חמדת ימים ב· רבי בנימין ב"ר מאיר הלוי
ראש חדש · פרק ה - ברכת הלבנה
בחידוש הלבנה ניכרת מציאות המחדש
א. חכמים וידועים רועי ישראל אשר מעולם אנשי שם ורוח ה' נוססה בם, הם אמרו לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה, והיה טעמם כי כבר ידעת כי מי שנזרק בו רוח מינות בהכחשת אלוה ממעל לומר שהעולם קדמון ומתנהג על פי סידור המערכה, דעה זו מוכחשת מן הלבנה אשר בו יוכר מציאות האל יתברך והיותו מחדש עולמו בהיות מתחדשת בכל חדש וחדש, והוא הוראה עצומה על שיש לעולם מנהיג בורא וכל יכול ואשר הוא ברא הכל ובמאמרו נעשה ולא יש ברשות שום נברא לעשות דבר בעולם טוב או רע בלתי מאמר קונו, ולגודל תועלת מצוה זו סוד שתו ז"ל לאמר שהיה ראוי להתחיל את התורה מהחדש הזה לכם כי הוא שקול כידיעת מעשה בראשית.
במה שהשוו ז"ל ברכת הלבנה לקבלת פני שכינה
ב. ועל כן הם האדירו והעריצו גודל יקר תפארת ברכת הלבנה מאד עד שלגודל תועלתה אמרו בפרק היו בודקים, 63 אמר רב אחא בר חנינא אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן כל המברך על החדש כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה לכם ראש חדשים וכתיב התם זה אלי ואנוהו, תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני שכינה פעם אחת בחדש דיים אמר אביי הילכך צריך לימרינהו מעומד.
וגם למשכילים בחכמה טוב טעם ודעת לברכה זו לרצות את המלכה על שנתמעטה ולהזכיר שבח שבחות אשר כל פעולות העולמות עוברות על ידה אף על פי שנתמעטה ושלעתיד היא תתחדש ותשוב לעילויה הראשון.
קבלה מהאר"י שאין לקדש הלבנה עד אחר ז' מהמולד וטעמו עד"ה
ג. וקבלנו מאת רבינו האר"י ז"ל שלא לקדש הלבנה עד לאחר ז' למולד. 64
לעומת כחב"ד חג"ת דז"א אשר מהם ולמטה מתחיל בנין המלכות סוד הלבנה כמו שאמרו בזוהר וארא 65 ז"ל, ת"ח מלכותא קדישא לא קביל מלכו שלימתא עד דאתחבר באבהן וכד אתחבר בהו אתבני בבניינא שלימו מעלמא עילאה ועלמא עילאה אקרי ז' שנים בגין דכולהו ביה וסימניך ויבנהו שבע שנים דא עלמא עלאה ולא כתיב ויבנהו בז' שנים וכו'.
וכן אמרו עוד שם, ת"ח דוד בעא לאתבנא במלכו שלימתא ולא אתבני עד דאתא ואתחבר באבהן וקאים ז' שנים לאתבנאה בגוויהו לבתר ז' שנים אתבני בכולא ואתיישב מלכותו וכו', ובפרשת ויצא, 66 אעבדך שבע שנים ברחל וכו' וכי מה דעתוי דיעקב דלא קאמר י' ירחין או שתא חדא וכו' אלא בגין חכמתא דסיהרא בת שבע היא וכולהו ז' עילאין שרו עליה דיעקב עד לא נסיב לה לרחל למיתב גבה כדקא יאות דהא יעקב נטל כולהו בקדמיתא ולבתר אתא לגבה בגין לאשכחא איהו שמים ואיהי ארץ וכו'.
ד. אשר מכל זה המשכילים ישכילו טעמו של דבר שלא לקדש את הלבנה עד אחר שבע ימים, ואף אם חל מוצאי שבת אחר ד' וה' מהמולד לא יקדשוה כל שלא עברו עליה שבע ימים, וכן ראיתי רבים מהבאים בסוד ה' האיתנים לא חששו לא לטעם שלא להחמיץ המצוה ולא לטעם שרוב הצבור מתקבצים אז ולא לטעם שהם מבושמים ומינה לא תזוע.
כמה פרטי דינים בקידוש לבנה
ה. ואין לקדש החדש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת שזריחתה ניכרת על גבי קרקע ונהנין מאורה שאין הברכה אלא על אורה ובלילה אורה מזהיר אבל לא ביום דשרגא בטיהרא מאי אהני.
והכי איתא ברעיא מהימנא ריש פרשת כי תשא, פקודא בתר דא לקדש את החדש בגין דסיהרא קדישא איהי כלה דמתקדשת על פי בית דין דאיהו גבורה בגין דתמן ליואי דאתמר בהו וקדשת את הלויים ולבתר דאתחזיא סיהרא דיאותו לאורה מברך עליה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם ובמי מתקדשת ומתברכת בתפארת בגין דאיהי עטרת תפארת לעמוסי בטן ע"כ.
ו. וגם צריך להזהר שלא יהא מסך מבדיל בינו ללבנה אלא אם כן הוא דבר זך שיוכל להכיר דברים הניכרים לאור הלבנה, וכן אם נתכסה בעבים לא יברך אם לא שיהיה ענן דק שאז מצי לברך, ואם התחיל לברך ונעלמה תוך הענן מצי לסיים הברכה אבל לכתחילה כל שיודע שיתעלם בתוך זמן הברכה בענן הסמוך לה לא יברך.
כשהלבנה מכוסה וא"א לברך יקראו צום על זה
ז. ושמענו בשם הקדמונים כי כשמתכסה הלבנה ולא יוכל לברך באותו חדש בזמנה ידאגו הצבור ויקדשו צום ועצרה על זאת.
דין סומא בברכת הלבנה
ח. וכתבו האחרונים שסומא מצי לברך על הלבנה אף על פי שאינו רואה כי זה נתקן על חידוש העולם ודומה ליוצר המאורות, אך טוב שלא יוציא הוא את אחרים.
טעם שאין מקדשין הלבנה תחת גג
ט. ואין מקדשים הלבנה כשהוא עומד בביתו או תחת הגג כי המקבל פני חברו או רבו הגדול ממנו אינו עומד בתוך ביתו ומקבלו, וקידוש הלבנה היא גם כן כהקבלת פני שכינה ולפיכך יצאו החוצה תחת אויר השמים ויקדשוה, ואשר הוא חולה או כששרוי בין הגוים ולא יוכל לצאת החוצה מצי לברך בביתו כל שרואה אותה דרך חלון פתוח.
אזהרה שלא לקדש הלבנה במקום ריח רע
י. ושומר נפשו יזהר מאד להתרחק עצמו ממבואות המטונפות שלא לברך שם, וטפי עדיף לברך בביתו במקום נקי מלברך תחת אויר השמים במקום ריח רע אשר הוא מפגל בקדשים ולהכרת כהכרת רשעים כמו שדרשו בקרא דאת דבר ה' בזה, וכבר הארכנו במקומות אחרים בפרט הלז.
מצוה להדר הלבוש בעת קידוש לבנה
יא. ומצוה על כל אישי ישראל להיות מוכנים ומהודרים בלבושיהם בעת בואם לקדש הלבנה כמו שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל וכמו שנאמר כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק, ואחר שהודיעונו חכמים שברכה זו היא לנו כהקבלת פני שכינה עונשו מרובה למזלזל בכבוד הדרה לבא לקראתה בגילוי ראש באין כובע או בלא לבוש העליון כאשר פשתה המספחת הזאת ברבים מעמי הארץ הבאים לקבל פני שכינה כאשר יזדמן על ראשם המצנפת הקטן הפחות המיוחד לצנוף בתוך הבית ולישן עמו במשכב הלילה ושאר גופם מבלי כסות ולפעמים גם מבלי לבוש ולא שתו מוראת שמים נגד עינם, ובפרקי חדש אלול נאריך בתוכחת זו בס"ד.
מנהג מכבדי ה' ללבוש בגדי כבוד בעת קידוש לבנה אף בחול
יב. ומדרכי האנשים הניגשים אף כשמקדשים אותה בחול ללבוש בגדים נאים וישימו הצניף הטהור או כובע ישועה על ראשם וגלימתם לצאת לקראת כלה וכן נכון לעשות, וכמה הפליגו הפוסקים באזהרה זו עד שלגודל חיובו אמרו שאין מברכין עליה אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים עד שבחרו מפני כך לברך אותה במוצאי שבת אף שלא עברו עליה שבעה ימים.
יג. וכבר כתבנו שאין לזוז מדברי הרב ז"ל שלא לקדשה כל שלא עברו עליה שבעה ימים ויכוין אז בימות החול בכבוד והדר כמוצאי שבת, ולפחות לא יעדר מהיות מעוטף בכבוד כדרך עומדו בבית הכנסת וכדרך חסידים הראשונים ז"ל.
אין לקדש הלבנה ביו"ט שחל במוצאי שבת אא"כ עובר זמנה
יד. ואין מקדשין אותה במוצאי שבת שחל בו יום טוב וכל שכן ליל שבת, והטעם כמו שכתב בלבוש החור שהקידוש היא שמחה שהיא כהקבלת פני שכינה ואין מערבים שמחה בשמחה שמחת קיבול שכינה בשמחת יום טוב, ומיהו אם לא נראה הלבנה קודם לכן הואיל ועובר זמנה יקדשוה בליל יום טוב ולא יבטלוה.
דין אבל או מתענה לענין קידוש לבנה
טו. ומי שהוא בתוך שבעת ימי אבילות התיר מורי נר"ו לקדשה אם לא נותר לו זמן אחר שבעת ימי אבילות, וכן יחיד המתענה יקדש אותה עם הצבור, ואף בתענית צבור אם יראו שיעבור הזמן יקדשו בליל התענית ולא עיכב.
מסורת מקדמונים שהמקדש את הלבנה לא ידאג באותו חדש
טז. ומסורת בידינו מהקדמונים כי מי שיקדש הלבנה מיום שקידשה שוב לא ידאג מן הפורענות כירח יכון עולם באותו חדש, וכן מובטח שאל יגזרו עליו מיתה באותו חדש וסימניך וירחך לא יאסף.
מנהג רבים מהגדולים שלא להמתין בקידושה למוצאי ת"ב ויוהכ"פ
יז. ומטעם זה רבים מגדולי ישראל לא אבו לשמוע לסברת האומרים שאין לקדש הלבנה עד מוצאי תשעה באב ועד מוצאי יום הכפורים ומקדשין אותה בזמנה מיד שלא להחמיץ המצוה.
מצוה לקדש הלבנה בצבור ואפילו יתעכב עד למוצאי ת"ב ויוהכ"פ
יח. ומצוה לקדש אותה בצבור משום ברוב עם הדרת מלך כדאמרינן פרק בא לו כהן גדול, 67 אין מעבירין על המצוות מאי מצוה ברוב עם הדרת מלך, ולפיכך אף שכתבנו למעלה שלא להחמיץ המצוה היינו כשיש איתו עשרה אכן אם אין איתו עשרה עדיף טפי להצטרף עם הצבור ולברך אותה במוצאי תשעה באב ויום הכפורים ברוב עם הדרת מלך, ומטעם זה אם הצבור מקדשים הלבנה במוצאי שבת ועדיין לא התפלל תפלת ערבית יקדש עמהם ולא עיכב.
דין נשים בקידוש לבנה, ואזהרה על ראיית הלבנה
יט. וכתבו האחרונים שאין לנשים לקדש הלבנה והטעם פשוט למביני מדע, ויהא זהיר כל אדם שלא להסתכל בה רק ראיה אחת קודם שיתחיל לברך עד התחלת הברכה ושוב לא יסתכל בה כלל.
ליישר רגליו בעת קידוש לבנה
כ. ומצוה ליישר את רגליו כדרך תפלת שמונה עשרה כשמקדש את הלבנה, ויכנס בכי טוב לאמר.
תפלה קודם ברכת הלבנה
כא. ליחדא שמא דקודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל, הנה אנכי בא לקדש את החדש ירח אשר כוננתה לתקן את שורשה במקום עליון להאיר פני סוכת דוד האהובה ולהחזיר העטרה ליושנה ולגרום שפע בכל העולמות ולהכרית עוצם כח הקליפות המלופפות בהם ולהשליכם על ראש צרי ומשטיני עדת ישראל, תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן, כי עמך מקור חיים באורך נראה אור, ויהי נועם ה' אלהינו וכו'.
תפלה ע"ד הסוד קודם ברכת הלבנה
כב. והבא בסוד ה' ליראיו יוסיף על זה נוסח זה, הנה אנכי בא לברך על החדש רחל נוקבא דז"א המתחדשת ועולה לה להאיר אל עבר פניה ולרצותה בכח רבוע שם אלהים א אל אלה אלהי אלהים וכ"ח אתוון אחרונות דמ"ב דס"ג, וברוקדינו כנגדה יעלו שלשה קוי המלכות שבאחורי נה"י דז"א בחג"ת שלו, ובשלשה דילוגים ראשונים יעלה העשיה ביצירה ותנתק ותמוש קליפה דעשיה מעל אגן הסהר ועל ראש רשעים תחול, ובשלשה דילוגים שניים יעלה היצירה לבריאה ותנתק ותמוש קליפה דיצירה מעל אגן הסהר ועל ראש רשעים תחול, ובשלשה דילוגים שלישים יעלה הבריאה לאצילות ותנתק ותמוש הקליפה שמנגד הבריאה ועל ראש רשעים תחול, תפול עליהם אימתה וכו', כי עמך מקור חיים באורך נראה אור, ויהי נועם ה' אלהינו וכו'.
מנהג אמירת מזמור הללו את ה' מן השמים ע"פ האריז"ל
כג. ושוב יתחיל לברך, וכתב הרב ז"ל שיש לומר לפני הברכה מזמור קמ"ח הללויה הללו את ה' מן השמים עד חק נתן ולא יעבור.
סוד כוונת קידוש לבנה
כד. כי בד' הללויה ראשונים רמוזים עולמות אבי"ע כסדרן ובג' הללוהו האחרונים לכלול עשיה ביצירה ויצירה בבריאה ובריאה באצילות מלמטה למעלה, וגם כי בו רמוז שם קנ"א בס"ת חק' נתן' ולא' כי השם הזה הוא ביסוד אימא המתגלה בחזה דז"א ומאיר אל עבר פני רחל היוצאת משם, ועל כן סמיך ליה ולא יעבור העולה במספר דוד מלך ישראל חי וקיים.
ומה טובו ומה יופיו אם יזכה להיות בקי ולכוין בה על דרך הסוד במקצת הכנויים המורגלים בספר הזוהר ובדברי הרב וקצתן הזכירם רבינו ז"ל, אשר במאמרו מאמר ו' סוד רחל נוקביה דז"א הרמוז בוא"ו, ברא שחקים כי בנצח הוד יסוד דידה שהם נקראים שחקים ברא ג"כ שחקים הם היכלות הגדולה והגבורה שבעולם הבריאה ששמה שוחקין מ"ן דגבורה מנצפ"ך.
וכן יכוין באומרו וברוח פיו כל צבאם על רחל כי הוא רוח דז"א היוצא דרך פיו שהיא הנוק', בה תיקן כל צב"אם היינו צבאות דיצירה, ויכוין ח"ק וזמ"ן נתן להם דהיינו חק דז"א וזמן דרחל כי על ידה הוא עושה, נתן להם לעשיה שלא ישנו את תפקידם, ששים כל העולמות ושמחים לעשות רצון קוניהם, ואין לומר רצון קונם אלא קוניהם שם רמז לשני שמות קס"א שבנצח הוד דאימא המאירים לכל העולמות וזהו קוניהם ב' שכל שם עולה במספר קונ"ה קס"א.
ובנוסח פועל אמת רמזו גורי האר"י על ז"א שאהי"ה פעמים אהי"ה אמת, שפעולתו אמת שרחל מקבלת אמ"ת על ידו, וללבנה סוד הנוקבא אמר שתתחדש.
וישכיל בכוונת עטרת תפארת לעמוסי בטן כמו שכתב הרב, עטרת הוא הכתר שלה העומד במקום ת"ת דז"א אשר שם הוא מקום לעמוסי בטן הם ישראל כמו שאמרו בזוהר פרשת בראשית, אבל נשמתין דישראל נפקין מגו גופא לההוא אילנא ומתמן פרחין נשמתין לגו האי ארץ גו מעהא לגו לגו ורזא כי תהיו אתם ארץ חפץ ועל כן ישראל בן יקיר דהמו מעהא עלייהו ואקרון העמוסים מני בטן ע"כ, וכן בזוהר פרשת לך לך שאף ישראל עתידים להתחדש כמותה.
ולי נראה שהכוונה שהעטרה עצמה תעלה מעלה עד מקום התפארת שהוא ז"א כמו שהיתה עמו עמוסה בבטן הבינה שאף הם זו"ן עתידים להתחדש כמותה, ר"ל כמו ה' עילאה שהיא הבינה ויעלו עוד עד שבמקום הת"ת דאצילות יעלה היצירה ועל כן דייק וקאמר ולפ"אר ליוצר"ם, ושוב ראיתי בסידור מהרח"ו אחז בדרך כוונה זו.
לומר ברוך עושך, יוצרך, בוראך, קונך
כה. וצריך לומר ברוך עושיך ברוך יוצריך ברוך בוראיך ברוך קוניך כמו שכתב החכם החסיד ה"ר מנחם עזריה ז"ל.
וכך הסברא מוכחת להעלות הד' עולמות ממטה למעלה והוא מעין השלשה דילוגים שגם הם ממטה למעלה ליסוד והוד ונצח וכן הוא הנכון.
אכן לא נאמרו כל השיעורין הללו אלא למצניעיהן, לא למחות ביד האומרים כגירסת הספרים כסדר סימן יעקב שרבים מגדולי ישראל קיימו גם הגירסא ההיא עיין בספרתם, ויאמר בכל פעם תפול עליהם אימתה ישר והפוך.
ויכוין בפעם ראשונה להציל מלכות דעשיה מהקליפות דעשיה, והפוך להשליך הקליפות על שונאיה ולהכריתם, וכן בפעם שניה להציל מלכות דיצירה וכן דבריאה בפעם שלישית.
טעם לאמירת שלום עליכם בקידוש לבנה
כו. ואחר כך יאמר שלש פעמים שלום עליכם להראות כי כשיתחדש לא יהיה עוד שום משטין וקטרוג כמו שהיה מתחלה שהלבנה קטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אלא יהיה הכל שלום, וגם כי הואיל וקללנו שונאינו באמור תפול עליהם אימתה על כן מברכים איש את רעהו לאמר שלום עליכם.
מנהג לנער שולי כנפות הציצית אחר קידוש לבנה
כז. והמנהג לנער אחר כך שולי בגדיהם להבריח החיצונים אשר נתהוו מקטרוג הלבנה, ומורי ז"ל היה נוער שולי כנפי הציצית כי הוא בגד המלכות כנודע ואומר אלה הפסוקים. 68
מקראי קדש לומר אחר קידוש לבנה
כח. כדנא תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארע"א ומן תחות שמי"א אלה. הן 69 עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב. ואתה 70 אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שביים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד. אתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' כי אתך אני כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואותך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך. האל 71 תמים דרכו אמר"ת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו.
ויש בפסוק זה האחרון י"א תיבות לאכפייא י"א קליפין, ובכן מה שהיתה רחל מאר"ת תהיה אמר"ת ומגן לכל החוסים בה.
ציונים והערות לפרק ה
63) סנהדרין דף מ"ב ע"א. 64) קבלה זו מהאריז"ל לקדש הלבנה לאחר ז' מהמולד הביא המחבר בעל פה ממה שקיבלה מרבותיו שהיו מגורי האריז"ל וכפי שהעיד בלשונו וציין ע"ז לשון "וקבלנו" ולא כתב שראה כן בכתבי האריז"ל שכן הוא האמת כי אינו בכתבים שלפנינו, ואף הרמ"ז תלמידו קיבלה ממנו בשם האריז"ל והביאה בביאורו לזוהר פ' כי תשא דף קפ"ח ע"א, וכן הביא תלמיד הרש"ש ר' חיים די לה רוזה בספרו תורת חכם דף ק"ל ע"ב, ואף מאורי החסידות שהביאוהו בשם האריז"ל כהגר"ז ור' שבתאי מראשקוב שהביאו בסידור האר"י שלו וכו' מקורן מספר חמד"י, ואף המקובל האלקי הרש"ש שעל הרוב לא למד בדברי קבלה שאינם מכתיבת מהרח"ו מ"מ בסידורו {סידור הרש"ש להרב היר"א} הביא כן בשם האריז"ל על אף שאין לו זכר בכתבים כ"א שמקורו מחמ"י, ולא יפלא כיון שלא נסתייג כ"א מכוונות שהביא החמ"י בשם גורי האר"י וכפי שציין מפורשות שדבריו
מעורבין עם שאר דברי גורי האריז"ל אבל מה שהביא החמ"י בשם האריז"ל ודאי נסתמך ע"ז הרש"ש כדברי ספר החתום, וכעין זה מצינו לענין סדר "פדיון נפש" שהובא בסידור הרש"ש ובשטר ההתקשרות שלו ואין לו מקור בכתבי האר"י וכולו מיוסד על סדר פדיון נפש שהביא החמ"י בספרו, ואף התפילה ע"ד הסוד שעושין לחולה המובאית בשטר ההתקשרות שם אין לה זכר בכתבי האר"י ועליה צויין שם מפורשות עם חתימת כל החברים והרש"ש בראשם כי מקורה בס' חמ"י, וכמו"כ הדברים אמורים לענין תקון רחיצת ידים למי שאנוס בטבילה שהביא החמ"י מכתב ידו של מהרח"ו וכולו נסדר בסידור הרש"ש {סידור כת"י ח"א עמו' 854} על אף שאין לו זכר בכתבי אריז"ל. {עי' באריכות בכ"ז בספר אוצר חמ"י עמוד ר"ז - רט"ו}. 65) זוהר וארא דף ל"א ע"א. 66) זוהר ויצא דף קנ"ג ע"ב. 67) יומא דף ע' ע"א. 68) ירמיהו פרק י' פי"א. 69) במדבר פרק כ"ג פ"ט. 70) ירמיהו פרק מ"ו פכ"ז - כ"ח. 71) תהלים פרק י"ח פל"א.
תם ונשלם סדר ראש חדש