חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד
מסכת מעשרות · פרק ד משנה ב
(קכג) תינוקת שטמנו תאנים לשבת ושכחו לעשרן לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו ופי' הרב דמיירי בשדה דאי בבית בלא שבת בית קובעת והובא משנה זו בביצה ל"ד ושם אמר ר' יוחנן דששה דברים קובעים ואינם קובעים אלא בדבר שנגמרה מלאכתן ובתוס' שם ד"ה אחר שבת כו' הקשו דמאי נ"מ כיון דאינו קובע אלא בדבר שנגמרה מלאכתן ותי' דנפקא מני' דקובע אפי' קודם ראיית פני הבית ע"כ והיינו כפי' שר"ב הנ"ל דשבת קובעת אפי' בשדה בלא ראיית פני הבית. וראיתי לשער המלך פ"ג ממעשר הלכה ג' דהקשה דאמאי לא תירצו תוס' דנ"מ היכי שהכניסן במוץ שלה דלא קבע להו בית וחצר אח"כ לכ"ע וכמו שמבואר ברש"י פסחים טית ובשאר דוכתא ושפיר נ"מ דשבת קובעתן אח"כ ותי' השעה"מ דעדיפא מיני' קא משני עיי"ש. ולענ"ד נראה דלא קשה מידי דהנה במס' ברכות דף ל"ה אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן כו' בא וראה שלא כדורת הראשונים דורת האחרונים דורת הראשונים הי' מכניס פירותיהן כו' לחייבן במעשרות דורת האחרונים מכניסן פירותיהן דרך גגות דרך כו' כדי לפוטרן ממעשרות כו' וכן איתא בגיטן פ"א וכ' התוס' דהיינו לפוטרו ממעשר לאכול אכילת עראי' אבל אכילת קבע אסורה כדאמר ר' אושעי' פסחים ט' מערים אדם על תבואתו ומכניס במוץ שלה כדי שתהי' בהמתו אוכלת בהן ואכילת בהמה אכילת עראי הוא. ע"כ מבואר מדברי תוס' דכניסה דרך גגין הוי ככניסה בחוץ שלה ובכולם הותרו אכילת עראי אפי' אם נגמר מלאכתו אח"כ והשתא קשה אי נימא כדעת שער המלך הנ"ל דלר' יוחנן דאמר שבת קובעת אפי' בהכניסה במוץ שלה אפ"ה שבת קובעת אח"כ הגם שראיית פני הבית לא מהני בי' וא"כ בהכניסן לפירות שלו דרך גגות אפ"ה שבת קובעת וכבר נתבאר בירושלמי מובא בר"ש במתני' דר' יוחנן ס"ל דאפי' בליקטן שלא לצורך שבת אפ"ה שבת קובעת. וא"כ אי יסבור ר' יוחנן דשבת קובעת אפי' בפירות שהכניסן במוץ או דרך גגות א"כ מה הרוויחו דורת אחרונים שהכניסן פירותיהן דרך גגות הרי כיון שנגמרו ועבר עליהם שבת מיד הוקבעו ואסורין לאכול ממנו עראי. ולא מחייב השכל שיעשו זאת בשביל לוותר ולהרוויח איזה ימים עד שבת הראשון זה לא ניתן לאמור כלל וא"כ מה הרוויחו דורת אחרונים אלא ע"כ מוכח מזה דפירות שהכניסן דרך גגות או במוץ שלהן אפי' עברה עליהן שבת ג"כ אינה קובעת וכן משמע בתוס' מנחות ס"ז דכתבו דכל שהכניסן במוץ שלהן ומירחה בבית שוב אינו יכול לבוא לידי חיוב עי"ש וממילא שפיר הוצרכו התוס' לומר דנ"מ קודם ראיית פני הבית שבת קבעה ומיושב קושית השעה"מ הנ"ל: