חמדת ימים ג· רבי בנימין ב"ר מאיר הלוי
עשרת ימי תשובה · פרק ה - חומר פגם החטא - התעוררות תשובה
יבאר כי החוטא מקלקל השפע וממשיכו לבורות נשברים
א. ישמחו ה שמים ו תגל ה ארץ וכל צבאם בשוב רשע מרשעתו וחטאתו בהוציא יקר מזולל ומרוה גם הוא יורה בשפע רב אל נהר החריב והוביש, ובתשובתו הרמתה ישיב המדריגות והתקונים על מכונם וארמון על משפטו ישב כבראשונה.
ואשרי משכיל ויודע לשית לבו ענין הפגם שפוגם בחטאתו בכל המעלות אם בגופו ונפשו ורוחו ונשמתו, כי על כן יאמרו המושלים אשר הוא נמשל לסילון מים המקלח מן המעיין והמים ההם הולכים להשקות כמה גינות ופרדסים ושדות וכרמים, ובא אחד איש שוגה ומשגה בכסילותו והוליך סילון של מים להשקות אשפתות אל מקום ציה וצלמות אר"ץ לא עבר בה איש ולא ישב אד"ם שם לתהו והבל, אשר אין ספק כי בעל המעיין הרה עמל וכעס וכדי בזיון וקצף על כי ביטל להשקות גינותיו החמודות ואף גם כי קלקל הצנור ושברו כשבר נבל.
וחומר בנמשל מן המשל כי הנפש החוטא מלבד מה שקלקל צינורי השפע מלבא אל מקומם הראוי להם, גם הוא מעלה מנחה אל מקום שהכעיס את המלך ה' צבאות ומפגל בקדשים ומדמע קדש בחול וטמא בטהור, ומקום שהיה צריך להיות חרב ושמם ויבש מרוה גם הוא יורה אותו בשפע עילאין קדישין.
יבאר כיצד מגיע פגם האדם למידות העליונות
ב. ואמרו המקובלים כי ימצא ענין זה בפרט בבא על העריות ובא על בת אל נכר, וכן במוציא שכבת זרע וכמוהו בפגם ברית הלשון החמור מפגם ברית המעור, הראית בן אדם תולעה עד היכן מגיע עלבונך, מה לך נרדם, קום משנתך וחפש חפש מחיפוש דרכיך אשר פגמת בעוניך ותחקור ותדרוש בדרישה וחקירה ושוב עד ה' אלהיך עד מקום שפגמת כי רע ומר עוזבך את ה' אלהיך, ותמיד אל יליזו מעיניך דברי הרשב"י עליו השלום בזוהר נשא, 55 כל מאן דאעבר על פקודי אורייתא כב"יכול פגים לעילא פגים לתתא פגים לגרמיה פגים לכל עלמין, מתל לאינון מפרישי ימא דשאטין בארבא קם שטיא בעא לנקבא וכו'.
ג. ואל תתמה על החפץ לאמר איכה יוצדק לאמר כי יחטא איש ואשם לרמוס חצריו יתברך ולפגום במדות העליונות ומה לתבן עם הבר חס ושלום, כי לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה אחרי הודיע אלהים אותך שורש ומקור נשמתנו מאין המה, כי הנה הנשמה והרוח והנפש מציאות מלמעלה ממדות העליונות וכשנשתלשלה משם ולמטה בכל מדה ומדה ישאר שורשה ודיוקנה שם, וכן משתלשלת ונחתמת בכל העולמות העליונים עד בואה לעולם השפל האפל הזה.
ואם לה' יחטא איש פוגם כל אותם השרשים שנשתרשה שמה נשמתו, ובעוברו אחת ממצוות ה' אשר לא תעשינה משליט באותו מקום אשר המצוה תלויה בו במדות העליונות כח הקליפה מצד נשמתו כי על ידי שממשיך בעצמו הקליפה למטה ימשיך אותה גם כן למעלה.
ולא שתכנס חס ושלום הקליפה אל הקדש פנימה רק שהקליפה תובעת דין לאמר זו משלי ויהא עשוקה ורצוצה להמסר בעל כרחה הנשמה הטהורה להכנס בקליפה ולהיות יונק מרורת פתנים כדי להשפיע לקליפה על ידי צנור נשמתו, ועל ידי זה נשפע אל מקום אחיזת נשמתו ולכל המדריגות הקדושות אשר היא נכללת בהם ממרורים ההם ומשפיע את המר ההוא הנמשך ממנו אל מקום הקדוש ואין לך פגם גדול מזה, וזוקק מדריגת הקדושה לינק מצד המרורים ההמה מי המרים המאררים ולהשפיע אל הקליפה על ידי צנור נשמתו, ושפע המר ההוא שמשפיע שמה יתהווה לבוש טמא אל הנשמה להתלבש בו בעת הסתלקותה מן העולם.
ד. וכן פירשו חכמי האמת בטעם הכתוב ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי, כי הואיל הלוך אחרי צו והכניס עצמו בקליפה וכשהוא עוסק בתורה הוא משפיע אל הקליפה בהכרח והקליפה תובעת דין ואומרת, תפילותיו ותורותיו של פלוני משלנו היא ונוטלת השפע הבא ממנו ושפחה כי תירש גבירתה.
יבאר שלפי מעלת האדם כך גודל פגמו
ה. ומעתה אל תתפלא איכה יאמרו המקובלים מי שחטא כך וכך פוגם בשם פלוני ובמדה פלונית כמבואר בספרי רבינו הקדוש זלה"ה, כאשר תביט שורש נשמתך למעלה תחת כסא הכבוד ומה שבתוך גופך היא מאשר יתפשט משרשה העליון כחוט משוך ממנו כדמיון סולם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה.
ו. וכן כתב הרב זלה"ה בענין ארבעה חלוקי כפרה, שהכוונה כי האדם כלול מכל העולמות והגם כי לא זכה רק אל הנפש דעולם העשיה עם כל זה מוכן הוא לקבל את כולם, ולפי גדולת נפשו אם הוא מעולם היצירה או בריאה או אצילות כן הוא גודל פגימת חטאו, כי על כן חטא אדם הראשון פגם למעלה מאד כפי גודל נשמתו שהיתה כלולה מכל העולמות, וכן כל צדיק וחסיד כפי גדולתו כן תוקף פגם שלו בחטאו.
והנה מי שיש לו נפ"ש שהוא מעולם העשיה פגם בעולם העשיה ולכן תכף כששב בתשובה נתקן, ואם חטא במצות לא תעשה אז פגמו בעולם היצירה ולכן תשובה תולה ויום הכפורים מכפר שביום הכפורים באים אורות מעולם הבריאה ועל ידן נתקן, אבל בחייבי כריתות ומיתות בית דין פגם בבריאה ואז תשובה ויום הכפורים תולים על דרך הנזכר עד יבואו יסורין מחכמה ובינה בסוד יסור יסרני י"ה.
ואם עבר על חילול השם גדול הפגם מאד וגורם מות במקום החיים הנצחיים ולכן מיתה ממרקת ומכפרת מדה כנגד מדה, אבל באצילות אין מגיע שום פגם שהנשמה שהיא מאצילות מסתלקת מן האדם כשרוצה לחטוא טרם שיחטא עכ"ל.
ז. ואם באתי להאריך בכל פרטי פגמים אשר פגם כל פגם ופגם בפני עצמו לא יכילם היריעה ולא אגיע לשליש ולרביע, אך מפני כי בידיעה הזאת היא תועלת להחריד לבות בני עליה הבאים בסוד השם לשוב אל ה' בלב שלם ובנפש חפיצה כמו שפירשו המקובלים בפסוק נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' שהכוונה לומר, נחפשה דרכינו אותם הדרכים שהם דרכינו ושורשי נשמתנו המושרשות בעולמות העליונות שהם נעשים דרכים ומסילות לעלות הרמ"תה, נחפשה העונות אשר פגמנו בהם שם לטהר אותם, וכיצד נחפשה - על דרך חקירה שנעשה במעשינו לידע עבירה זו פוגמת במדה זו ועבירה זו במדה זו, ובכן ונשובה אל ה' שלא יהיו עונותינו מבדילין בינינו לבין אלהינו.
סדר וידוי המפורט ע"ד הסוד לעשי"ת
ח. על כן אנכי תקנתי וידוי דברים לבאים בסוד ה' פרטי העונות ואשר פוגם בו בשמים ממעל במדות עליונות ובשמות הקדש כל עון ופגמו בצדו ואף גם אשר גורם לנפשו העלובה על פי שפ"ר התקונים מרן הקדוש האר"י זלה"ה, אשר בו יתבונן האיש הירא בוידויו עד כמה מגיע פגם ועלבון עונותיו ונפשו עליו תאבל ובמרירות תאנח ומה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו וזה נוסחו.
אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפילתנו כו' אבל חטאנו עוינו פשענו ופגמנו אנחנו ואבותינו, חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי וכו', (ויכוין בסוד הנזכר פרשת ויקרא דף כ' ע"א).
אכלתי מאכלות אסורות ופגמתי בשני שמות הוי"ה ואד"ני העולים כמספר מאכ"ל וכמו צער בנפשי להתלבש בטומאה ההיא.
אכלתי דברים הטעונים נטילה ולא נטלתי ופגמתי להמעיט השפע ממקור המזון ונפשי נבהלה מאד בהתגלגל ואזי עבר על נפשי"נו המי"ם הזדונים.
אכלתי נבילה ונבלה עשיתי בתפארת ישראל ובשם אלהי"ם ובנבילה על ידי סכין פגום ופגמתי בשמות הוי"ה ואה"יה הוי"ה ואדנ"ות העולים במספר פגימ"ה.
אכלתי חמץ בפסח ופגמתי בשמות הקדש הוי"ה ואהי"ה הוי"ה ואד"ני העולים במספר חמץ ושדי המר נפשי להכריתה מעדת ישראל לבלתי התגלגל בגלגול ישראל רק בגוי או בהמה.
בטלתי קריאת שמע ותפילה ותפילין ופגמתי בש"ע נהורין עילאין דא"א מלהאיר לת"ת ישראל.
בטלתי מצות מצה וספירת העומר מ"ט ימים ופגמתי במ"ט שערי בינה ובש"ע נהורין עילאין דא"א מלהאיר לת"ת ישראל.
בטלתי שופר ולולב והדלקת נר חנוכה ופגמתי בש"ע נהורין עילאין דא"א מלהאיר בת"ת ישראל.
ברכתי את השם ופגמתי בש"ע נהורין עילאין דא"א מלהאיר בת"ת ישראל.
באתי על הנדה ופגמתי בה' אחרונה שבשם להניעה ולנדדה מעם דודה ויבשו ויחרבו הנחלים הולכים אל הים צדק מלכותא קדישא ושבעה ברעות נפשי להתגולל בקדשה ישראלית ובבת אל נכר.
באתי על אשת איש ופגמתי בנערה העליונה מלבא אל המלך והורדתי חמש גבורותיה אל מקום הקליפה ונפשי נבהלה מאד להתגולל בחמור או בריחיים.
באתי על הזכר ופגמתי להוריד שפע או"א לנה"י דז"א דרך נפילה לאחוריו ולא יאורו שם ע"ב יו"ד ה"י וי"ו ה"י ושם קס"א אל"ף ה"י יו"ד ה"י באור פני מלך ואויבי בנפש יקיפו עלי להתגולל עליה בשפן וארנבת שוכבים ונשכבים.
באתי על נדה שפחה גויה זונה ופגמתי במלכות יסוד הוד נצח ודלפה נפשי מתוגה להתגולל בדוכיפת.
באתי על אשתי בעל כרחה ופגמתי במלכ"ות שמי"ם מלהיות פנים בפנים.
גזלתי ופגמתי בשני שלישי ז"א התחתונים ונשמות העולות אל הכלה העליונה לעורר את האהבה חוטפו ויגזלו מיד עושקיהם אויבי ה'.
גנבתי ופגמתי בשליש העליון ת"ת ישראל המכוסה וימנעו רביבי השפעתו למלכ"ות כל עולמים וגם הנשמות אשר גונבו מיד העושקים ושפחה כי תירש גבירתה ובמר נפשי כי נידחה קראו לה לבל תראה גאות ה' ולא יגש אל מזבח ה'.
גאיתי ופגמתי להתאחז הקליפה הרשעה באותיות י"ה שבשם וגם על כן ירימו ראש אלהים אחרים להתגבר ולעלות במעלות והגברתי אותיות הי"ם דאלהים ודין הקשה שבהם וירדוף אויב נפשי להתגולל בדבורה.
גלחתי פאה ופגמתי בשם אלהי"ם והגברתי דין הקשה שבו ושוחה חפרו לנפשי להתגולל בפרות חורשות.
גלחתי זקני ופגמתי בק"ן נהורין המאירים לת"ת ישראל והגברתי דינים הקשים משם אלהים בריבוע א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם וכפף נפשי תחת מדרך כף רגל השור מועד.
דברתי לשון הרע ורכילות וכל דבור האסור ופגמתי בשכי"נה מספר לש"ון וסילקתי אור הת"ת ו' דמות הלשון ועגמה נפשי כי יתגולל בכלב נובח ובל יראה גאות ה'.
הרהרתי ביום ובאתי לידי קרי בלילה ופגמתי באו"א.
הוצאתי זרע לבטלה ופגמתי והורדתי שני שמות יו"ד ה"א וא"ו יו"ד ה"א וא"ו וגם בכנפי נמצאו דם נפשות אביונים.
הוצאתי דבה על חברי ופגמתי באותיות א' משם אדני ונפשי היא מר לה להתגלגל בכלב נובח.
הלבנתי פני חברי ופגמתי בשם אלהים במילואותו אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם ואך לצרה יתהפך ומפח נפש להתגלגל בשקתות המים כהורג נפש מאחי.
הלכתי עמך בקרי ופגמתי בד' יודין של שם ע"ב.
הוצאתי מרשות לרשות וחוץ לתחום בשבת ופגמתי בשני שמות יהו במילואו יו"ד ה"א וא"ו יו"ד ה"א וא"ו.
הלויתי בריבית ופגמתי באו"א י"ה שבשם והגברתי דיני אלה"ים אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם ונפש יקרה תצוד למות מיתת עולמים.
הסתכלתי באשת איש ובנשים נכריות ופגמתי בעיינין עילאין ושכנה דומה נפשי לשבור עיני בקבר, ועיני עוללה לנפשי כי תגלגל בעוף הנקרא ראה לסבול שמה צרה ומצוקה.
ויעדתי עצמי למחלוקת ופגמתי בחסד וגבורה והגברתי את הדינים מ'כה ח'רון ל'יקוי ק'ללה ת'ועבה.
זניתי ביד ודרך אברי בחושבי בזכר ופגמתי בה' חסדים וה' גבורות ובכ"ח אותיות דמלוי מלואו דשם ע"ב וכ"ח אותיות דמלוי מלואו דשם ס"ג וכ"ח אותיות דשם מ"ה.
זניתי ביד וחשבתי בנקבה ופגמתי בד' שמות אהיה ובשמונים אתוון שבאהיה פעמים אהיה.
חיללתי שם שמים בפרהסיא ובסתר ופגמתי בעולם האצילות והפרדתי החכמה מהכתר והורדתי הדר מלכות דעולם העשיה עד מלכות דקליפה, והנפש היפה תתגלגל עוד לשתשרף על קידוש השם.
חנפתי ופגמתי לסלק אור אבא שם ע"ב בריבוע שבאחורי אבא, ואויה לי כי לא לפניו חנף יבא ונפשי תתגלגל באחד מארבע חיות טמאות.
חיללתי שבתות באב מלאכה ופגמתי בג' שמות אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, אל"ף למ"ד ה"א יו"ד מ"ם, אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם.
טפלתי שקר ופגמתי לסלק האור של אימא עילאה והגברתי שכ"ה דינים שבה' עילאה ושכ"ה דינים שבה' תתאה ואויה עלי כי דובר שקרים לא יכון לנגד עיניו, ונפשי להתגלגל באחת מארבע חיות טמאות.
ישבתי במושב לצים ופגמתי לנפשי לבל אראה בגאות ה' משך את ידו לוצצים ולהתגלגל באחד מארבע חיות טמאות.
כעסתי ופגמתי והגברתי חמש גבורות ש"ך דינין מאותיות די"ן שם אדנ"י ומשם יפרד יחוד הוי"ה ואלה"ים, ובכעס גדול פגמתי בשם אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם וטרפתי נפשי באפי עד בא חליפתי באל זר.
כתבתי קמיעות ואזכרות שלא בכונה וטהרה ופגמתי בשם יו"ד ה"א וא"ו ה"א שם מ"ה שבת"ת ישראל ונפשי היא מר לה מאד להתגולל בחתול.
כשפתי ופגמתי להגביר דיני אלהים אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם ומשם יפרד יחוד הוי"ה ואדנ"י ונפשי נבהלה מאד להתגולל בדומם צומח חי בלתי מדבר.
לצתי ופגמתי והגברתי מאה ועשרים צירופי שם אלה"ים שבאחורי העולמות העליונים וסילקתי אור א"א ואויבי בנפש יקיפו עלי לגלגלה באחת מארבע חיות טמאות שפ"ן אר"נבת גמ"ל חז"יר.
למדתי תורה לקנטר ופגמתי וסילקתי כח הקדושה והחלפתי כח הקליפה וערבתי קדש בחול וחול בקדש.
לבשתי שעטנז ופגמתי והגברתי כח ס"מ וכסיתי אור גדול של מיכאל השר הגדול וסכות בענן לך מעבור תפילתי.
מעלתי ונהנתי מן ההקדש ופגמתי והעלמתי פני אלהים אכד"טם.
משכתי בערלתי ופגמתי בארבעה שמות אהיה.
מסרתי חבירי וממונו ביד גוי והלשנתי עליו ופגמתי בשם אלהי"ם והגברתי שולטנות אלהי"ם אחרים ויחלשו אלה"ים קדושים וכפף נפשי להתגלגל בכלב נובח.
מסרתי סודי התורה לשאינן מהוגנים ובדיתי הקדמות מלבי שלא קבלתים ופגמתי בגופא דמלכא קדישא, ומה תשתוחח נפשי להתגולל בעוף הנקרא חומ"ה.
מרדתי במלכות שמים, מרדתי במלכות בית דוד, מאסתי בבית המקדש ושלשתם אנו מבקשים.
נשבעתי לשוא ולשקר ופגמתי בז' הבלים היוצאים מפה קדוש ת"ת ישראל להד"ר מלכו"תו מלכו"ת כל העולמים לבושי מלכות אשר הלביש אותה המלך והלבשתי אותה בהבלים טמאים הבל ורעות רוח וקלקלתי בעולם הבריאה ויסכרו כל מעיינות שפע הש"ע נהורין.
נדרתי ולא שילמתי ופגמתי בחיי המלך בעטרה שעטרה לו אמו ומשם יאיר להד"ר מלכותו מלהורידן אליו, וגם בכנפי נמצאו דם נפשות אביונים ואפרוחי יעלעו דם.
נשתמשתי בשמות הקודש ובדיתי שמות מלבי ופגמתי בשמות הקודש היוצאים מאימא עילאה ונפשי עלי תשתוחח להתגלגל בחתול.
סרתי ממשפ"טי צדק"ך ופגמתי במשפט עמודא דאמצעיתא ובצדק מלכותא קדישא.
עברתי על מצות עשה ופגמתי בעולם העשיה והפרדתי אותו מיצירה כי נפרדו מלכות מעם ת"ת ישראל והורדתי למלכות דעשיה בג' ראשונות דקליפה.
עברתי על מצות לא תעשה ופגמתי בעולם היצירה ויפרד מבריאה כי נפרד ת"ת ישראל מעם אימא עילאה והורדתי מלכות דעשיה בג' אמצעיות דקליפה.
עברתי על כריתות ומיתות בית דין ופגמתי בעולם הבריאה להפרידה מאצילות כי נפרדו אימא עילאה מת"ת ישראל והורדתי מלכות דעשיה עד ג' אחרונות דקליפה.
עינגתי ימי חול מאד משבת ופגמתי בשתי אלפי"ן, אלף בציור יוי, ואלף בציור יו"ד א א.
עבדתי ע"ז בשוגג ופגמתי בשם אלהים במילואו אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם ובמזיד והעלמתי אור ל"ב נתיבות חכמה ואור עשרה שמות ע"ב, וכפף נפשי להתגלגל בש"פן כי פני"תי אל אלהים אחרים.
עשיתי מלאכה ביום טוב ופגמתי בשם ס"ג יו"ד ה"י וא"ו ה"י.
עשיתי מלאכה ביום הכפורים והעלמתי אור ד' יודי"ן דשם ע"ב ממצחא דא"א.
פרקתי עול תורה שבכתב ושבעל פה מעלי ופגמתי בהוי"ה ואדני, ואויה לי כי יערוף כמטר לקחי לערף את נפשי ויאחוז בערפי ויפצפצני. 56
ציערתי אבי ואמי ולא חששתי לכבודם ופגמתי בשם י"ה במילואו יו"ד ה"א וימנעו רביבי השפעת או"א יו"ד ה"י מלהשפיע על ת"ת ומלכות ו"ה שבשם.
קללתי אב ואם ופגמתי לסלק התרין עטרין מרישא דמלכא קדישא עטרא דחסד ועטרא דגבורה וגם בכללותם בדעת והעלמתי אור שם אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם מלהאיר.
קללתי את חברי בשם ופגמתי בשם אלהים אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם.
קלקלתי צינורות השפע והפכתי אותם לבורות נשברים אשר לא יכילו המים וגרמנו להאריך קיצנו ושפחה כי תירש גבירתה ועבד כי ימלוך, נשכבה בבושתנו ותכסנו כלימתנו כי עונותינו הטו אלה וחטאתנו מנעו הטוב ממנו, אוי להם לבנים שגלו מעל שלחן אביהם.
קפצתי ידי מליתן צדקה ופגמתי בצדק מלכותא קדישא כי מפני הרעה נאסף הצד"ק ומה תשתוחחי נפשי להתגלגל מפאת האכזריות בעורב אכזרי.
רצחתי בשגגה ופגמתי בריבוע שם אהי"ה א' א"ה אה"י אהי"ה העולים ד"ם ופגמתי בד' יודין של שם ע"ב העולים דם עם ד' כוללים, ותבחר מחנק נפשי להתגלגל בחזיר יכרסמנה חזיר מי"ער או להחנק במים הזדונים.
שיחתתי את זרעי לבטלה ופגמתי בשם יו"ד ה"י וי"ו טיפה עליונה וקלקלתי זווג העליון טפה העליונה וינוס ויצא החוצה ונפשי נבהלה מאד כי לא אראה גאות ה', וגם בכנפי נמצאו דם נפשות אביונים ואנכי בראתי משחית לחבל נפשי העלובה אוי לי אויה עלי.
שימשתי מטתי לאור הנר ופגמתי והחשכתי אור חמשים שערי בינה, ואישון בת עין אף היא חשכה בעון זה וכפף נפשי להתגלגל בשעיר עזים ושעירים ירקדו שם.
שתיתי יין נסך ופגמתי בשם ס"ג עם י' אותיותיו אשר המה עולין יין עם ג' אותיותיו ואין אור ע"ב מאיר באדנ"י ונפשי מרה לה להתגלגל בגוי.
שחטתי בסכין פגום ופגמתי בשם י"ה אותיות פגי"מה פג"ם י"ה וגם בשמות הוי"ה ואהי"ה הו"יה ואדנ"י אשר המה יעלו למספר פגי"מה, ונפשי נבהלה מאד להתגלגל בכלב שגזלתי הימנו או להתגלגל בעלי האילנות.
תקעתי כפי ולא קיימתי ופגמתי בנפשי אשר בכפי בחינת נפש דוד שם אדנ"י במילואו אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, ונפשי מר לה מר ללכת לקראתה צורת היד לפני מטתה ועל כל אצבע ואצבע לאלפים ורבבות מזיקין, ואתה צדיק על כל הבא עלינו והכל משפט אמת ואנו מרדנו לכן אנחנו מודים כי אמת עשית ואנחנו הרשענו ע"כ.
ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאם חטאנו ועוינו ופשענו באחת מהנה או בקצתם או בכולם בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד בין בגלגול זה בין בגלגול אחר, וכן כל אלו הדינין שהגברנו בפגמי עונותינו יומתקו בכח סגולת תשובתנו וחרטתינו ווידויינו ותעניתנו לפניך, ואתה ה' אל תרחק אילותי לעזרתי חושה, הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משונאי וממעמקי מים, אל תשטפני שיבולת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה, ואני תפילתי לך ה' עת רצון וכו'.
דברי התעוררות וחרטה לשבים
ט. ואתה בן אדם תולעה יתפרדו כל עצמותיך בהביטך עד היכן מגיע עלבון עוניך להכעיס בהם לבורא עולם ה' כשתאמר נוסח הוידוי הזה, וכן כמה גרמת לנפשך את אשר אויבך מבקש רעתך לא עשאו, אשר תסמר שערת בשרך ונמס כל לב ורפו כל ידים בהשכיל כל לב צרת הבת היקרה הנשמה הטהורה יחידה תמה ונקיה כבודה בת מלך.
הטוב היות גזרת ספיר ויהלום עניה סוערה גולה וסורה מקינה נדדה וידה על ראשה לבושה שחורים ומתעטפת שחורים כי נדחה קראו לה, כצרור אבן במרגימה תקולע חלקתה בתוך כף הקלע ולהתגולל בבהמת יער ובעמי התועבות ואין מנהל לה ואין מחזיק בידה, חשך משחור תוארה פנה זיוה פנה הדרה, ותחת היותה צרורה בצרור החיים בבית אביה כנעוריה אביה ירוק ירק בפניה ויאמר לה אל תוסף ראות פני כי נטמאת וכי שטית טומאה תחת אישך ויתן בך היצה"ר את שכובתו, ובחרונו יבהלנה לאמר פקדו נא את הארורה הזאת הוציאוה ותשרף השמיטוה ורמסוה למעצבה השכיבוה, צעקה הנערה ואין מושיע לה.
י. ובכן לאיש אשר אלה לו למה לו ינום וישן בתרדימת עונותיו ולא יירא מיום התוכחה, כי יפקוד אביה עליה על אשר השחיתה להתגולל עליה את הקורות מה ישיבנו, או מי יליץ עליו שיתהפך לארבעת רבעיו וירא עצמו מסובב ממלאכי חבלה וכל גונדא דחימה אלף ורבבה מימינו ויראה ורעד יבא בו לאמר מי ילד לי את אלה, ונענו כולם ואמרו את ילידתנו בפשעיך חוללתנו בעונותיך, אבינו אתה אבינו אתה, אוי לה לאותה בושה וכו' אשר עינה את הנפש היפה בת מלכו של עולם.
וימהר יחישה לשוב לפני ה' ולחסות תחת כנפיו ולהציל את נפשו מכמה גלגולין ומכמה רעות וצרות רבות ישתרגו על הנשמה, ואשר אשום אשם אחת מכל עבירות אלו אשר לא תיעשנה ואשם, ירדוף כאשר ירדוף הקורא בהרים לפני מותו לתקן נשמתו להבין ולהשכיל באיזה חטא חטא על הנפש, ויחקור וידרוש תיקון כל עון ועון ולהבין ולהתענות במספר הימים לעומת מספר שמות אשר פגם בהמה כאשר מבוארות המה בהרבה ספרים אשר קדמוני כי אין לך דבר שעומד בפני התשובה.
כי אפילו אותם שאמרו חז"ל 57 ששלש כתות ליום הדין, פושעי ישראל בגופן יורדין לגיהנם ונידונים בה י"ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת רגלי הצדיקים, אבל המינין והאפקורוסים שכפרו בתחיית המתים והפרנס המטיל אימה יתירה על הציבור שלא לשם שמים ושחטאו ושהחטיאו את הרבים יורדין לגיהנם ונידונים לדורי דורות, גיהנם כלה והם אינם כלין, אף על פי כן אם התוודו על חטאתם ושבו בתשובה באחרונה אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, ובמקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד ושערי תשובה לא ננעלו כי מנשה הבכור.
תוכחה למתעצלים מתשובה, ויבאר עוצם הפגם המגיע לעליונים
יא. ואיך ולמה לא תעלה על רוחך כי כל המאבד עצמו לדעת אפס מקום לחוס ולחמול עליו, ואתה מאבד עצמך בידך ביודעך דרך אשר בו תוכל לברוח ולמלט את נפשך מכל מאורע רע אשר יוכל להגיע לה ואתה מתרשל, כי אם תאמר דרך קשה היא, לא כן היא כי אם דרך מישור יסכון אור בלי פוקה ומכשול לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם, ואין אחד מצבא השמים ומלאכי המרום במרום אשר לא יעשה עזר כנגדו לתומכו ולהסעידו במעשה התשובה כמאמר בא לטהר מסייעין אותו, יען כי כאשר יחטא איש גם אליהם יגיע פגמו כי בטלים הם ממלאכתם אשר המה עושים, מי לקבל תפילתן של ישראל מי להעלותה אל פני האדון ה' צבאות להיות עטרה בראשו, והיה כי יחטא ואשם ותפילתו דחויה מה יגיע לידם להעלות אל פני מלך הכבוד.
וגם לא השיב ידו מבלע לחש"מל ששמו או"ר פניאל שבהיכל עצם השמים ומאיר באורות רבות כמספר חשמ"ל והן בעונו ימשש חשך ולא אור.
יב. וכן מגיע פגמו להכוחות הקדושים הנקראים רצים שמלאכתן לרוץ ולהגן על ישראל והם רצים לקראת רצים אחרים דסטרא אחרא הממהרים לגזור גזירות רעות, ורצים שבקדושה המה רצים בכח תורה ומצוות הנעשות ברגלים ממהרות, והן בהיות הפגם אץ ברגלים חוטא מחליש את כח הרצים שבקדושה ורצים דסט"א קודמים ויאבד טובה הרבה, ולא עוד אלא כי מלאכיו המלוין אליו אבלים וחפויי ראש ומלאכי שלום מר יבכיון על חטאתו, וגם מגיע עלבון חטאתו לארבע אופנים שבהיכל נוגה העומדים לנדות לכל פה דובר נבלה וליצנות וכרוזא קרי בחיל פלוני מנודה הוא, והוא להם עלבון גדול כי כך אמרו על ר' יהושע בן לוי מעולם לא נמניתי לנדות שום אדם, ורבי היה נוהג נידוי בעצמו קודם ואחר כך מנדה לחייב נידוי.
יג. ואף גם מגיע עלבון חטאתו לשבעים ושנים סנהדרין של מעלה שבהיכל הזכות כי תחת הטייתם לטובה הטייתם לרעה, וגם ענוש לצדיק לא טוב באופן כי אין נקי הן בתחתונים הן בעליונים אשר לא יגיע פגם ועלבון החוטא, אף כי כשל כח הקולמוס להאריך פרטי ופרטי פרטים אשר בזה וביארום המקובלים חלקם בחיים, ועל כן כשיתן כל איש ישראל אל לבו לשוב, מיד כל אלה המה נצבים לקראתו כי לו באו לעזרת ה' לעזר ולמגן עליו מבעלי הדין להחזיקו ולתומכו כמו שנאמר ישלח עזרך מקדש.
אזהרה לאדם שלא יהא צדיק בעיניו
יד. ועתה אהובי קורא נעים ה' עמך גבור החיל, השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר הראתיך לעיניך עד כמה מגיע רוע מעלליך על השמים ממעל ועל הארץ מתחת ושמה לא תעבור ועודנו הש"ל על כתפך אמור לנפשך שחי ונעבודה את ה', לכה ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו.
והחזק בתשובה ואל תהי צדיק בעיניך כי תלמד לעשות מדרכי קונך אשר עליו נאמר ושמים לא זכו בעיניו, ופירשו חכמי האמת כי כל עוד שמסתכל בשמים לא ישרו בעיניו עדיין עשייתם ואומר שעדיין לא שלמים הם וכי צריך להשלימם די מחסורם אשר יחסר להם, ואיך ומה יהיה האנוש רימה זך וישר בעיניו ולא יתן אל לבו לכמה חסרונים אשר נקבצו באו לו והוא לא ידע ואשם, וכמעשה שאמרו 58 על החסיד הזקן שהיה גורס ואל תאמן בעצמך עד יום זקנתך ולבסוף נלכד בשחיתת חרפת נעורים כנודע, ואף אם כביר מצאה ידו בחסידות ובחכמה ובדעת ויראת ה' כל היום, אם תזוח דעתו עליו יפנה לאחוריו חטאת נעוריו ופשעיו.
תעניות תשובה שנהג מהרח"ו עם תחילת השגתו
טו. ומי לנו גדול ממורינו הרב מהרח"ו ז"ל וכתב בקונטרס אחד מענין השגתו ואשר שאל אל נפשו באורך וכתב שם כי השיבה אמריה לו לאמור, שיתענה ארבעים יום רצופים בשק ואפר תחילה ושוב יתענה שני וחמישי ושני עד תשלום שתי שנים ומחצה ושאז ישיג השגה גמורה בלי שום ערבוביא דסט"א, ושאל את רבו ז"ל טעם שהקפידה נפשו לומר מעשה התשובה ההיא שתי שנים ומחצה בדיוק, והשיב לו הרב מפני שבימי בחרותו ישבת שתי שנים ומחצה מבלי התמדת התורה ושלא היית מדקדק במעשיך ולכן אתה צריך לעשות תשובה שיעור שתי שנים ומחצה ע"כ, ולפיכך לעולם החזק במוסר אל תרף כי לא תדע בהמון סתרי מעשיך אשר הסתרת פניך מהם ולא שמת לבך אליהם.
מעשה בחסיד שדקדקו בדינו על שנכשל בשוגג במלאכת הוצאה
טז. וכבר ידעת מה שכתב האר"י זלה"ה שהענישו לצדיק אחד לאחר כמה שנים שנפטר על שלא היה נזהר פעם אחת שנכנס עפר לתוך מנעלו ויצא בו לרשות הרבים ודחו אותו ממחיצתו מאה ועשרים ימים כי הצדיקים הם עולים ממחיצה למחיצה ובכל עליה ועליה מדקדקים על היותר קלה שחטא כבר שית כבר שבע.
אזהרה להיות מעביר על מידותיו וסגולתו לכפרת עון
יז. ואל יקחך לבך לאמר, הים אני אם תנין אם כח אבנים כחי כי לא יספיקו לי לילות וימים לעשות סיגופים ותשובה כל ימי עד יום מותי והלואי ואולי, ואין אני לא מלאך ולא שרף שאין לפניו אכילה ושתיה ולא ינום ולא ישן.
דע באמת כי אלה הדברים גם המה מפתויי היצר, ואשר חכמים הגידו שדי לא מצאנוהו שגיא כח שרוצה לומר אין הקדוש ברוך הוא בא עם בריותיו לפי כחו אלא לפי כחם וכו', ואם יאמרו לאדם למה לא עשית סגופים ותעניות יאמר שלא עצר כח הסבל ואין הקדוש ברוך הוא בא בטרחות עם בריותיו, אבל אם יאמר לו למה לא עברת על מדותיך שבזה היו מעבירין על כל פשעיך מה ישיב לבוראו כי ישנו ביכולת האדם עליו בלי שום סיגוף אלא שישים על לבו ויקבל עליו שלא יהיה קפדן ויעביר על מדותיו.
סגולת שמירת שבת והעונה איש"ר ושירת הים לכפרת עון
יח. וכן סגולות אחרות שמועילות לכפר עון כמו שאמרו ז"ל, 59 כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו אפילו היה בו שמץ מינות מוחלין לו עונותיו אם לא ישוב עוד לכסלה, וכן לכוין מאד בשירת הים שאומרים בכל יום לאומרה בקול שירה ושמחה רבה כאילו אותה שעה יצא ממצרים שאמר הרשב"י שסגולתו לכפר כל עון, וכן בשמירת שבת בכל תנאיו ודקדוקיו שאפילו עבד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו, 60 וכן להיות אזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים שסגולתו לכפר העונות כמו שהעתקנו מאמרם ז"ל כמה פעמים בפרקי דלעיל.
תוכחה למאחרים נישואי הבנים בכמה מיני אמתלאות
יט. וכן אם הוא בחור להקדים ולישא אשה שהוא אחד מהמתכפרים לו כל עונותיו כי בזה רבו הדעות מזוהמות בין בני אדם, יש חוטאים בנפשותם ולא ישאו להם נשים באמרם שיטרדו לבקש מזונותיהם אחרי שיולידו בנים ובנות, ויש אשר ימנעו עצמם לא מחפצם ורצונם אלא מרצון אבותיהם וקרוביהם שהם כפופין להם ואינן רוצים להשיאן עד שימצאו מנה הראויה בעושר וכבוד, ויש אשר יניחו מצותם לפי שיש להם אחים גדולים מהם ולא יעשה במקומן להשיא האח הקטן לפני הגדול, ויש אשר רצונם לעשות חפץ ה' לישא אשה לקיים מצות בוראם אבל חוששין שלא יאמרו עליהם שתובעים בפיהם דבר שאפילו קל שבקלים לא יבטא בשפתים.
וכבר כתבנו בחלק א' בפרקי השובבים כי אלו ואלו נשרפין ולא יפה הם עושים, דכיון דהגיעו לי"ח שנה ראוי לו לישא אשה וממתינים לו בשמים עד שיהיה בן עשרים ואם עבר עשרים שנה ולא נשא מכריזין עליו שהוא מנודה, והגזימו רז"ל הרבה בזה בגמרא ואמרו 61 שכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה שהוא ממעט את הדמות וכאילו שופך דמים וגורם לשכינה שתסתלק מישראל.
סגולת המקדים נשואיו ובפרט קודם ר"ה ויום כפור
כ. כי על כל אלה בחורי חמד אהובי עליון הטו אזניכם שמעו ותחי נפשיכם, אל תיראו חרפת אנוש ולהקדים לישא אשה לעשות רצונו יתברך כמו שנאמר ויפק רצון מה', ומי שאירס אשה אל יעכב על בצע כסף מוהר ומתן ויתן אל לבו לאמר, אם מלאך בא מהשמים לאמר פזר כך וכך ממעותיך וסר עוניך וחטאתך תכופר היה נותן בשמחה, כן יעשה לוותר משלו ושלא יעכב נישואיו, ובפרט בקרב הימים האלה יחיש מפלט לו להקדים נישואיו קודם ראש השנה ויום הכפורים, שאם עבר עליו יותר מעשרים שנה הרי הוא מנודה ותפילתו אינה עולה למעלה כנזכר בזוהר דצלותיה לא עאלת, ונמצא מאבד טובה הרבה סגולת תפילות הימים האדירים האלה אשר היו אלינו לעינים, ושומע לנו ישכון בטח ושאנן מפחד רע"ה.
ציונים והערות לפרק ה
55) זוהר נשא דף קכ"ב ע"א. 56) על שם הכתוב באיוב פרק ט"ז פי"ב. 57) ר"ה דף ט"ז ע"ב. 58) ירושלמי שבת פ"א ה"ג. 59) שבת דף קי"ט ע"ב. 60) שבת דף קי"ח ע"ב. 61) יבמות דף ס"ג ע"ב.