אור ברסלב
חלת אהרן (זרעים) מסכת מעשרות › פרק ב משנה א

חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד

מסכת מעשרות · פרק ב משנה א

פרק א

(קכ) היה עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים אוכלין ופטורין וכתב הרב דאימר לא ראו פני הבית ולא הוקבעו למעשר וקשה הלא הוא ספיקא דאורייתא דאם הוקבע למעשר הפי' כל שהוא אסור וראיתי להגאון בספר שנות אליה שכתב דאילו הי' הוקבע למעשר לא הי' מכשילן ולא הבנתי דהרי בעם הארץ מיירי מתני' וכי היכי דחשדי' אותו לומר שהוא מעושר אף על בלתי מעושר ומחויבין לעשר אפי' במתנה דליכא לחשוד אותו שאומר מחמת חימוד ממון וכמו שמוכח מפ"ד דדמאי מ"ב ומריש פרק זין שם. ה"ה הכא לא נאמין לו במה שאמר שלא הוקבע למעשרות. וא"כ מדוע אוכלין עראי ופטורין. ולענ"ד נראה דטעמא דמתני' דהנה כבר כתבו במס' דמאי אות (ס"ב) דאף שכ' הכ"מ בדעת הרמב"ם שבדמאי לא מהני ספק ספקא היינו דוקא אם שני הספיקות המה אם נתקנו אי לא אבל בריש מס' דמאי גבי הקלין שבדמאי שפיר ס"ל לר"ל דלכך הקילו בהקלין שבדמאי משום דהוי ספק ספיקא משום דהוי ס' אחד שמא הוא מן הפקר ולא נתחייב במעשר כלל ועי"ש מה שכתבו. ומטעם זה נ"ל היכי דאנו מוצאין פירות ע"ה בשוק שאיכא ג"כ ספק שמא עדיי' לא נגמרה מלאכתן א"כ איכא ספק ספיקא לגבי אכילת עראי דשמא עדיין לא נגמרו מלאכתן ולא ראו פני הבית ואת"ל ראו פני הבית שמא עשר כבר העם הארץ מותר לאכול מהן אכילת עראי אף בלא נאמנות עם הארץ שאמר שלא הגיע לגמר מלאכה, ולפ"ז טעמא דמתני' דאוכלין:

אכילת עראי ופטורין משים דהוי ספק ספיקא והא דתנן אח"כ דאם הכנסו לבתים מעשרן וודאי היינו משום דמיירי דרובן מכניסן לבתים וכיון שפירות אנו הי' בשוק א"כ מסתמא עדיין לא נגמרו מלאכתם וכמבואר בירושלמי וברמב"ם ובכ"מ. אך לפ"ז קשה לי דמדוע תנן בסיפא דאם אמר טלו והכניסו לבתיכם אסורן לאכול אכילת עראי משום דהוי כמו שאמר שהפירות הללו כבר ראו פני' הבית והוטבלו למעשרות רק שהוא עשרן ולהכי אנו מאמינם לו במה שאמר שכבר הגיעו והוטבלו למעשרות רק מה שאומר שעשרן ע"ז אינו נאמן ולהכי אסורין לאכול עראי וקשה מ"ש מהא דתנן דמאי פרק ויו משנה י"א המוכר פירות בסוריא ואמר משל ארץ ישראל הן חייב לעשר מעושרין הן נאמן שהפה שאסור הוא הפה שהתיר ונאמן במיגו דאי בעי שתק הכא נמי נימא דיהי נאמן במיגו דאי בעי שתק והי' פירותיו מותרן באכילת עראי השתא נמי שאמר שכבר הגיעו ונגמר מלאכתן ורק שעישרן יהי' נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר במיגו דאי בעי שתק ונראה לענ"ד דמכאן ראיי' לשיטת כנה"ג בקיצור כללי מיגו שלו מובא בתומים ס"ק צ"ז היכי שיש לומר שרוצה לומר יותר בדברים מאילו שתק לא אמרי' מיגו דאי בעי שתק דהוי מיגו לחצי טענה ועיי"ש בתומים שדחה ראייתו מעד אומר נתגרשה כו' וממתני' איכא ראיי' ברורה דלהכי אינו נאמן במיגו דאי בעי שתק משום דהעם הארץ רוצה שיהי' מותרים לאכול פירותיו גם אחר שיכניסו לבתיהם ולהכי אמר שמעושרן הן אבל אם הי' שותק אז לא הי' פירותיו מותרין רק באכילת עראי והוי מיגו לחצי טענה ולא אמרי' ולא דמי למוכר פירות בסוריא שהתם אין חילוק בין טענתו שמעושרן הן ובין אילו הי' שותק דאז הי' מותרין מטעם שחזקתן שמחו"ל הן ולכי שפיר נאמן וזה ראיי' נכונה להכלה"ג וא"ש:

תוכן העניינים

חלת אהרן (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה