חמדת ימים ג· רבי בנימין ב"ר מאיר הלוי
חג הסוכות · פרק ה - נטילת לולב - נענועים והקפות - לימוד לאושפיזין
מעלת הקימה באשמורת בפרט בימי חג הסוכות
א. לאור הבקר יום חג הסוכות יקום לעבודת בוראו או קודם אור הבקר באשמורת האחרונה הכל לפי מה שהוא אדם ובמה שהוא רגיל כל השנה, כל שכן בחג הקדוש הזה כי כולו מלא חסדים והוא ראשון לחשבון עונות שצריך שיוסיף אומץ וחוזק כי לא כל העתים שוות, כי אם בשאר הימים הפליגו חכמי הזוהר בשבח המגיע לעומד בבית ה' בלילות באשמורת האחרונה וכשמתעורר למעלה שרביטא דחסד בשכינה לא עלה בלחודהא אלא עלה ועל אינון דמשתתפין בהדה כמו שנאמר יומם יצוה ה' חסדו וכו', כל שכן וקל וחומר בימי החג הקדוש הזה כי כולו מלא חסדים לשכינת עוזינו כמו שביארנו בפרק דלעיל ונבאר בס"ד וחדוותא סגיא לעילא ורעותא דכלא ישתכח, ובהיותו ניעור משנתו עומד ושונה בשמחה ובטוב לבב ימשיך עליו חוטי החסד כפלי כפלים וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו למייחלים לחסדו והוא הנותן ליעף כח למתהלכים לפניו.
ראוי ללמוד באשמורת טעמי הלולב, ודברי הזוהר בזה
ב. ומצוה על כל אדם ללמוד באותה שעה טעמי מצות לולב ואתרוג קודם עשותו מצוות אלהיו כדי שלא יעשה המצוות מצות אנשים מלומדה וכל אדם אינו חייב אלא כשיעורו, ואשר ישיג להבין בדעתו פשטי הדברים לדעת כי הכל הוא להורות חיבת המקום עמנו כמו שאמרו בזוהר, 74 ביומא דא נפקי ישראל בסימנים רשימין מגו מלכא בגין דאינון נצחין דינא ומאי סימנים אינון סימני מהימנותא חותמא דמלכא עלאה, לתרי בני נשא דאעלו קדם מלכא לדינא ולא ידעי עלמא מאן מנייהו נצח נפק חד לגיון מבי מלכא שאילו ליה אמר לון מאן דיפוק ובידוי סימנין דמלכא הוא נצח כך כולי עלמא עאלין לדינא קדם מלכא עלאה ודאין לון מיומא דראש השנה ויום הכפורים עד ט"ו יומין לירחא ובין כך אשתכחו ישראל זכאין כלהו בתיובתא טרחין בסוכה ולולב ואתרוג ולא ידעי מאן נצח דינא, מלאכי עילאי שאילו מאן נצח דינא קודשא בריך הוא אמר להו אינון דמפקי בידייהו סימנין דיליה אינון נצחין דינא בהאי יומא נפקי ישראל ברשימו דמלכא בתשבחתא עאלין בסוכות אתרוג בשמאלא לולב בימינא חמאן כולהו דישראל ברשימין דמלכא קדישא פתחי ואמרי אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו.
כמה טעמים במצות ד' מינים
ג. וגם הוא ענין שבו יתעוררו ההמון להרבות ההלול והשבח במה שיביאו בידיהם מצמחי האדמה ומאילניה מה שישמח הלבבות ויעוררם להודות ולהלל על השפע המושפע להם בחג הקדוש הזה כי כביר מצא ידו כל אחד ואחד באספו את גורנו תירוש ויצהר להודות והלל לה' המשפיע להם כל הטובות ההנה.
ואולם היות הדבר על ידי ארבע מינים הללו ולא בשאר ארבע מינים הוא מפני שהם רומזים לשמותיו יתברך כמו שאמרו ז"ל, 75 הדר זה הקדוש ברוך הוא שנאמר הוד והדר לבשת תמרים זה הקדוש ברוך הוא שנאמר צדיק כתמר יפרח וכו', וכן רומזים להזכיר ברית אבות ואמהות ראשונים כמו שאמרו ז"ל פרי עץ הדר זה אברהם וכו' פרי עץ הדר זו שרה וכו' וכן אמרו פרי עץ הדר אלו סנהדרין וכו' כמו שהאריכו במדרש אגדה.
וגם בא לתקן עון אדם הראשון שאמרו אילן שחטא בו אדם הראשון אתרוג היה שנאמר טוב העץ למאכל איזהו אילן שעצו נאכל כפריו זה אתרוג, אמנם יש עוד פנימיות סודות ארבע מינים אלו ונענועיהם וראוי לכל מי שחלק לו ה' בבינה לדעת פנימיות סודותיו וללמוד אותם באשמורת אור הבקר חג הסוכות טרם נטילת לולב.
מאמרי זוהר שנהגו הקדמונים ללמוד קודם נטילת לולב
ד. ומנהג חסידים הראשונים ללמוד מאמרי הזוהר המדברים בסוד המצוה הזאת בפרשת ויחי דף ר"ך ע"א תא חזי כל הנקרא בשמי וכו' עד דף רכ"א ע"א אשרי העם שככה לו, ובזוהר פרשת תצוה דף קפ"ו ע"ב כד ישראל אינון בחמיסר יומין וכו' עד דף קפ"ז ע"א ונהורא עמיה שרי, וביותר מבואר בפרשת פנחס דף רנ"ה ע"ב כללות סוד הלולב ונענועיו שם, ובמאמרים אלו רמוז כל סודי הדברים ויעלה לאדם קריאת הדבר בזוהר כאילו כיוון בכל ייחודי זיווג מדות העליונים, אף אם לא בא בסוד ה' ולא ידע מאי קאמר לשון הזוהר מסוגל מאד לנשמה ומעורר אהבת דודים למעלה.
ראוי לקרוא פסוקי המצוות ומאמרי הזוהר קודם עשייתן
ה. וכן על זה הדרך בכל מצוה ומצוה היה דרך המקובלים הראשונים ללמוד קודם עשיית מצוה שיהיה, ללמוד תחילה פרט המצוה ההיא בזוהר כי כל סודות שנגלו על פי האר"י ושעתידים להגלות הכל כאשר לכל רמוזים בדברי הרשב"י זלה"ה, ומי שאינו בר הכי לפחות יקרא פסוקי המצוה ההיא במקראי התורה קודם עשיית מצותו שידע וישכיל ציוויו יתברך אשר קדשנו במצותיו וציונו ויעשה הדברים לשם פועלן כי הכל מודים כי מצוות צריכות כוונה ואם לא כיוון בהם לא עשה ולא כלום.
ראוי לאגוד הלולב סמוך למצותו, ודין קשירתו ביו"ט
ו. ואחר כך יתעסק במצותו לאגוד לולבו כי אף על גב שמן הראוי היה נראה יותר טוב לאוגדו מערב יום טוב כי אי אפשר לאוגדו ביום טוב בקשר גמור אלא בעניבה, מכל מקום דבר בעתו מה טוב לאוגדו בשעת מצותו רק שיהיו ההדס והערבה מוכנות כשיעורן מבעוד יום ואף אם יפול מהן איזה עלין בשעת אגידתו אין בכך כלום דדבר שאינו מתכוין הוא, ודרך אנשי מעשה לאוגדו במין הלולב המוכן להם עלים מבעוד יום וקושרין אותו יפה אף ביום טוב כי לא שייך עניבה וקשר בעלין ולא אסרו אלא בקושרין אותו שלא במינו.
אופן אגד הלולב וכוונתו ע"ד הסוד
ז. וראוי שיכוין באגודתו לקשור קשרא דמהימנותא אותיות שם הקדוש הוי"ה ברוך הוא על ידי שלשה בדי הדס אות יו"ד במילואה זכר לאבות, ועל ידי שני בדי ערבה אות ה"ה במילואה על שם יכין ובועז, ועל ידי הלולב מילוי ו"ו של השם, ועל ידי האתרוג ה"ה אחרונה במילואה, ומצוה לאגדם בקשר גמור לייחדם ועל כן ראוי לעשות שני קשרים זה על זה לפי שהמינים הללו כולם הם כפולים ולכן צריך להיות קשר אחד לענין בחינת הזכר שנקשרים ומתחברים זה עם זה השושבינים עם החתן ואחר כך קשר לקשור החתן עם הכלה ולכן יהיה זה על זה והיינו משום נוי אל הכלה כנודע.
ועל פי זה תשכיל ותבין לבלתי ערבב קשירתו יחד הדס וערבה רק אופן קשירתו יהיה איש על מקומו ועל כנו כמ"ש הרב זלל"ה, כשיהיה שדרת הלולב כנגד פניו של האדם יניח השלשה הדסים אחד לימינו והוא חסד ואחד לשמאלו והוא גבורה ואחד באמצע השדרה והוא תפארת נוטה קצת לימין, והלולב עצמו הגבוה מהם סוד היסוד המושך מן הדעת דרך חוט השדרה, והשני בדי ערבות ישים אחד לימין והוא נצח ואחד לשמאלו והוא הוד.
תפלה קדמונית לומר בעת אגד הלולב
ח. ונמצא לחסידים הראשונים נוסח תפילה אחת לאומרה בעת אגידתו וזה נוסחתה.
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל, הרי אני עושה מצות אגודת ארבעה מינין אלו לקיים מצות זה אלי ואנוהו ולתקן את שורשה במקום עליון בשיעור קומה בכל פרטיה ודקדוקיה לעשות את כוונת יוצרי שצוני לעשות מצוה זו.
ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיתקשרו על ידי אגודת לולב זה עם מיניו הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וכל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה יחד כולם בחבלי עבותות האהבה, ויתוקן על ידי קשר זה מה שפגמתי בעונותי להיות נרגן מפריד אלוף עתה ישובו ויתייחדו החתן והכלה ושלשה עדרי צאן רובצים עליה ביחודא שלים ויהי הקשר אמיץ קשרא דמהימנותא, ובכן בני לביא יתפרדו אשת כסילות הומיה הקשורה באיש הבליעל יתפרדו איש מעל אחיו והיו כלא היו כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ שלא יפתונו ושלא יתגרו בנו ויניחונו לעבוד את ה' אלהינו כאשר עם לבבנו.
ויראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם, ונפשנו רוחנו ונשמתינו יהיו קשורים וצרורים בקרבנו וצרורים בצרור הח"יים שעולה במספר הד"ס ובמספר לו"לב, ותתן לנו זר"ע כשר ו"חכם וצדיק" שעולה במספר ערב"ה, וחננו מאתך חכמה ובינה דעת והשכל להבין ולהשכיל ה"תורה" הקדושה שעולה כמנין אתרו"ג, ויושפע עלינו שפע רוח טהרה וקדושה משמך הקדוש והטהור שם ב"ן המתייחד על ידי שלשה הדסים אות יו"ד שמך הקדוש, ועל ידי שני בדי ערבות מלוי ה"ה שמך הקדוש, ועל ידי הלולב מלוי ו"ו שמך הקדוש, ועל ידי האתרוג מלוי ה"ה אחרונה שמך הקדוש, ויחשב לפניך לולב באגודו כאילו עלינו לירושלים ובנינו מזבח והקרבנו עליו קרבן כאמור אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח, ותחפוץ בנו ותרצנו ותחזינה עינינו בשובך לציון וארמון על משפטו ישב כבראשונה, אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
יבאר הזמן והמקום היותר ראוי לנטילת לולב וסודו
ט. והנה מצות לולב ביום ולא בלילה דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון וכו' וזמנו משתנץ החמה שהוא התחלת עיקר מה שקרוי יום, ואולם מן הדין היה לברך על הלולב בתפילה מיד אחר העמידה קודם הלל כי כל שלשה דברים אלה ברכת הלולב והלל והקפות המה בחינות אשר משתלשלים ובאים זה אחר זה כנודע למביני מדע.
שכל ענין הלולב הוא להמשיך החסדים מתפארת ישראל למלכות דוד יום יום על דרך זה, יום ראשון נכנס בה פנימיות חסד שבחסד דמלכא קדישא לרחל אמנו, יום שני פנימיות חסד דגבורה, יום שלישי פנימיות חסד דתפארת דמלכא קדישא, יום רביעי פנימיות חסד דנצח, יום חמישי פנימיות חסד הוד, יום שישי פנימיות כללות החמש חסדים שביסוד, ותכף ומיד צריך לעשות ההקפות אחריהן להמשיך אור המקיפין של ה' החסדים הנזכרים על דרך המשכת פנימיותם הנזכר, יום ראשון מקיף חסד שבחסד ז"א למלכות וכו', וכן על זה הדרך כאמור בנענועי הלולב פנימיותם ובהקפות מקיפיהם ועל כן היה טוב ונכון לסמוך זה אחר זה בלי הפסק דברים בנתים.
אך מפני שראוי ונכון לברך על הלולב בתוך הסוכה לפי שכבר נתבאר לעיל סוד הסוכה היא סוד אימא עילאה כי הלולב ומיניו הם החסדים המתפשטים בתפארת וצריך לנענע עד הדעת לקבל הארה משרשם והדעת הוא יסוד בינה ושם הוא סכך הסוכה ולכן צריך לברך בסוכה, וגם כאשר ינענע האדם הלולב בתוך הסוכה מעלה את הצדיק עליון ופנה למעלה לאמשכא חיים מההוא מקורא עילאה וממשיך אותם למטה בסוד ברכות לראש צדיק ומשם נותן אותם לכלה עליונה.
י. ומפני כי לא אמרו כל השיעורין הללו אלא למצניעיהן על כן כתב מהרח"ו זלה"ה שמפני הרואים יותר טוב לברך תחילה בהיותו בסוכה קודם התפילה ואחר כך שאר הנענועים וההקפות יהיו בבית הכנסת, ואל יצא מבית הכנסת לברך בסוכה אם לא במקום שרבים עושים ונוהגים כן או במקום דליכא למיחש לרואים דליכא משום חשש דמיחזי כיוהרא וכבר הארכתי בתוכחה זו בפרקי יום הכפורים ע"ש, על כן ראוי ונכון לנהוג כמנהג צנועי חכמה לברך קודם התפילה בהיותו בביתו בסוכתו כאמור.
טעם הנענועים והכוונה הראויה להן
יא. והנה מן התורה בלקיחת הגבהה בעלמא סגי דכתיב ולקחתם כיון שהגביהו יצא, אבל חכמים ז"ל אמרו שצריכים לנענע ואסמכוה אקרא דכתיב אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ, כלומר ירננו בעצי היער כשיצאו מלפני ה' זכאין כשבא לשפוט הארץ ביום הכפורים, והנענוע הוא הרינון לה' בהלל והודאה למי שארבע רוחות העולם ומעלה ומטה שלו כדרך שאמרו בתנופה לעצור טללים רעים ורוחות רעות ומזיקים מן העולם.
אכן אין ראוי לאדם לשים מגמת פניו בכל זה לתועלת עצמו כי אין טוב לאדם להיות כוונתו בתפילות ובמצוות לתועלת עצמו להשפיע לו רב טוב וכל אשר יוסיף ויתמיד בכוונתו הוא רק כדי ליטול פרס מרבו רק תהיה כוונתו להמשיך השפע והברכה במדות העליונות, וכן בכל העניינים הוא עיקר לעבוד להשם יתברך עבודה שלימה בלי לקבל שום פרס וסוף הכבוד לבא וחזקה שליח עושה שליחותו.
תפלה עם כוונות הנענועים קודם נטילת לולב ליום א'
יב. וכבר כתבתי לעיל בפרק ד' נוסח תפילה אחת שוה לכל נפש לומר קודם נטילת לולב וזה לפי פשוטן של דברים, אכן לפי סודן של דברים הבקיאים בסוד ה' המה ראו מעשה ה' מה ענין הנענועים ומה נעשה ואין מקומם כאן, אכן אם ידעת בחכמה ויש כח בך לעמוד בהיכל המלך מלכו של עולם אסדר לפניך נוסח תפילה אחת כוללת כל הכוונה לפי דעת הרב ז"ל וזה נוסחתה, אשר בה תבין ותשכיל את מעשה האיש הישראלי כי רב הוא מאד ובונה בשמים מעלותיו ומה טוב ומה נעים חלקו ומה נעים גורלו.
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הנה אנכי בא לקיים מצות ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל לתקן את שורשם במקום עליון בשיעור קומה בכל פרטיה ותקוניה ודקדוקיה לעשות כוונת יוצרי.
ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת ארבעה מינין אלו הרומזים לאותיות שם ב"ן הקדוש יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, תקרב אותם אחד אל אחד והיו לאחדים בידי, ובנענועי אותו יתנענעו ויעלו החמשה חסדים שנתפשטו בגופא דזעיר מחסד עד הוד וכללותם שביסוד עד השורש שלהם דעת עליון דזעיר ויקבלו אור רב משם להביא הארה מהם אל ראש נוקבא דזעיר העומדת מול החזה שלו.
ובנענועי לצד דרום בחינת חסד החסד שבדעת, שלש הולכות נגד מוחין שבו שם יֶהֶוֶ יֶוֶדֶ הֶיֶ וֶיֶוֶ יומשך חסד החסד שבחסד שבדעת ז"א לחסד החסד שבחסד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך החסד ההוא אל הנוקבא דז"א בחינת הֶיֶ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד צפון בחינת גבורה שבחסד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד שלש מוחין שבו שם הְוְיְ הְיְ וְאְוְ יְוְדְ יומשך גבורת חסד החסד שבדעת ז"א לגבורת חסד החסד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך הגבורה ההיא אל נוקבא דז"א בחינת הְיְ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד מזרח בחינת תפארת החסד שבחסד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם וֹיֹהֹ וֹאֹוֹ יֹוֹדֹ הֹאׁיומשך תפארת חסד שבחסד שבדעת דז"א לתפארת החסד שבשש קצוותיו ז"א, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא דז"א בחינת הֹאֹֹ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למעלה בחינת נצח החסד שבחסד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד מוחין שבו שם יִוִהִ יִוִדִ וִיִוִ הִיִ יומשך נצח החסד שבחסד שבדעת ז"א לנצח החסד שבחסד שבשש קצוותיו דז"א, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הִיִ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למטה בחינת הוד החסד שבחסד שבדעת ז"א, שלש הולכות למטה נגד ג' מוחין שבו שם הֻיֻוֻ הֻיֻ יֻוֻדֻ וֻאֻוֻ יומשך הוד החסד שבחסד שבדעת ז"א להוד החסד שבחסד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות למעלה אל החזה להמשיך אותו אל נוקבא דז"א בחינת הֻיֻ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למערב בחינת יסוד החסד שבחסד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם ווּהוּיוּ ווּאוּווּ הוּאוּ יוּווּדוּ יומשך יסוד החסד שבחסד שבדעת ז"א ליסוד החסד שבחסד שבשש קצוות דז"א, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא דז"א בחינת הוּאוּ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה, ויכנסו בה היום כל ו"ק דחסד דחסד המתפשט בחסד ז"א בכח שש קצוות החסד שבדעתו.
י'ומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי תפלה לאל חיי. ה'ראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו. ו'חסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. ה'ודו לאל השמים כי לעולם חסדו. א'והב צדקה ומש"פט חסד ה' מלאה הארץ. ד'מינו אלהים חסדך בקרב היכלך. נ'חית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך. י'הי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך.
ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת מצוה זו יתוקן מה שאבינו הראשון חטא בפירות האילן ואכל מפרי עץ הדר ויתוקן מה שפגמנו בלב חושב מחשבות און בסגולת מצות אתרוג הדומה ללב, ובסגולת מצות הלולב הדומה לשדרה יתוקן פגמינו בהוצאת שכבת זרע לבטלה דרך חוט השדרה, ובסגולת מצות ההדס הדומה לעינים יתוקן אשר פגמנו בעינים רמות, ובסגולת מצות ערבה הדומה לשפתים יתוקן פגמינו בשפת חלקות לשון מדברת גדולות, ובזכות מצות ולקחתם לכם ביום הראשון תבנה ותכונן כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ואת צמח דוד מהרה תצמיח ככתוב ראש"ון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
תפלה עם כוונות הנענועים קודם נטילת לולב ליום ב'
יג. יום שני, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הנה אנכי בא לקיים מצות ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל לתקן את שורשם במקום עליון בשיעור קומה בכל פרטיה ותקוניה ודקדוקיה לעשות כוונת יוצרי.
ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת ארבעה מינין אלו הרומזים לאותיות שם ב"ן הקדוש יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, תקרב אותם אחד אל אחד והיו לאחדים בידי, ובנענועי אותו יתנענעו ויעלו החמשה חסדים שנתפשטו בגופא דזעיר מחסד עד הוד וכללותם שביסוד עד השורש שלהם דעת עליון דזעיר ויקבלו אור רב משם להביא הארה מהם אל ראש נוקבא דזעיר העומדת מול החזה שלו.
ובנענועי לצד דרום בחינת חסד דגבורה שבגבורה שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם יֶהֶוֶ יֶוֶדֶ הֶיֶ וֶיֶוֶ יומשך חסד שבגבורה דדעת ז"א לחסד שבגבורה שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֶיֶ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד צפון בחינת גבורת החסד שבגבורה שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם הְוְיְ הְיְ וְאְוְ יְוְדְ יומשך גבורת החסד שבגבורה שבדעת ז"א לגבורת החסד שבגבורה שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הְיְ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד מזרח בחינת תפארת החסד דגבורה שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם וֹיֹהֹ וֹאֹֹוֹ יֹוֹדֹ הֹאֹֹ יומשך תפארת החסד דגבורה שבדעת ז"א לתפארת דחסד דגבורה שבשש קצוות דידיה, ושלש הובאות להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֹאֹֹ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למעלה בחינת נצח החסד שבגבורה שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם יִוִהִ יִוִדִ וִיִוִ הִיִ יומשך נצח דחסד דגבורה שבדעת ז"א לנצח החסד דגבורה שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הִיִ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למטה בחינת הוד חסד הגבורה שבדעת ז"א, שלש הולכות למטה נגד ג' מוחין שבו שם הֻיֻוֻ הֻיֻ יֻוֻדֻ וֻאֻוֻ יומשך הוד החסד שבגבורה שבדעת ז"א להוד חסד הגבורה שבשש קצוותיו, ושלש הובאות למעלה אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֻיֻ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למערב בחינת יסוד חסד הגבורה שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם ווּהוּיוּ ווּאוּווּ הוּאוּ יוּווּדוּ יומשך יסוד חסד הגבורה שבדעת ז"א ליסוד חסד הגבורה שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הוּאוּ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה, ויכנסו בה היום כל שש קצוות חסד שבגבורה המתפשט בחסד גבורה שבשש קצוות בכח ו"ק חסד הגבורה שבדעת.
י'ומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי תפלה לאל חיי. ה'ללוהו בגבורותיו הללוהו כרוב גדלו. ו'גם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבא גבורתך. ה'ודו לה' כי טוב כי לעולם חסד"ו. א'בא בגבורות אדני אלהים אזכיר צדקתך לבדך. ד'ור לדור ישבח מעשיך וגבורותיך יגידו. נ'וראות בצד"ק תעננו אלהי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים. י'הוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על אויביו יתגבר.
ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת מצוה זו יתוקן מה שאבינו הראשון חטא בפירות האילן ואכל מפרי עץ הדר ויתוקן מה שפגמנו בלב חושב מחשבות און בסגולת מצות אתרוג הדומה ללב, ובסגולת מצות הלולב הדומה לשדרה יתוקן פגמינו בהוצאת שכבת זרע לבטלה דרך חוט השדרה, ובסגולת מצות ההדס הדומה לעינים יתוקן אשר פגמנו בעינים רמות, ובסגולת מצות ערבה הדומה לשפתים יתוקן פגמינו בשפת חלקות לשון מדברת גדולות, ובזכות מצות ולקחתם לכם ביום הראשון תבנה ותכונן כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ואת צמח דוד מהרה תצמיח ככתוב ראש"ון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
תפלה עם כוונות הנענועים קודם נטילת לולב ליום ג'
יד. יום שלישי, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הנה אנכי בא לקיים מצות ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל לתקן את שורשם במקום עליון בשיעור קומה בכל פרטיה ותקוניה ודקדוקיה לעשות כוונת יוצרי.
ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת ארבעה מינין אלו הרומזים לאותיות שם ב"ן הקדוש יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, תקרב אותם אחד אל אחד והיו לאחדים בידי, ובנענועי אותו יתנענעו ויעלו החמשה חסדים שנתפשטו בגופא דזעיר מחסד עד הוד וכללותם שביסוד עד השורש שלהם דעת עליון דזעיר ויקבלו אור רב משם להביא הארה מהם אל ראש נוקבא דזעיר העומדת מול החזה שלו.
ובנענועי לצד דרום בחינת חסד שבתפארת שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם יֶהֶוֶ יֶוֶדֶ הֶיֶ וֶיֶוֶ יומשך חסד שבתפארת שבדעת ז"א לחסד שבתפארת שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֶיֶ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד צפון בחינת גבורת חסד שבתפארת שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם הְוְיְ הְיְ וְאְוְ יְוְדְ יומשך גבורות חסד שבתפארת שבדעת ז"א לגבורת חסד שבתפארת שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הְיְ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד מזרח בחינת תפארת דחסד שבתפארת שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו וֹיֹהֹ וֹאֹֹוֹ יֹוֹדֹ הֹאֹֹ יומשך תפארת דחסד שבדעת ז"א לתפארת דחסד שבתפארת שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֹאֹֹ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למעלה בחינת נצח דחסד שבתפארת שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם יִוִהִ יִוִדִ וִיִוִ הִיִ יומשך נצח דחסד בתפארת שבדעת ז"א לנצח דחסד שבתפארת שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הִיִ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למטה בחינת הוד דחסד שבתפארת שבדעת ז"א, שלש הולכות למטה נגד ג' מוחין שבו שם הֻיֻוֻ הֻיֻ יֻוֻדֻ וֻאֻוֻ יומשך הוד דחסד שבתפארת שבדעת ז"א להוד דחסד שבתפארת שבשש קצוותיו, ושלש הובאות למעלה אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֻיֻ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למערב בחינת יסוד דחסד שבתפארת שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם ווּהוּיוּ ווּאוּווּ הוּאוּ יוּווּדוּ יומשך יסוד דחסד שבתפארת שבדעת ז"א ליסוד דחסד שבתפארת שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הוּאוּ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה, ובכן יכנסו בה היום כל ששה קצוות חסד שבתפארת המתפשט בחסד תפארת שבשש קצוות בכח שש קצוות חסד תפארת שבדעת ז"א.
י'ומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי תפלה לאל חיי. ה'וד והדר לפניו עוז ותפא"רת במקדשו. ו'עתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארת"ך. ה'ודו לאל השמים כי לעולם חסדו. א'מרתי עולם חס"ד יבנה שמים תכין אמונתך בהם. ד'רשו ה' ועוזו בקשו פניו תמיד. נ'הר פלגיו ישמחו עיר אלהים קדוש משכני עליון. י'מלא פי תהלתך כל היום תפארתך.
ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת מצוה זו יתוקן מה שאבינו הראשון חטא בפירות האילן ואכל מפרי עץ הדר ויתוקן מה שפגמנו בלב חושב מחשבות און בסגולת מצות אתרוג הדומה ללב, ובסגולת מצות הלולב הדומה לשדרה יתוקן פגמינו בהוצאת שכבת זרע לבטלה דרך חוט השדרה, ובסגולת מצות ההדס הדומה לעינים יתוקן אשר פגמנו בעינים רמות, ובסגולת מצות ערבה הדומה לשפתים יתוקן פגמינו בשפת חלקות לשון מדברת גדולות, ובזכות מצות ולקחתם לכם ביום הראשון תבנה ותכונן כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ואת צמח דוד מהרה תצמיח ככתוב ראש"ון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
תפלה עם כוונות הנענועים קודם נטילת לולב ליום ד'
טו. יום רביעי, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הנה אנכי בא לקיים מצות ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל לתקן את שורשם במקום עליון בשיעור קומה בכל פרטיה ותקוניה ודקדוקיה לעשות כוונת יוצרי.
ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת ארבעה מינין אלו הרומזים לאותיות שם ב"ן הקדוש יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, תקרב אותם אחד אל אחד והיו לאחדים בידי, ובנענועי אותו יתנענעו ויעלו החמשה חסדים שנתפשטו בגופא דזעיר מחסד עד הוד וכללותם שביסוד עד השורש שלהם דעת עליון דזעיר ויקבלו אור רב משם להביא הארה מהם אל ראש נוקבא דזעיר העומדת מול החזה שלו.
ובנענועי לצד דרום בחינת חסד דנצח שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם יֶהֶוֶ יֶוֶדֶ הֶיֶ וֶיֶוֶ יומשך חסד דנצח שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֶיֶ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד צפון בחינת גבורת חסד דנצח שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם הְוְיְ הְיְ וְאְוְ יְוְדְ יומשך גבורת חסד דנצח שבדעת ז"א לגבורת חסד נצח שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הְיְ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד מזרח בחינת תפארת חסד דנצח שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם וֹיֹהֹ וֹאֹֹוֹ יֹוֹדֹ הֹאֹֹ יומשך תפארת חסד דנצח שבדעת ז"א לתפארת חסד דנצח שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֹאֹֹ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למעלה בחינת נצח חסד דנצח שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם יִוִהִ יִוִדִ וִיִוִ הִיִ יומשך נצח דחסד דנצח שבדעת ז"א לנצח החסד שבנצח שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הִיִ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למטה בחינת הוד החסד דנצח שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם הֻיֻוֻ הֻיֻ יֻוֻדֻ וֻאֻוֻ יומשך הוד החסד דנצח שבדעת ז"א להוד החסד דנצח שבשש קצוותיו, ושלש הובאות למעלה אל החזה להמשיך אותו אל רחל נוקבא דז"א בחינת הֻיֻ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למערב בחינת יסוד החסד דנצח שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם ווּהוּיוּ ווּאוּווּ הוּאוּ יוּווּדוּ יומשך יסוד החסד דנצח שבדעת ז"א ליסוד החסד דנצח שבשש קצוות, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו לנוקבא בחינת הוּאוּ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה, ובכן יכנסו בה כל שש קצוות חסדים שבנצח המתפשטים בחסד שבנצח שבשש קצוות בכח שש קצוות חסד הנצח שבדעת.
י'ומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי תפלה לאל חיי. י'הוה אלהי צבאות מי כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך. ה'ללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עוזו. ו'אתה ה' אלהים צבא"ות אלהי ישראל הקיצה לפקוד כל הגוים אל תחון כל בוגדי און סלה. ה'ראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו. א'להים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת. ד'מינו אלהים חסדך בקרב היכלך. נ'ורא אלהים ממקדשיך אל ישראל הוא נותן עז ותעצומות לעם ברוך אלהים. י'הי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך.
ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת מצוה זו יתוקן מה שאבינו הראשון חטא בפירות האילן ואכל מפרי עץ הדר ויתוקן מה שפגמנו בלב חושב מחשבות און בסגולת מצות אתרוג הדומה ללב, ובסגולת מצות הלולב הדומה לשדרה יתוקן פגמינו בהוצאת שכבת זרע לבטלה דרך חוט השדרה, ובסגולת מצות ההדס הדומה לעינים יתוקן אשר פגמנו בעינים רמות, ובסגולת מצות ערבה הדומה לשפתים יתוקן פגמינו בשפת חלקות לשון מדברת גדולות, ובזכות מצות ולקחתם לכם ביום הראשון תבנה ותכונן כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ואת צמח דוד מהרה תצמיח ככתוב ראש"ון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
תפלה עם כוונות הנענועים קודם נטילת לולב ליום ה'
טז. יום חמישי, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הנה אנכי בא לקיים מצות ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל לתקן את שורשם במקום עליון בשיעור קומה בכל פרטיה ותקוניה ודקדוקיה לעשות כוונת יוצרי.
ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת ארבעה מינין אלו הרומזים לאותיות שם ב"ן הקדוש יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, תקרב אותם אחד אל אחד והיו לאחדים בידי, ובנענועי אותו יתנענעו ויעלו החמשה חסדים שנתפשטו בגופא דזעיר מחסד עד הוד וכללותם שביסוד עד השורש שלהם דעת עליון דזעיר ויקבלו אור רב משם להביא הארה מהם אל ראש נוקבא דזעיר העומדת מול החזה שלו.
ובנענועי לצד דרום בחינת חסד דהוד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם יֶהֶוֶ יֶוֶדֶ הֶיֶ וֶיֶוֶ יומשך חסד דהוד שבדעת ז"א לחסד דהוד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֶיֶ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד צפון בחינת גבורות חס"ד דהוד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם הְוְיְ הְיְ וְאְוְ יְוְדְ יומשך גבורות חסד דהוד שבדעת ז"א לגבורת חסד דהוד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הְיְ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד מזרח בחינת תפארת דחסד דהוד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם וֹיֹהֹ וֹאֹֹוֹ יֹוֹדֹ הֹאֹֹ יומשך תפארת דחסד דהוד שבדעת ז"א לתפארת דחסד דהוד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֹאֹֹ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למעלה בחינת נצח דחסד דהוד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם יִוִהִ יִוִדִ וִיִוִ הִיִ יומשך נצח דחסד דהוד שבדעת ז"א לנצח דחסד דהוד שבשש קצותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הִיִ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למטה בחינת הוד דחסד דהוד שבדעת ז"א, שלש הולכות למטה נגד ג' מוחין שבו שם הֻיֻוֻ הֻיֻ יֻוֻדֻ וֻאֻוֻ יומשך הוד דחסד דהוד שבדעת ז"א להוד החסד דהוד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות למעלה אל החזה להמשיך אותו אל רחל נוקבא דז"א בחינת הי אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למערב בחינת יסוד דחסד דהוד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם ווּהוּיוּ ווּאוּווּ הוּאוּ יוּווּדוּ יומשך יסוד דחסד דהוד שבדעת ז"א ליסוד דחסד דהוד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו לנוקבא בחינת הוּאוּ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה, ובכן יכנסו בה כל שש קצוות חסד שבהוד המתפשט בחסד שבהוד שבשש קצוות בכח שש קצוות חסד ההוד שבדעתו.
י'ומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי תפלה לאל חיי. ה'דר כבוד הו"דך ודברי נפלאותיך אשיחה. ו'אמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להו"דות לשם קדשך להשתבח בתהלתך. ה'וד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו. א'להים צבא"ות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת. ד'מינו אלהים חס"דך בקרב היכלך. נ'הר פלגיו ישמחו עיר אלהים קדוש משכני עליון. י'הוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה.
ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת מצוה זו יתוקן מה שאבינו הראשון חטא בפירות האילן ואכל מפרי עץ הדר ויתוקן מה שפגמנו בלב חושב מחשבות און בסגולת מצות אתרוג הדומה ללב, ובסגולת מצות הלולב הדומה לשדרה יתוקן פגמינו בהוצאת שכבת זרע לבטלה דרך חוט השדרה, ובסגולת מצות ההדס הדומה לעינים יתוקן אשר פגמנו בעינים רמות, ובסגולת מצות ערבה הדומה לשפתים יתוקן פגמינו בשפת חלקות לשון מדברת גדולות, ובזכות מצות ולקחתם לכם ביום הראשון תבנה ותכונן כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ואת צמח דוד מהרה תצמיח ככתוב ראש"ון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
תפלה עם כוונות הנענועים קודם נטילת לולב ליום ו'
יז. יום שישי, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הנה אנכי בא לקיים מצות ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל לתקן את שורשם במקום עליון בשיעור קומה בכל פרטיה ותקוניה ודקדוקיה לעשות כוונת יוצרי.
ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת ארבעה מינין אלו הרומזים לאותיות שם ב"ן הקדוש יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, תקרב אותם אחד אל אחד והיו לאחדים בידי, ובנענועי אותו יתנענעו ויעלו החמשה חסדים שנתפשטו בגופא דזעיר מחסד עד הוד וכללותם שביסוד עד השורש שלהם דעת עליון דזעיר ויקבלו אור רב משם להביא הארה מהם אל ראש נוקבא דזעיר העומדת מול החזה שלו.
ובנענועי לצד דרום בחינת חסד דיסוד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם יֶהֶוֶ יֶוֶדֶ הֶיֶ וֶיֶוֶ יומשך חסד דיסוד שבדעת ז"א לחסד דיסוד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך החסד אל הנוקבא בחינת הֶיֶ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד צפון בחינת גבורת חסד דיסוד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם הְוְיְ הְיְ וְאְוְ יְוְדְ יומשך גבורת חסד דיסוד שבדעת ז"א לגבורת חסד דיסוד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הְיְ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד מזרח בחינת ת"ת דחסד דיסוד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם וֹיֹהֹ וֹיֹוֹ יֹוֹדֹ הֹאֹֹ יומשך תפארת דחסד דיסוד שבדעת ז"א לתפארת דחסד דיסוד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֹאֹֹ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למעלה בחינת נצח דחסד דיסוד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם יִוִהִ
יִוִדִ וִיִוִ הִיִ יומשך נצח דחסד דיסוד שבדעת ז"א לנצח דחסד דיסוד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הִיִ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למטה בחינת הוד דחסד דיסוד שבדעת ז"א, שלש הולכות למטה נגד ג' מוחין שבו שם הֻיֻוֻ הֻיֻ יֻוֻדֻ וֻאֻוֻ יומשך הוד דחסד דיסוד שבדעת ז"א להוד דחסד דיסוד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות למעלה אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֻיֻ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למערב בחינת יסוד דחסד דיסוד שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם ווּהוּיוּ ווּאוּווּ הוּאוּ יוּווּדוּ יומשך יסוד דחסד דיסוד שבדעת ז"א ליסוד דחסד דיסוד שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו לנוקבא בחינת הוּאוּ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה, ובכן יכנסו בה היום כל ו"ק חסד שביסוד המתפשט בחסד שביסוד שבו"ק בכח ו"ק חסד דיסוד שבדעת עליון.
י'ומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי תפלה לאל חיי. ה'טיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים. ו'ענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. ה'וציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתירו צדיקים כי תגמול עלי. א'והב ה' שערי ציו"ן מכל משכנות יעקב. ד'מינו אלהים חסדך בקרב היכלך. נ'כספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו אל א"ל חי. י'מלוך ה' לעולם אלהיך ציו"ן לדור ודור הללויה.
ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת מצוה זו יתוקן מה שאבינו הראשון חטא בפירות האילן ואכל מפרי עץ הדר ויתוקן מה שפגמנו בלב חושב מחשבות און בסגולת מצות אתרוג הדומה ללב, ובסגולת מצות הלולב הדומה לשדרה יתוקן פגמינו בהוצאת שכבת זרע לבטלה דרך חוט השדרה, ובסגולת מצות ההדס הדומה לעינים יתוקן אשר פגמנו בעינים רמות, ובסגולת מצות ערבה הדומה לשפתים יתוקן פגמינו בשפת חלקות לשון מדברת גדולות, ובזכות מצות ולקחתם לכם ביום הראשון תבנה ותכונן כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ואת צמח דוד מהרה תצמיח ככתוב ראש"ון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
תפלה עם כוונות הנענועים קודם נטילת לולב ליום ז'
יח. יום שביעי, לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הנה אנכי בא לקיים מצות ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל לתקן את שורשם במקום עליון בשיעור קומה בכל פרטיה ותקוניה ודקדוקיה לעשות כוונת יוצרי.
ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת ארבעה מינין אלו הרומזים לאותיות שם ב"ן הקדוש יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, תקרב אותם אחד אל אחד והיו לאחדים בידי, ובנענועי אותו יתנענעו ויעלו החמשה חסדים שנתפשטו בגופא דזעיר מחסד עד הוד וכללותם שביסוד עד השורש שלהם דעת עליון דזעיר ויקבלו אור רב משם להביא הארה מהם אל ראש נוקבא דזעיר העומדת מול החזה שלו.
ובנענועי לצד דרום בחינת חסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד שלשה מוחין שבו שם יֶהֶוֶ יֶוֶדֶ הֶיֶ וֶיֶוֶ יומשך חסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבדעת ז"א לחסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֶיֶ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד צפון בחינת גבורת חסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם הְוְיְ הְיְ וְאְוְ יְוְדְ יומשך גבורת חסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבדעת ז"א לגבורת חסד דכללות חמש חסדים שבמלכות שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הְיְ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי לצד מזרח בחינת תפארת דחסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם וֹיֹהֹ וֹאֹֹוֹ יֹוֹדֹ הֹאֹֹ יומשך תפארת דחסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבדעת ז"א לתפארת דחסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבשש קצוותיו, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֹאֹֹ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למעלה בחינת נצח דחסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם יִוִהִ יִוִדִ וִיִוִ הִיִ יומשך נצח דחסד דכללות חמש חסדים שבדעת ז"א לנצח דחסד דכללות חמש חסדים שבו"ק, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הִיִ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למטה בחינת הוד דחסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבדעת ז"א, שלש הולכות למטה נגד ג' מוחין שבו שם הֻיֻוֻ הֻיֻ יֻוֻדֻ וֻאֻוֻ יומשך הוד דחסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבדעת ז"א להוד דחסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבו"ק, ושלש הובאות למעלה אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הֻיֻ אחרונה שבשם ואשלמה ליה"וה.
ובנענועי למערב בחינת יסוד דחסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבדעת ז"א, שלש הולכות נגד ג' מוחין שבו שם ווּהוּיוּ ווּאוּווּ הוּאוּ יוּווּדוּ יומשך יסוד דחסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבדעת ז"א ליסוד דחסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבו"ק, ושלש הובאות אל החזה להמשיך אותו אל הנוקבא בחינת הוּאוּ אחרונה שבשם ואשלמה ליהו"ה, ובכן יכנסו היום כל שש קצוות חסד דכללות חמש חסדים דמלכות המתפשט בחסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבו"ק בכח ו"ק חסד דכללות חמש חסדים דמלכות שבדעת עליון.
י'ומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי תפלה לאל חיי. ה'קשיבה לקול שועי מלכ"י ואלהי כי אליך אתפלל. ו'אלהים מלכ"י מקדם פועל ישועות בקרב הארץ. ה'עירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי. א'והב צדק"ה ומשפ"ט חסד ה' מלאה הארץ. ד'בקה נפשי אחרי"ך בי תמכה ימינך. נ'כבדות מדובר בך עיר האלהים סלה. י'הוה מלך גאות לבש לבש ה' עוז התאזר אף תכון תבל בל תמוט.
ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שבכח סגולת מצוה זו יתוקן מה שאבינו הראשון חטא בפירות האילן ואכל מפרי עץ הדר ויתוקן מה שפגמנו בלב חושב מחשבות און בסגולת מצות אתרוג הדומה ללב, ובסגולת מצות הלולב הדומה לשדרה יתוקן פגמינו בהוצאת שכבת זרע לבטלה דרך חוט השדרה, ובסגולת מצות ההדס הדומה לעינים יתוקן אשר פגמנו בעינים רמות, ובסגולת מצות ערבה הדומה לשפתים יתוקן פגמינו בשפת חלקות לשון מדברת גדולות, ובזכות מצות ולקחתם לכם ביום הראשון תבנה ותכונן כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו ואת צמח דוד מהרה תצמיח ככתוב ראש"ון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
כוונת הנענועים וסדרן ע"ד הסוד
יט. עד כאן הגיעו סדר נוסח תפילות אלו ואם ידעת ויש בך חיל לעמוד בהיכל המלך תעלוזנה כליותיך, ודע כי נענוע של הברכה הוא לצורך המשכת האור של כל יום ויום של המדות כנרמז בנוסח התפילות, ובנענוע הלולב בהלל הוא להמשיך מדת החסד יומא דכולהו יומי שהוא מתפשט בכל המדות עליונות.
כ. ואולם לענין הקף פנות הנענועים רבו דעות הקדמונים ז"ל, אכן לבאים בסוד ה' לא ימושו מדעת הרב זלה"ה לנענע תחלה לצד דרום כי המשכה הראשונה הוא מן הימין בחינת החסד ומשם ילך צפון וסימנך הולך אל דרום וסובב אל צפון, ומשם יחזור למזרח בחינת התפארת היוצא ממזרח ומשם ינענע למעלה ואחר כך למטה בסוד הנצחים שנאמר בהם והאחת גבוהה מן השנית, ואחר כך ינענע לצד מערב שהוא בחינת היסוד בסוד הצדיק והאתרוג נלוה אליו בסוד שכינה במערב כי לא אמרו שכינה היא מערב אלא שכינה במערב והבן.
ומפני כי כל כוונתינו להמשיך החסדים למלכות שמים על כן צריך להכות הלולב והאתרוג שניהם בחזה שלו אל מקום שאמרו בזוהר דנקיב בין חדוי ועביד גולגלי דנוקבא וכו', אשר מכאן תשובה לסוברים כי האתרוג הוא הנוקבא שאנו ממשיכים לה אלו החסדים שאם הוא כסברתם היה צריך להניח האתרוג ולנענע הלולב הוא לבדו ולהביא אותו אל מקום אשר שם האתרוג ולמה ינענע האתרוג אם הנענוע צריך אליו, אלא אמיתתן של דברים הוא כי הלולב בסוד הצדיק והאתרוג עטרת דידיה ולפיכך צריך להניח האתרוג בסיום סוף הלולב כעטרה שעל הברית.
אזהרה שלא להפריד האתרוג מהלולב ומעשה מהר"ם רקאנטי
כא. והמשכילים יזהרו שלא להפרידם זה מזה כלל בעודם בידו למצותו אשר הוא נרגן מפריד אלוף חס ושלום, והר"ם רקאנטי ז"ל העיד כי בליל יום טוב הראשון של חג הסוכות נתאכסן אצלו חסיד אחד וראה הר"ם רקאנטי בחלומו לאותו חסיד שהיה כותב את השם יו"ד ה"א והיה מרחיק הה' אחרונה מן הג' אותיות ואמר לו הרב מדוע ככה עשית, והשיב כך נוהגין במקומנו והרב מחה בידו וכתבו שלם.
ויהי בבקר אשתומם על המראה באין מבין עד עת בא זמן תפילת שחרית וסדר הנענועין, ויפן אליו הרב וירא כי לא היה מנענע רק הלולב ומיניו מבלי האתרוג ואז הבין הרב פתרון חלומו שהיה הה' אחרונה בריחוק משאר האותיות כי כל ארבעת המינין הם בתפארת ישראל עצמו הנקרא הו"יה ועל כן צריך להיות כל איש שתי ידיו תומכות זו עם זו כי סוד עטרה דבוקה עם הצדיק ולא יתפרדו, ויהיה הלולב מימין לעורר החסד ימין ה' רוממה בסוד וימינו תחבקני והאתרוג בשמאל כי כל נוקבא משמאלא אתיא.
אזהרה שלא להפוך האתרוג בברכה, ואופן העמדתו עם הלולב
כב. ועל כי צריך לברך עובר לעשייתן יעשה באופן שיברך קודם, אך לא כמו הבוערים בעם שנוהגים להפוך האתרוג כדי להיות על ידי כן עובר לעשייתן, ישתקע הדבר יען כי זה מורה על הפיכת השולחן חס ושלום, 76 וכן צריך להזהר להיות פני הלולב עם פני האתרוג פנים בפנים בסוד ישר יחזו פנימו, פירוש אימתי יקרא החיבור של החתן והכלה ישר בזמן כי יחזו פנימו והם בפנים זה עם זה ולכן יזהר ביותר שיהיו פנים בפנים תמיד.
אזהרה שלא להפוך הלולב בעת הנענועים ויתר פרטים בזה
כג. גם כשינענע יהא נזהר שלא יגע ראש הלולב לכותל שאותו החלל שבין ראש הלולב לכותל אור מקיף הוא לו כמ"ש הרב, גם בענין נענוע מעלה ומטה כשמנענע למטה אל ינענע כדרך בני אדם שכופפים ראש הלולב לצד הקרקע אלא תמיד ראש הלולב יהיה למעלה דרך גדילתו ותשפיל ידך למטה.
מנהג יראים לאחוז הלולב אף בתפלה וכיצד ראוי לנהוג בזה"ז
כד. והמדקדק במעשיו יעשה כאנשי ירושלים 77 שהיה אדם יוצא מביתו שחרית ולולבו בידו, היה קורא קריאת שמע ומתפלל ולולבו בידו, שאף על פי שאסור לאחוז ספר תורה ותפילין בשעת תפילה שמא יתבטל מכוונתו שאני הכא כיון דהוי מצוה ליטלו בידו אינו לטורח ולמשא ולא חיישינן שמא יתבטל מכוונתו מה שאין כן בספר תורה ותפילין שכיון שאינו מצוה לאוחזו בידו הויין עליו למשא ובטל מכוונתו, ועל כן ראוי שמשעה ראשונה שבירך עליו לא יניחהו מידו וגם אם יעלה לקרוא בספר תורה, ומכל מקום לא נאמרו כל השיעורים הללו אלא לאיש הירא המדקדק גם כן בשאר ענייניו, אך מי שאין מדקדק בשאר מעשיו מיחזי כיוהרא ומזה נתבטל המנהג הזה עכשיו ליתר העם, אך ליראי ה' ולחושבי שמו להם יאתה לנהוג כמנהג אנשי ירושלים הנזכרים.
ראוי לסמוך נענוע הנטילה לנענועי ההלל, ומקום הנענועים ומספרן
כה. ובתפילה אחר חזרת העמידה אם אפשר בהצנע לברך אז על הלולב בסוכה קודם אמירת הלל הנה מה טוב ומה יפה דנענועין דהלל אינון משותפים לנענועים דנטילת לולב כמו שאמרו בזוהר פרשת פנחס דף רנ"ו, ויעשה הח"י נענועים בסוכה, ואחר כך לרמוז לח"סד האחד שמתפשט בכל יום יעשה ארבע פעמים ח"י נענועים בהלל שמספרם חס"ד ואלו הן סידרן, ח"י בהודו ראשון וח"י באנא ה' הושיעה נא וח"י כשכופלים אותו וח"י בהודו אחרון הרי ארבע פעמים ח"י כמספר ע"ב שהוא הח"סד שעולה ע"ב וזהו עיקר על פי דרך האמת.
ויזהר שלא ינענע בשעה שיאמרו השם לא באנא ולא בהודו והטעם משום שבעת שיאמר השם צריך לכוין יותר וכשמנענע הוא טרוד בנענוע ואינו יכול לכוין כל כך, ואסמכוהו אקרא אז ירננו עצי היער מלפני ה' ולא בה' בשעה שאומר השם, ויחלק הנענועים בהודו ובכי טוב קצת וקצת בכי לעולם חסדו וכן באנא, אלא שבהודו יעשה בכל תיבה נענוע אחד ובאנא בכל תיבה שני נענועים, ובגמרא סוכה דף ל"ז אמרו דעיקר מצות הלולב בהלל מן טעם זה כדי לנענע בו בהודו והושיעה וכו' כנזכר.
סוד הנענועים בעת ההלל
כו. ומה גם לפי סודן של דברים מה נעמו דבריהם לעשות עיקר מצותו בלולב מפני כי כבר הכלה חזרה פנים בפנים עם החתן בחזרת העמידה כדאיתא בזוהר ובתקונים כי אז שניהם במחברת השנית מקבילות הלולאות אחת אל אחת ושם הם בסוד שני שמות מחוברים יחדיו יאהד"ונהי, ואחרי זאת אומרים הה"לל לשבח את הכלה הנקרא הלל שהוא סוד אדנ"י בגימטרייא הל"ל ולהמשיך לה סוד י"ג מדות דרחמי הנזכרים בהלל שמתחילים מן המצר קראתי י"ה עד הסוף כנזכר בזוהר ופירשנום בפרקי ראש חדש, ומאחר שנמשך בה מדות הללו בשעת הלל לכן אז זמן עיקר נטילת לולב כי אז שניהם שלמים באותם י"ג מדות, ונמשך הנענוע ארבע פעמים להמשיך מדת החסד להכלה לקיים הכתוב תמיד עיני ה' אלהיך בה וכו' כנזכר.
אזהרה לקורין הלל בסוכתם קודם שחרית
כז. ועל כן לא יפה עשו החכמים בעיניהם שנוטלים לולב בסוכה בבקר בביתם וגומרים שם את ההלל כדי לנענע שם הד' נענועים, ומלבד כי שגו כי ברוב עם הדרת מלך ולעולם אל יפרוש אדם מן הציבור, גם לא יתכן לאומרו קודם התפילה כי כל ההמשכות הנמשכים אליה לא יתכנו רק אחר חזרת העמידה כאמור.
אזהרה שלא לדלג תיבות בהלל ותוכחה לש"ץ הרצים בו
כח. וראוי ונכון שיצטרף האדם עם הציבור לקרות את ההלל כי רב מאד גדולתו לעולם וביותר בימי החג הקדוש הזה, ויגמור אותו מלה במלה שלא יחסר דבר לקיים ברכתו שבירך לגמור דמשמע כולו, ואפילו כשהשליח ציבור אומר יאמר נא ישראל והקהל עונים אחריו הודו לה' וכו' יש מדקדקים שאינם מעלין זה בזה אלא הם אומרים בלחש יאמר נא יאמרו נא וכו', וכן ראוי לעשות כדי שלא יחסר כל בו ואפילו מלה אחת.
כט. ועל כן ראוי ונכון לשלוחי ציבור למשוך ההלל בנעימה קדושה מלה במלה כדי שכל הציבור יהיו נמשכים עמו ולא יעדר דבר, מה שאין כן כשהשליח ציבור איש הרצים אז ידלג כאיל פיסח ומבליע את השם בנעימה חוטא ומחטיא את כל אחינו בני הקהל כי גם המה יפנו אחריו, הרצים יצאו דחופים בדבר המלך בעונותינו הרבים, והאנשים הניגשים אל ה' יתקדשו ויוכרחו לפרוש מן הציבור ולבחור הרע במיעוטו ולקרותו ביחיד, ובודאי על שליחי ציבור כאלה נאמר 78 כד רגיז רעיא על הענא עביד להו נגידא סמיותא.
על כן מצוה על השליח ציבור להיות עיניו תמיד אל ה' ולא בבני אדם שאין להם תשועה המלעיגים עליו, ויזהר לקרות ההלל בנעימה קדושה מלה במלה כדי לזכות לרבים עמו ויחד כולם יעשו הנענועים כל הקהל עם השליח ציבור, וטוב יותר לבטל השיר אשר יושר באיזה פסוקי ההלל ששם יתעכבו כל הקהל אל קול השיר ולא יחושו וביתר ההלל ימהרו ויחושו על התעכבותם, כי לא נכון הדבר לעשות כן וטוב שיבוטל השיר ויתנהלו לאיטם באמירת ההלל מלה במלה ושומע לנו ישכון בטח.
מנהג ירושלים להקיף התיבה בלולב אחר הלל ודעת החולקים בזה
ל. ומנהג ירושלים תוב"ב להקיף את התיבה תכף ומיד אחר ההלל והוא מנהג ותיקין, ורבו מחלוקיות בענין הזה בין רבני ירושלים שהיו מהם אומרים לעשות ההושענות אחר המוסף משום שהוא אחר קריאת התורה שהעם מקובצים בשביל קריאת התורה וברוב עם הדרת מלך.
ושאר רבנים הסכימו לעשות מיד אחר ההלל מטעם דזריזין מקדימין למצוות והיכא דאיכא זרוז מצוה שמצוה להקדים לא אזלינן בתר רוב עם הדרת מלך, והיתה הוכחתם מדברי הגמרא פ"ד דראש השנה דף ל"ב ע"ב שאמרו שם דביום טוב של ראש השנה תוקעים במוסף ולא בתפילת שחרית, ושאלו בגמרא מאי טעמא דתקעי במוסף ותירצו משום דברוב עם הדרת מלך שהוא אחר קריאת התורה שהעם מקובצים בשביל קריאת התורה מה שאין כן בתפילת שחרית, והקשו בגמרא אי הכי הלל נמי פירוש ביום ראש חדש יאמרו הלל אחר מוסף דברוב עם הדרת מלך, אלא על כרחיך לומר שתקנו לאומרו בתפילת שחרית משום דזריזין מקדימים למצוות אם כן בתקיעה נמי נימא זריזין מקדימין למצוות, ותירצו בגמרא אמר ר' יוחנן בשעת הגזרה שנו שגזרו שלא לתקוע והיו אורבים להם כל זמן תפילת שחרית ולכך העבירוה לזמן תפילת מוסף.
שמע מינה דאף על גב דאיכא סברא דברוב עם הדרת מלך והיה ראוי לקרות הלל אחר קריאת התורה, עם כל זה אסיקו דיותר ראוי להיות הכל בשחרית משום זריזין מקדימין למצוות אלא דהתקיעה איחרוה מפני השמד כנזכר, וכיון שכן הדבר ברור שראוי לעשות כל מצוות היום הלל והושענות בשחרית משום זריזין מקדימין למצוות.
יבאר שראוי להכריע כדעת המקדימין הקפת הלולב אחר הלל
לא. ודעת המאחרים משום דברוב עם הדרת מלך דחויה היא מפני מסקנת הגמרא דזריזין מקדימין למצוות טפי עדיף מרוב עם הדרת מלך, ועוד דאפילו מאן דאזיל בתר רוב עם היינו דווקא שהוא ראוי לאומרן לאחר קריאת התורה קודם מוסף שאז הם נאספים מפני התורה והמוסף אבל לא היה להם לאחרם עד אחר קדיש תתקבל דמוסף כי אחר המוסף הולכים כולם איש לדרכו פנו ויש מהם הולכים אחר הגבהת ספר תורה בעונותינו הרבים, ואם כסברתם משום רוב עם היה להם לאומרם אחר קריאת התורה.
הצד השוה בזה כי כולם יעידון יגידון כי המנהג שבירושלים מנהג ותיקין היא וממנה לא תזוע שאין לך מדה טובה הימנה הן לפי פשטן של דברים כנזכר והן לפי דעת הרב זלה"ה כמ"ש לעיל שנטילת לולב הוא המשכת פנימיות החסדים וההקפות אחריהן להמשיך אור המקיפין של החסדים, ועל כן טוב ונכון לסמוך זה אחר זה בלי הפסק דברים בנתים.
וכבר הנחנו למעלה כי כל הדברים אשר נעשים תחת השמש אין לפנות למעשה הגשמי וחומר שבו לבד כי אם פנה למעלה כי הם דברים הנעשים פה עמנו וראשם מגיע השמימה לעורר כוחות העליונים מן השורש שלהם שהוא למעלה.
טעם הקפת התיבה בלולב ע"פ ספר "סדר היום"
לב. ולכן ענין ההקפות האלה אף כי פשטן הוא זכר להקפה שהיו מקיפין את מזבח העולה בזמן שבית המקדש קיים כדתנן במסכת סוכה 79 בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת וכו' והתיבה לנו במקום מזבח, שכמו שבמזבח היו נקרבים הקרבנות ועולין לריח ניחוח כך אנו מקריבים תפילתנו שהם במקום הקרבנות ולהתחנן לפני אלהינו יושיענו מכל צרה ויפר עצת הקמים עלינו לרעה, וכן במזבח בכל יום מתמעטים הפרים רמז שיתמעטו שונאינו ושה פזורה ישראל לעולם קיימין, והיו מקיפין את המזבח על הכוונה הזאת והיו אומרים אנא ה' הושיעה נא ואין לך תשועה גדולה מזה, וכל זה היה בחג הקדוש הזה משום שמחת החג שהוא זמן שמחתנו ועל כן אנו מקיפים את התיבה ואת הספר תורה משום שמחה.
טעם הקפת התיבה בלולב ע"ד הסוד
לג. אכן הן הן הדברים הנזכרים ונעשים לעורר כוחות העליונים כי מה שמביאים ספר תורה ונותנים אותו על גבי התיבה הוא כדי לחבר את הצדיק עם התי"בה שהיא סוד הכלה כנזכר בזוהר בענין חיבור נח עם התיבה כי נח היה בסוד הצדיק ונתחבר עם הכלה כנזכר, ואחר היותם מחוברים יחדיו אז מקיפים את התיבה כדי להמשיך את האורות המקיפים העליונים אל התיבה היא כלה העליונה כאמור, ולכן ההקפות לצד ימין מפני כי כל תקון זה הם חסדים העליונים מבחינת ימין עליון ולכן מלת הק"ף עולה בגימטרייא כמנין א"ל במילוי אל"ף למ"ד.
ולכן אמרו שצריך להקיף בלולב ומיניו כי לולב בגימטריא ס"ח כמנין חיים להמשיך חיים עליונים למזבח שהם חיי המלך למזבח שהיא אספקלריא דלית לה מגרמה כלום, וכן הד"ס גימטרייא חיים להמשיך לדוד שלא היה לו חיים, ועם הערבה לקיים מה שאמר הכתוב ישרו בער"בה מסלה לאלהי"נו להמשיך שם החיים ולקיים מה שנאמר ראה חיים עם אשה אשר אהבת.
יבאר שע"ד הסוד מי שאין לו לולב לא יקיף התיבה
לד. ומכאן תבין ותשכיל כי מי שאין לו לולב אין ראוי להקיף את התיבה, ואף שכתבו בעלי המנהגים ז"ל נוהגים להקיף אף מי שאין לו לולב ע"כ, אין זה מנהג רק למי שאינו יודע למה מקיפין את התיבה כי בודאי מי שאין לו סימנים אלה ומקיף התיבה פוגם ונפגם לפי שהכלה הנעימה התקינה עצמה להתחבר עם דודה ואדם זה מנע הייחוד דשמא קדישא לא שריא בריקנייא כמו שאמרו בזוהר תרומה, ולכן ראוי להזהר שלא יתקיים בו מה שאמר הכתוב וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' מסיבת מאין עוד פנות אל המנחה חלילה.
וכן משמע מלשון הזוהר פרשת פנחס 80 ז"ל, ביומא קדמאה דחג יתער ימינא לקבלה לחבקא וכדין כל חדוותא וכל אנפין נהירי וחדוותא במיין צלילן לנסכא על גבי מדבחא ובעיין בר נש למחדי בכל זינין דחדוה דהא ימינא גרים ע"כ, ובתקונים דף כ"ט, 81 תלת הדסים גוף ותרין דרועין וכו' תרי בדי ערבות לקבל תרין שוקין וכד אינון אגודה חדא בלולב דאיהו שדרה מה כתיב אע"לה בתמר, א' אתרוג, ע' ערבה, ל' לולב, ה' הדס כולהו איתעבידו לקבל ארבע מינין דמרכבה הרוכב בהון יה"וה וצריך לסדרא בהון בהקפה כגוונא דמזבח ולמאן לגן דאתנטעו אילין נטיעין ביה וכו', הנה מבואר כי כל עיקר התקון הוא נעשה בארבעה מינין אלו ועל כן מי שאין לו לולב יזהר שלא להקיף ושב ואל תעשה עדיף, והנה בנטילת לולב שהוא להמשיך אורות פנימיים אנו צריכים לנענע כל אותם הנענועים כדי להמשיך החסדים משרשם שהוא הדעת, אבל אחר כך כשמקיף את המזבח אז אין צריך לנענע כי האורות הם מקיפים ומגולים ואין צריך לנענע כלל בהן.
תפלה ע"ד הסוד לומר קודם ההקפות בז' ימי החג
לה. ואשר בא בסוד ה' ראוי לכוין בכל פרטי אורות המקיפין הנמשכים יום יום ובסוד צירופי השמות הקדושים היוצאים מהם, ואסדר לפניך נוסח תפילה אחת לאומרה קודם ההקפה אשר בה יוכלל כל פרטי הכוונות שבענין וזה נוסחתה.
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל, הנה אנכי בא להקיף את התיבה שבה ספר התורה דוגמא עליונה זעיר ונוקביה יחדיו זכר להקפת המזבח נוקבא קדישא אשר תסובב גבר, אנא האל עליון גומל חס"דים טובים מעשה ידינו כוננה עלינו ובכח סגולת הקפתנו יהי מושך חסד א"ל אל"ף למ"ד העולה במספר הק"ף אור מקיף החסד אשר משלשה שמות יהו שבכל חסד וחסד שמספר שלשתן שם ס"ג יו"ד ה"י וא"ו ה"י ששורש זה השם הוא יי"אי כמספר א"ל ומשרשיו יפרה ומספרו גם כן כמספר הג' יוד"ין של ג' שמות יהו עם כללותם יחד אל ועם הקפה הזאת ראשונה.
יום ראשון, יומשך בחינת מקיף חסד שבחסד שבדעת ז"א בחסד החסד שבשש קצוותיו גופא קדישא אשר בו שם יוד הא ואו הא שהג' אלפין שבו הם שורש ג' אהי"ה במילואותם ביוד"ין אשר מספר ג' שמות אהיה בפשיטותם יעלו למספר שם ס"ג יו"ד ה"י וא"ו ה"י שממנו יוצא חסד אל פשוט ומשם יומשך אור המקיף הזה אל הנוקבא קדישא רחל אמנו.
לו. יום שני, ועם הקפה זאת שנית יומשך בחינת אור מקיף חסד גבורה שבדעת ז"א לחסד שבגבורה שבשש קצוותיו בגופא קדישא שבו שם מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א שהג' אלפין שבו שורש ג' שמות אהיה במילואותם בה"הין ואשר מספר ג' שמות אהיה בפשיטותם יעלו למספר שם ס"ג שמשורשו יוצא חסד אל פשוט ומשם יומשך אור המקיף הזה אל התיבה נוקבא קדישא רחל אמנו.
לז. יום שלישי, ועם הקפה זאת שלישית יומשך בחינת אור מקיף חסד דתפארת שבדעת ז"א לחסד שבתפארת שבשש קצוותיו דגופא קדישא שבו שם מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א שהג' אלפ"ין שבו הם שורש ג' שמות אהי"ה במילואותם באלפין ואשר במספר ג' שמות אה"יה אלה בפשיטותם יעלו למספר שם ס"ג שמשורשו יוצא חסד אל פשוט וממנו יומשך אור המקיף הזה אל התיבה נוקבא קדישא רחל אמנו.
לח. יום רביעי, ועם הקפה זאת רביעית יומשך בחינת אור מקיף חסד דנצח שבדעת ז"א לחסד שבנצח שבשש קצוותיו דגופא קדישא שבו שם מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א שהג' אלפ"ין שבו המה שורש ג' שמות אהי"ה במילואותם אל"ף ה"י יו"ד ה"א במלוי יו"ד בה"י ראשונה ומלוי אל"ף בה"א אחרונה וג' שמות אה"יה אלה בפשיטותם יעלו למספר שם ס"ג שמשורשו יוצא חסד אל פשוט וממנו יומשך אור המקיף הזה אל התיבה נוקבא קדישא רחל אמנו.
לט. יום חמישי, ועם הקפה זאת החמישית יומשך בחינת אור מקיף חסד דהוד שבדעת ז"א לחסד הוד שבשש קצוותיו דגופא קדישא שבו שם מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א שהג' אלפי"ן שבו המה שורש ג' שמות אהיה במילואותם אל"ף ה"א יו"ד ה"א במילוי הה' בה"ה ראשונה ומילוי אלף בה"ה אחרונה וג' שמות אהיה אלה בפשיטותם יעלו למספר שם ס"ג שמשורשו יוצא חסד אל פשוט וממנו יומשך אור המקיף הזה אל התיבה נוקבא קדישא רחל אמנו.
מ. יום שישי, ועם הקפה זאת השישית יומשך בחינת אור מקיף כללות ה' חסדים יסוד שבדעת ז"א לכללות ה' חסדים שבשש קצוותיו דגופא קדישא שבו שם מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א שהג' אלפ"ין שבו המה שורש ג' שמות אהיה במילואותם אל"ף ה"א יו"ד ה"י אלף במלוי ה"א ראשונה ומלוי יו"ד בה"י שניה וג' שמות אהיה אלה בפשיטותם יעלו למספר שם ס"ג שמשרשו יוצא חסד אל פשוט וממנו יומשך אור המקיף הזה אל הנוקבא קדישא רחל אמנו.
מא. יום השביעי, ועם שבע הקפות בכללותם יומשך בחינת אור מקיף כללות ה' חסדים שבמלכות שבדעת ז"א לכללות ה' חסדים שבשש קצוות דגופא קדישא שבו שם מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א שהג' אלפין שבו המה שורש שלשה שמות אהיה במלואותם אל"ף ה"א יו"ד ה"א ושלשה שמות אה"יה אלה בפשיטותם יעלו למספר שם ס"ג שמשרשו יוצא חסד אל פשוט וממנו יושפע אור המקיף הזה אל התיבה נוקבא קדישא רחל אמנו וממנה ישתלשל דרך עולמות העליונים לנו בני רחל אמנו.