חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד
מסכת מעשרות · פרק ה משנה ה
(קכד) הלוקח שדה ירק בסוריא אם עד שלא באו לעונת המעשרות חייב ואם משבאו לעונת המעשרות פטור וקשה לי מהא דתנן במס' דמאי פרק ו' משנה י"א המוכר פירות בסוריא ואמר משלו הן חייב לפשר מעושרן הן נאמן שהפה שאסר כו' ואם ידוע שיש לו שדה אחד בסוריא חייב לעשר ופי הר"ב דכיון שידוע שיש לו שדה אחת מסתמא משדהו הביא הפירות ולא הי' נאמן לומר מחו"ל הן באים הלכך כי אמר עשרתים אינו נאמן דליכא מיגו וקשה אכתי איכא מיגו שיאמר לקחתי השדה עם הפירות מנכרי לאחר שהגיעו לעונת המעשרות דהם פטורים ואין לומר דהמשנה שם אתי' כרבי דמתני' דאפ"ה חייב לעשר לפי חשבון דאכתי תיקשי על הרמב"ם דפסק במתני' כת"ק דפטור ממעשרות ושם פסק כמתני' דאם ידוע שיש לו שדה אינו נאמן וקשה הא יש לו מיגו דמנכרי לקחתי עם פירותיה שהגיעו לעונת המעשרות ונראה דמזה ראיי' לדעת הרמב"ם מובא בתוס' י"ט שם במס' דמאי הנ"ל דמצד הדין לא היי נאמן לומר דמפירות חו"ל הן רק הא דנאמן מטעם שחכמים לא גזרו דמאי על הקונה פירות בסוריא אלא כשידוע שהן משדה ישראל ולהכי כל זמן שלא נודע שהן מפירות ישראל פטורין אבל אם ידוע שהן משל ישראל תו אינו נאמן לומר דלקחתי לאחר שבאו לעונת המעשרות כיון דאינו נאמן היכי דגזרו חכמים דמאי. ולהכי חייב לעשר אבל לדעת הראב"ד שמביא שם התוס' י"ט דלהכי נאמן משום שרוב פירות שבסוריא של נכרים הם א"כ הדרא קושין לדוכתי' דאמאי ביש לו שדה אינו נאמן אכתי איכא מיגו דיאמר לקחתי עם הפירות שבאו לעונת המעשרות ואז יהי' נאמן כמו שאומר דהרוב פירות שבסוריא של עכו"ם הן אלא ודאי מוכרחין אנו לומר כשיטת הרמב"ם מכח קושין עי"ש: