הרי בידה להפקיע את עצמה מבעלה מ"מ כ"ז שלא הפקיע את עצמה פשיטא דגם היא חייבת מיתה משום א"א שזינתה ה"ה הכא אע"ג דביד אדונה להפקיע אותה מהעבד מ"מ כ"ז שלא הפקיע אותה נהרג משום בא על אשת חבירו ועי' היטב בחי' הר"ן ז"ל בד"ה ב"נ שייחד שפחה לעבדו שמבואר מדה"ק דס"ל דאין ביד רבו להפקיע אותה ממנו כ"ז שירצה יעיי"ש נראה דס"ל דאל"ה ל"ה חייב עלי' אמנם מד' הר"ם ז"ל למעי' היטב מבואר כדאמרן:
ובאמת אני מסופק טובא לדעת הר"מ ז"ל אם ב"נ יהי' חייב על שפחה כנענית של ישראל המיוחדת לעבדו של ישראל כיון דע"כ וש"כ של ישראל הרי דינם כבהמה ממש ואין להם חייס כלל א"כ גם לגבי ב"נ ל"ש לחייב אותו משום א"ח וצע"ק בלשון הר"ם ז"ל פי"ד מא"ב הנ"ל שכ' בזה"ל לפי שאין אישות אלא לישראל או לעכו"ם על עכו"ם אבל לא לעבדים על העבדים ולא לעבדים על ישראל עכ"ל ומדלא כ' ולא לעבדים על עכו"ם נראה דעל עכו"ם יש להם אישות ועכו"ם חייב אם בא על שפחה המיוחדת לע"כ אפי' של ישראל וצ"ע בכ"ז: