חמדת ימים ג· רבי בנימין ב"ר מאיר הלוי
עשרת ימי תשובה · פרק ד - עונשי גיהנם - כף הקלע - גלגולים
ז' מיני גיהנם מכוונים כנגד ז' מדרגות החוטא
א. ישמע ה איש ו יחזיק ה מוסר השכל אשר הודיעונו חכמים בעונש המגיע אל הנפש החוטאת אחר מיתתו על חטאיו וזדוניו ומה פגם הוא עושה בחטאתו בשמים ממעל ובמדות העליונות, אשר מתוך ידיעה זו יחרד האיש וילפת לבלתי יחטא ולחוס על נפשו הרכה והענוגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ כי בת מלך היא לבלתי תתה בידו לגדופים לעשות בה נקמות בגיהנם.
כי הנה האדם חוטא בשבע מדרגות יצר הרע בשבעה שמות והם, רע, טמא, שטן, שונא, אבן מכשול, ערל, צפוני, ולכן הם שבעה מיני גיהנם שכפי מה שנמשך אחר יצה"ר כך נכנס לאותו מדור, ולפי מה שהמדור מוצא באדם זוהמת היצה"ר כך שולט בו ולפיכך נכנס במדור המתייחס אל חלק יצר הרע הנמשך אחריו.
יבאר טעם הנענשים בגיהנם בנהרי אש ונהרי ברד
ב. ועל זה הדרך יש יצר הרע של זריזות לטמא בעבירה לכן הם הנהרות של אש כנגד חימום של עבירות, ויש יצה"ר של עצלות אשר גורם אל האדם להתעצל מן התורה ומן המצוות ועל כן הם נהרי ברד נגד מה שנתקרר מן המצוות שהם חובה על האדם לעשותן.
יתר מיני פורעניות שבגיהנם וטעם חילוקן זה מזה
ג. ועוד יש בחינות שונות מאד בענין זה מפני שבני אדם הם נחלקים במדתם, ועל כן הם נחלקים לכמה בחינות מחורים וסדקים רבים ועקרבים הכל משבע לשבע מפני שיצר הרע יסודו משבע מדריגות שבני אדם חוטאים בו מאותם המדריגות ומתפתים אחריו לכן נפרעים ממנו גם כן במדה זו, ועל כן מיד שהרשע יצא מן גזר דינו אז מלאכי חבלה מוליכין אותו מיד אל החור או אל הסדק או אל העקרב הצריך לו.
החוטא הרבה ממיתין אותו וחוזרין להחיותו כדי להמיתו שוב
ד. ולפעמים שחטא פעמים הרבה חטא אחד הם ממיתין אותו ואחר כך מחיים אותו כדי שיטעום העונש כפי שיעור הפעמים אשר טעם בעבירה, ולפעמים שחטא בעבירות רבות אז מוליכין אותו מחור זה אל חור אחר וכן מסדק זה אל סדק זה כפי שינוי החטא, והכל הוא במספר ובמפקד למעלה ואין שום דבר לבטלה כי צריכין אל הכל שיהיה לטהרת האדם ולטובתו כי אין המזוהם יכול ליכנס בבית המלך כי אם אחר כלות הימים והזמן של המצורע ואחרי טהרתו.
יבאר שכוחות המענישים בגיהנם הם הכוחות המפתים לחוטא
ה. והנה הוא כי היצר הרע יש בו כוחות רבות וכח זה אינו כזה, וכן גיהנם יש בו אוצרות אש זה משונה מזה ובכחו גם להעניש במספר כוחותיו כי אותם הכוחות שבו הם הם המפתים והם עצמם המענישים והם הגיהנם וכולם הם אחד, ולכן כאשר נפתה האדם אחר יצה"ר הרי הגביר כח גיהנם ונכנס בקליפות להתענש על ידם וכל אותם הכוחות דבוקים בו בהיותו בהם ונדבקים עמו הקליפות ונרשם חטאו באבר ההוא שבו החטא ומכריז עליו פלוני חטא בו.
פרטי הנענשים בחיבוט הקבר
ו. וממוצא דבר תשכיל כי שס"ה כוחות הם בגיהנם להעניש את השס"ה הרשמים הנרשמים בו החטא כאמור, אכן לפי כי זוהמת החטא והקליפה אדוקה היא מאד עמו עם החוטא אין כח בגיהנם להוציאה ולשאוב אותה ממנו לזכך את הנפש ההיא החוטאת, על כן הוצרך חבטות שבחיבוט הקבר כי על ידי אותם ההכאות הזוהמה נפרדת ממנו והיא רפה עד שיש כח בגיהנם להוציאה, ויש טעמים רבים בזה החיבוט וזה אחד מהמה.
פרטי הנענשים בכף הקלע
ז. אך יש רשעים שכל כך קבלו הזוהמה עד שאין כח בגיהנם ובחיבוט הקבר להוציא זוהמתן עד שנגזר עליהם כף הקלע שיהיה נע ונד בארץ אשר הגיהנם אינו אחד מששים מאותו הצער, ויש להם בית דין של שלשה מלאכי חבלה הטורדים אותו בשלשלאות של אש ושנים מכים אותו ואחד צועק ומכריז לפניו ככה יעשה לאיש שעשה עבירה פלונית ולא שב אל ה', ואין לך בית רובע בחללו של עולם שאין בו כמה אלפים ורבבות מזיקים השומעים הכרוז ומצות המלך מלכו של עולם ומכין אותו עד שמתפקקין כל חוליות איברי נפשו העלובה, זה מורט וזה שורט ושן חורק ופורק רחמנא ליצלן עד כלות זמן הקצוב עליו מן השמים ותמיד מצפה מתי יקבלו אותה בגיהנם.
מחסדי ה' להפריד הזוהמא מהחוטאים ע"י עונשי עולם הבא
ח. וזה מחסדיו של הקדוש ברוך הוא שמטריד לטהר את הרשעים האלה כי הם על כל פנים ניצוצי קדושה אלא שהרע גבר עליהם, ומפני שאין יכולת בחיבוט הקבר להסיר הזוהמה הנדבקת בנפש שהיא קשה וחזקה עד מאד לכן צריכה להיות נדונית בשאר עונשים קשים ומרים עד שינתק כל הזוהמה ממנו ואחר כך יש כח בגיהנם לשאוב הזוהמה ממנו אל תוכו.
וגם יש כח ברשעים לקבל פורענותם, ומלאכי חבלה כדי לעשות הדין בהם חוזרים ומחיים אותם ומעמידים אותם על רגליהם ונפרעים מהם, ועל זה נאמר ישובו רשעים לשאולה ולא אמר ירדו לרמוז ליסורין שאין להם קץ כי מאחר שנשרפים בגיהנם חוזרים ומתחדשים כאשר בתחילה כדי שיהיו עוד למאכולת אש וכן חוזרים חלילה, וכן פירשו בפסוק תשיתמו כתנור אש, רוצה לומר שלא יתמו באש מיד ותעבור צרתם כי אם כתנור שסובל יקוד אש יום יום והוא קיים, כן יתן הוא יתברך שמו כח בהם לסבול שריפת אש והם נשרפים וקיימים.
עונשי הגלגול ומשל על זה מספר "ראשית חכמה"
ט. ויש נפשות החוטאות אשר יעבור עליהן את קובעת כוס התרעלה להתגלגל ולבא כמה פעמים שהוא מר מאד אל הנשמה יותר מדינה של גיהנם.
וכתב החסיד הקדוש בעל ראשית חכמה ז"ל, שהוא משל לאדם שהלך בסחורה מהלך שנתים או שלש למקום פלוני כסבור שירויח באותה הסחורה שם, ובהגיעו שמה אמרו לו כל יגיעך היה לריק ובטלה כי הסחורה הזאת אשר בידך אינו שוה כלום במקום הזה וחזר העני בפחי נפש לאחור, כמה צער יגיע לאדם הזה על מיעוט חכמתו ותבונתו שלא חקר ולא דרש מה היא הסחורה הנאותה למקום ההוא שבה ירויח.
והנמשל מובן מאליו ובפרט כאשר יתן האדם אל לבו כי רוב הנשמות שבדורות אלה האחרונים מגולגלות ובאו לתקן עתה מה שלא תיקנו בתחילה, שאם יסתלק מן העולם ולא יתקן מה שצריך נמצא כל טרחתו ויגיעו בעולם הזה בהבל וצריך לחזור שלישית ורביעית עד שיתקן ועונשו גדול על שלא תיקן כמו שאמרו בזוהר פנחס, 52 אמר ר' שמעון האי בר נש דנטיל גלגולא דנשמתא ולא זכי דיתקן ביה כאילו משקר בקושטא דמלכא ואנא קרינא עליה האי קרא או מצא אבידה וכיחש בה טב ליה דלא אתברי.
המתגלגל לתקן מצוות עשה רחוק מלחטוא משא"כ לתקון לאו
י. והנה יש מי שמתגלגל לתקן ולהשלים איזה מצוות שחסר ממנו וזה הוא רחוק מלחטוא, והמגולגלים לזכות אחרים להיישיר את בני האדם אלו מובטחים שלא יחטאו כלל ועיקר, אך מי שמתגלגל לפי שחטא ופגם וגרם לשרות עליו הסט"א ואז מגולגל לתקן הפגם ההוא זהו קרוב לחטוא.
המתגלגל ידע פרטי תקונו לפי מה שמפתהו יצרו ביותר
יא. וגם אמרו המקובלים שיש הבחנה לבחון ולדעת האדם על איזה עבירה נתגלגל, במשמש במעשיו על איזו עבירה חשקו יותר מכל שאר עריות ועבירות ובידוע הוא שהיה קודם זה הפעם גם כן בעולם הזה והיה משסה בעצמו היצר הרע באותה העבירה ונתגלגל לתקן אותו החטא, ואותו כח הטומאה נתחזקה בקרבו וקנתה שביתה אצלו ועדיין מלפפתו ומבקשת לימודו הראשון, וזה פירשו העושה עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר כי אין לו מנוחה מגירוי היצר הרע, וכן לענין הטובה אמרו, אבוך במאי הוה זהיר טפי כנודע.
עונשי הגלגול לעוברי עבירה לא יותר מג' פעמים
יב. והמתגלגל בסיבת עבירה מתגלגל רק שלש פעמים זולת פעם הראשון כמו שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, פירוש עם הפעם הראשון שנקרא גבר, ואם מתגלגל שלש פעמים ולא התחיל לתקן מעשיו אז אין לו תקנה ואין מתגלגל יותר ועליו נאמר ונכרתה הנפש ההיא.
עונשי הגלגול בבהמה ועוף, וטעם לעזות פנים שבבני אדם
יג. ויש מגולגלים שמתגלגלים בבהמות ועופות טהורות ויש מהם בבהמות טמאות, וכתב הרב זלה"ה, כשתראו בני אדם עזי פנים אז תדעו שקודם זה הגלגול היו בגלגול בהמה חיה ועוף טמא שאין להם בושה והם הולכין אחר לימודן.
המתגלגל בדצ"ח יודע מגלגולו הראשון משא"כ מתגלגל באדם
יד. ואמרו המקובלים שאף על פי שכשמתגלגל אדם בצורת אדם אינו יודע מגלגולו הראשון אמנם אם מתגלגל בבהמה חיה ועוף הוא יודע מגלגולו הראשון ומצטער איך ירד מצורת אדם לצורת בהמה, ולהבלתי יאמין לזה רצה הקדוש ברוך הוא להראות לכל העולם דוגמת גלגול מאדם אל בהמה בענין נבוכדנצר הרשע שבחיים חייתו הורידו מכסאו והשליכו לשדה והוא הולך על ארבע כבהמה ונדמה לכל הבהמות צורת בהמה יען שלח ידו ולשונו ודיבר נגד אל עליון, וכן המגולגלים בדומם וצומח כולם מרגישים רוגז העונש.
מעשה בימי האריז"ל במלשין שנתגלגל בעכבר
טו. ובימי הרב זלה"ה הראה בחכמתו הנפלאה אותנו את כל אלה וחרפת אדם ובזוי עם המכעיסים את ה' ולא שבו אל ה', ויום אחד אמר הרב לתלמידיו מכירים אתם לפלוני המקבץ אמרו ימח שמו וזכרו, אמר להם הביאו לי מצודה אחת ויביאו, ונתנה הרב במקום ההוא ותכף נפל לתוכה עכבר אחד ודיבר הרב עם העכבר בפני כולם ויאמר אליו מה חשבת כשהיית מוסר ומלשין ומאבד ממון ישראל דלית דין ולית דיין חס ושלום, ואז בכה ויתחנן לו שיתפלל לה' ויצילהו מצרת הגלגולים ההם ויכניסוהו לגיהנם, ואמר לו הרב צא מכאן כי אינך ראוי ליכנס לגיהנם ויפתח המצודה ויצא והמה ראו כן תמהו.
מעשה בימי האריז"ל ברשע שבא בגלגול כלב וסוד עונשו
טז. וגם בימיו היה מעשה בבית איש אחד שהיה להוט כלב אחד אחר הבית ההוא מאד ותמיד היה מסבב את הבית, והכלב היה כלב שחור וצורתו מבעתת ומפחדת לבות בני אדם כי היו פניו כפני מזיק, והיה האיש ההוא מגרש את הכלב ההוא במקלות והיה הכלב חוזר ובא, ותמיד כל בקר ובקר היה מוצאו לכלב עומד אצל הפתח והיה ממתין עד שיפתחו הדלת והיה רוצה להשמט אל תוך הבית, ויגרשהו האיש ההוא החוצה וצוה לסגור הדלת אחריו ואף על פי כן חזר הכלב והיה ממתין בדלת עד שיפתח, עד כי יום אחד לא זכר האיש ההוא וישכחהו ולא סגר הדלת אחריו, ובא הכלב אל תוך הבית וקפץ מחדר לחדר עד הגיעו אל המקום שמטתה של אשת האיש ההוא שוכבת עדיין ומצאה ישינה וקפץ הכלב אל המטה ונשך בה נישוכים ומכה טריה ופצעים ושוב ברח, והאשה ההיא צעקה צעקה גדולה ומרה ותהום כל העיר לקול הצעקה.
ובאותה שעה גילה הרב סוד הדבר, כי סיבת הדבר היה כי האשה הזאת שכבה עם השכן שלה שכבר מת וזה הכלב נתגלגלה בו נשמתו, ועל כי האשה זאת היא גרמה לו בחלק שפתיה לשכב אצלה להיות עמה דרך אישות על כן בא הכלב לעשות בה נקמה, ואחר כך היו משביעין את האשה שתגיד האמת והודתה ולא בושה ככל דברי הרב אשר דיבר.
מעשה באדם שנתגלגל בשור שהוזמן לצחוק ומעשה תקונו
יז. ובפרט במעשה שהיה קרוב לזמנינו אשר סיפרו לנו אבותינו שבקשטילייא היה מזומן לגוים שור לצחוק כמו שהם רגילים להכות בו ולענותו ביום ההוא, ובלילה ההוא בא לאדם אחד ירא אלהים בחלומו וראה את אביו ואמר לו דע בני שבעונותי הרבים גלגלו אותי אחרי מותי בשור והוא השור המזומן למחר לענויים קשים ומרים בשחוק העם ולכן בני פדני והצילני שאנכי אברח דרך מקום פלוני טרם יהרגוני ויטרפוני, ואתה תפדני ולא תחוס על ממונך ותשחוט השור ותאכילני לעניי תורה כך הודיעוני מן השמים ובכן תחזור נפשי מגלגול בהמה לגלגול אדם ואזכה לעבוד את ה', ומעשים כאלה רבות כי שאל נא לימים ראשונים.
יח. וכמה ענינים של רוחות ראה ראינו בזמנינו שנכנסו בגופות בני אדם ומגידים בעונשם שעברו מיום מותם עד שנכנסו בגופי בני אדם כי תסמר שערת בני אדם משמוע, והכל כאשר לכל מהעונשים הנזכרים בתלמוד ובזוהר ובמדרשים ממשפט העונשים המוכנים לנפש החוטאת ומבקשים מן החיים שיבקשו להם אופני מנוחה על ידי תפילה ותורה וצדקה בעבורם אולי מחץ מכתם ירפא.
פרטי הסוד בעונשי הגלגול
יט. ואם בעיניך יפלא לומר איככה יתכן להביא גלגול אדם בבהמות וחיות טהורים או טמאים, צריך אתה לדעת כי כל הבהמות והחיות והעופות יש להם נפש מהחיות הנושאות את המרכבה, אם טהורה היא ממרכבה של הקדושה ואם טמאה היא ממרכבה של הסט"א כי זה לעומת זה עשה האלהים, ולעומת המרכבה הקדושה יש מרכבה חיצונית לקליפה וצורת החיות טמאות נושאות אותה.
ומן המרכבות האלו של הקדושה ושל סט"א יורד נפשות הבעלי חיים, נפש הבהמות מכח השור שבשתי המרכבות, טהורות מסטרא דקדושה וטמאות מסט"א, ונפש החיות באים מאריה, ונפש העופות מנשר, ונפש האדם מאדם הן ישראל הן אומות העולם כי יש בקדושה אדם דקדושה ובטומאה אדם בליעל וכולם יורדות מנגד היכל עצם השמים ולבנת הספיר, ולפעמים נמצאת שם נשמת אדם רשע שבעונותיו נתחייב להתגלגל בבהמה או חיה, ואז ברדת נפש חיה או בהמה מלמעלה לוקחים אותה ומערבים אותה עם נפש הבהמה או החיה או העוף ההיא ועל דרך הזה היא מתגלגלת בבהמות טמאות או טהורות.
תפלה ע"ד הסוד בענין הגלגול לאומרה בכל יום
כ. ומורי נר"ו נהג לומר יום יום נוסח תפילה אחת מיוסדת על ענין גלגולי הנשמות ואעתיקנה כאן למען זכותך וזה נוסחתה.
יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי באתי לחלות ולהתחנן לפני מרכבותיך וכל מחנותיך הקדושים הממונים לצרף ולגלגל נשמות הקדושות והטהורות, אם חלילה נגזר עלי ועל נפשי ורוחי ונשמתי להתגלגל בעונותי וחטאי ופשעי באיזה חיה טהורה וכל שכן בחיה טמאה, באתי לחלות פני אר"יה ר"יו אותיות שמך הגדול והקדוש שהוא מלך החיות שימחול חטאי ועוני ופשעי ותוציא לאור החסד נשמתי שמשם מתגלגלות ובאות נפש כל מיני חיה.
ואם חלילה נגזר עלי ועל נפשי רוחי ונשמתי להתגלגל בעונותי וחטאי באיזה בהמה טהורה וכל שכן בבהמה טמאה, באתי לחלות פני אבגית"ץ שהוא פני שור שבמרכבה שהוא מלך הבהמות שימחול לי חטאי ועוני ופשעי ויוציא לאור החסד נשמתי ויגבירני על יצרי שמשם מתגלגלות ובאות נפש כל מיני בהמה.
ואם חלילה נגזר עלי ועל נפשי ועל רוחי ועל נשמתי להתגלגל בעונותי וחטאי ופשעי במין אדם מאומות העולם, באתי לחלות פני מ"ה אדם שבמרכבה י"ב צירופי הוי"ה שירחמני ושימחול לי חטאי ועוני ופשעי ויוציא לאור החסד נשמתי שמשם מתגלגלות ובאות נפש כל מין אד"ם.
ואם חלילה נגזר עלי ועל נפשי רוחי ונשמתי ונשמת נשמתי להתגלגל בעונותי חטאי ופשעי באיזה עוף, באתי לחלות פני נש"ר נשרי"אל עטרי"אל מלכי"אל שיהיה נועם ה' עלי ויוציא לאור החסד נשמתי שמשם מתגלגלות נפש כל מיני עופות וכן יהי רצון, יהיו לרצון אמרי פי וכו' ע"כ.
מעלת התפלה הנזכרת והרהורי תשובה מחומר הגלגול
כא. וראוי לאומרה בכל יום פעמיים בכוונה שלימה בבקר ובין הערביים ולישא כפיו לשמים ודמעתו על לחייו יהיה שבעתיים, ומי שאי אפשר לו לאומרה בכל יום נכון הדבר שיתפלל אותה בעשרת ימי תשובה וביום הכפורים כי המה ימי רצון וחנינה, וגם שיועיל לעורר לבבות לחשוב מחשבה על שחטאו ויתנו לב לשוב על ידי כי ייראו מהביט כמה גורם האדם לעצמו בחטאו מה שלא היה יכול שונאו לגרום לו כמו שאמר הפייטן, זדון לבי עשה לנפשי את אשר אויבי לא יוכל עשוהו, ויראה וישוב מעבירות שבידו ולירא מן הגלגול ובפרט אם הוא תלמיד חכם כי הקדוש ברוך הוא מדקדק עמהם כחוט השערה, וכבר אמרו חכמי האמת שכל אבר שלא נתקן כראוי חוזר לבא בגלגול, ואפילו קול ודיבור שלא הוציאם ביראה ואהבת ה' להיות השם שלם חוזר לבא בגלגול.
כב. והן גור יגור כל איש ישראל ומורא יעלה על ראשו על זאת וידקדק במעשיו וישלים נפשו כראוי כדי שלא יטריח לקונו, ועל מה שחטא כבר יקבל עליו יסורים מאהבה וינצל מדין הגלגול כמבואר בזוהר משפטים 53 זה לשונו, ומה דהוה זמין לאהדרא ליה בגלגולא ולמסבל עונשין בהאי עלמא על מה דעבר לא אהדר ליה להאי עלמא ומה עביד ליה קריב ליה לבי דינא דמתיבתא דרקיעא ודיינין ליה ומסרין ליה לבי מלקיותא וארשים ליה קודשא בריך הוא למיהוי תחות שולטניה עד זמן ידיעא ולבתר פריק ליה עכ"ל, ולכן כשיעשה הסיגופים הצריכים אל התשובה אף כי כשל כח הסבל עולו יסבול ולא יבול ולא יקוץ בתוכחת למען הציל אותו מיד אכזרים קשים כי אם לא ירחץ ויטהר לגמרי מעותד ליפול ביד שאול או אדונים קשים לגלגל את נשמתו.
ביאור האר"י על הדרכים שבהן עוברות הנשמות אחר פטירתן
כג. וכתב הרב זלה"ה, דע כי ביציאת הנשמה מזה העולם ורוצה לעלות אל אדונה הנה יש מקום חושך ואפילה מהלך שלשה ימים וזהו שנאמר עוברי בעמק הבכא, ויש שם חיות רעות השומרות את הדרך לפי שיש שם דרך ישר העולה למעלה לירושלים של מעלה שהוא מכוון נגד ירושלים של מטה שכל הנשמות הטהורות עולות דרך שם, ויש דרך אחרת ההולכת דרך גיהנם והיא מתחלקת לשלשים אלפים דרכים, והמקום אשר יתפרדו אלו שני הדרכים יש כל מיני חיות על דרך שיש בעולם אריות וכלבים, ושומרים אלו השני דרכים שלא להניח לעלות למעלה אלא נשמות טהורות אשר שבו בתשובה בחייהם ולחטוף אחרות להוליכם לגיהנם, ועל זה נאמר הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי וכו'.
והן הן הדברים הנזכרים במדרש הנעלם רות, אמר ר' פרחיא כד מטינא לאמצעו דהאי פרדס חמינא תרין ארחין ומשריין מסטרא דא ומשריין מסטרא דא אמינא מאי האי אמרי ליה הכא אתפרשן ארחין מאן דאזיל לגן עדן ומאן דאזיל לגיהנם מאן דאזיל לגן עדן אילין אזלין בהדיה ומקדמי ליה שלם ומאן דאזיל לגיהנם נטלין ליה למידן ליה בגיהנם ע"כ.
רמז על התשובה בפסוק ופנית בבקר כו' להר"מ אלשיך ע"ה
כד. ועל כן רמזה תורתנו ואמרה ופנית בבקר והלכת לאהליך, פירוש ידבר אל כל אחד מאישי ישראל לאמר הזהר לעשות באופן שכאשר ופנית בבקר שהוא בצאתך מחושך העולם הזה ותפנה אור בקר אור כבוד השכינה הבאה להקבילך שתלך לאהליך היא אהל חופתך שבמדור שלך בגן עדן בלי שום עיכוב בנתים.
כי אף אם יהיה צדיק אשר הרבה לעשות הטוב והישר בעיני ה' עד אין מספר לגדודי מעשים טובים אשר פעל ועשה אך לא נטהר לגמרי מכל עון וחטאה אף שהם מעט מזער בערך זכויותיו יהפוך עליו אימים, ואז בצאתו מהעולם הזה להתעדן נפשו בדשן זכויותיו נהפך לאבל מחולו כי יראה כל אורות זכויותיו רחקו ממנו וחשך אשמותיו יגישו לו לאמר לך לך אבל שאולה עד תברר ותלבן חלאת חטאתיך בשנה או חציה או כמשלש חדשים ואז משלך יתנו לך כל אורות מצוותיך השמורים אליך, כי הלא לא ישוער עוצם יגונו אשר כל צדקותיו אשר עשה לא יהנה מהם עד זמן ועידן.
ומי גרם לו זה אם לא כי עודנו פה לא שת לבו לתקן אשר עיוות עד ירחץ ויטהר עד בלתי השאיר לו שריד מכל חלאת עון ופשע וחטאות כי אז ישמח ויגיל בצאתו, הלך ילך עם אור השכינה הבאה להקביל עד המדור וצל חופת חלקו אשר לו בגן עדן ואשרי איש שיזכה לכך, וזהו שנאמר ופנית בבקר והלכת לאהליך כמו שכתב הר' משה אלשיך.
התעוררות לחשיבות הזמן מספר "אורח מישור" לר"י חאגיז ע"ה
כה. כי על כן יאותה לכל הירא את דבר ה' להבזות בעיניו כל אושר תבל כי הכל הבל כמאמר קהלת, אלא ישים כל דעתו ומחשבתו על נפשו להצילה מאש להבה ולהשיג שלימות נפשו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו כי שם ביתו, ולשים אל לבו כי אנו בעולם הזה כאורח נטה ללון במלון לילה אחד או שנים שאין ראוי לו לתקן המלון ולהציע שם כלים נאים וליפותה באופן שיאבד כל זמנו ולמחר יוצא ממנה.
כו. וכבר המשיל הרב החסיד בעל חובת הלבבות 54 זה, שדומה למלך שהקימוהו עליהם בעיר אחת והיה שם חק שלא ימלוך עליהם אלא שנה אחת או שתים, והמלך הסכל לא ידע דבר מזה ומיד שמלך הגדיל מעשיו בבנין ההיכלות והיה כונס ממון הרבה באוצרות והניח את מקומו וארצו וישכח שדהו ואת נחלתו ויבז בעיניו לשלוח מלאכים לביתו לתקן מעשיו, ובהגיע תור וזמן הקבוע קל מן עמא נפל לך מלכא טפשא טרדין מן מלכותא ואתיהיב לגבר אחרן, ויסע וילך לארצו ולשדהו ערום ויחף והנה עלה כולו קמשונים וכו' ויצעק צעקה גדולה שהניח את שלו ואסף וקבץ לאחרים.
אכן לא כן עשה המלך האחר שהיתה כל כוונתו להשגיח על ארצו והיה שולח שמה ממון הרבה ביד אוהביו וריעיו ואומר להם שיבנו לו שם בית מנוחה ושלח פועלים לחרוש את שדותיו ולזמור את כרמותיו, וכאשר השלים שנתו הלך לו בשמחה ובששון לארצו ויצאו לקראתו כל בני עירו ויקבלוהו בשמחה וגדלוהו ביניהם וישב כמלך בגדוד.
כז. והנמשל בזה הוא הבן אדם ההולך אחרי יצרו הרע ומגדיל מעשיו ומקבץ ממון הרבה ואינו מסתכל באחריתו שיעזוב הכל וילך אל דרך המות ערום מן כל המצוות ויאבד מקומו מקום אשר נשמתו ממנו חוצבה מתחת כסא הכבוד ותלך בתוך כף הקלע לבאר שחת ולדראון עולם, לא כן האיש אשר נגע אלהים בלבו שמוציא כל ימיו ושנותיו בעבודת אלהי השמים ובלימוד תורתו ועשיית מצוותיו והוא פורש מהבלי העולם ומעלה על לבו שהוא שלוח מאת הקדוש ברוך הוא לעולם הזה לעבוד עבודתו כמלך ששלח שלוחו אל עיר על דבר מלכות, ואם זה במקום שיש לו לעשות שליחותו ילך לו לבתי משתאות ולשחוק בקוביא הלא עונשו גדול כשיחזור ריקם ולא שמר את מצוות המלך אלא יש לו לילך בזהירות וזריזות לקיים דבר מלכו ולא יאבד אפילו רגע.
וכן יש לנו לידע כי אנו שלוחים מהשם יתברך לשמור חוקיו ועדותיו ואין אנו רשאים ליבטל מן התורה אפילו שעה אחת כי יש לאדם לחשוב בדעתו כל שעה שהוא חי למה החייני ה' שעה זו אלא כדי שאעשה רצונו בה שאם לא כן היה מוציאני מן העולם, ויש לו לדקדק הדק היטב בימיו ושנותיו שחיה עד הנה על מה הוציא אותם.
כח. וכבר שמענו צדיקים שבכל לילה ולילה היו עושים חשבון עם נפשותם בשעות וברגעים כיצד הוציאו אותם היום, ואם בשום רגע מהם במעשה או בדיבור או במחשבה היו מוצאים שחטאו לה' היו מתוודים וצועקים מר ומקבלים עליהם יסורין מתענית ושק ודומיהם על שנשתמשו בחיים שנתן להם הקדוש ברוך הוא בחסדו להכעיסו ולעבור רצונו.
כט. ומה נואלו רבים מעמי הארץ האומרים נעביר הזמן קצת בשחוק וטיול, אוי ואויה להם שוטים וסכלים, מי יתן והיינו יכולים לאסור איסר הזמן בשלשלאות של ברזל ובעבותות אהבת החיים שאנו צריכים לעבוד את יוצרנו ולא לעבור ולאבד אותו כי המיתה תבא על כל פנים והחיים צריך זכות גדול להגיעם.
והנפש היפה המלאה לה דעת ויראת ה', בעיניו יראה כמה ראוי לו להזהר מלעבור רצון יוצרו או לאבד הזמן והוא יושב ובטל כי הקדוש ברוך הוא בשעת הדין שואל ממנו במה הוצאת שעה זו או רגע זה כדכתיב לרגעים תבחננו, ואיוב היה מיצר על זה ואומר כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רוקי, כאילו אמר אפילו זמן מועט כדי בליעת הרוק לא תניח לי שאתה שואל חשבון ממנו מה עשית בתוך זמן הזה ובמה הוצאת אותו.
אזהרה לקדש עצמו במותר לו
ל. ועתה בני בחירי רצתה נפשי, הט אזניך ושמע דברים אלו לבקש טרף לנפשך קודם שיכבה נרך ולהיות קדוש ופרוש מהבלי העולם ודבק במצוות ה' וביראתו יראת הרוממות וקדש עצמך במותר לך, ובכן תחיה נפשך העלובה לאור באור החיים חיי העולם הבא אל המנוחה ואל הנחלה, לא תשוב עוד לביתה ולא יכירנה עוד מקומה מן הגל"גל אל הבוכים חס ושלום כי אם להתעדן מזיו השכינה ולהאירה לפנות בוקר כן יהי רצון.
ציונים והערות לפרק ד
52) זוהר פנחס דף רי"ג ע"א. 53) זוהר משפטים דף ק"ט ע"ב. 54) עי' חובת הלבבות שער עבודת האלקים ריש פ"ט ששם הובא המשל בקיצור, אך העירו כבר כי המחבר שהאריך בזה משום שציטט לשונו של הקונטרס "אורח מישור" פ"ג ע"ש.