אור ברסלב
חלת אהרן (זרעים) מסכת מעשרות › פרק א

חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד

מסכת מעשרות · פרק א

מסכת מעשרות

(קיט) כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל ונשמר כו' התוס' י"ט הביא דהר"ב כתב שני דרשות למעוטי הפקר ממעשרות חדה דכתיב עשר תעשר את כל זרעיך המיוחד לך יצא הפקר שאין לו בעלים מיוחדים דרש השני ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה ושמך יצא הפקר שידך וידו שווים ע"כ ויש להבין למה לן שני דרשות למעוטי הפקר וחידוש שלא נתעורר התוס' י"ט בזה ונראה לענ"ד דהנה בנדרים פ"ה על הא דתנן במתני' כהנים ולוים אבק להגין לו יעלו בעל כרחו דמסקי' אפי' אי טובת הנאה ממון שאני הכא כיון דאתי למיסריה עלייהו שוויא עפרא בעלמא הביא הר"ן בשם הרשב"א דמהא שמעי' דמי שאסר פירותיו על עצמו יכולין אחרים ליטל אותם בע"כ כו' אעפ"י שיכול לישאל על נדרו השתא מיהו לא איתשל ומיהו היכי דאיתישל חייבין לשלם כיון דחכם עוקר הנדר הפיקרא הוי לי' הנף פירי כאילו לא איתסרו עליו מעולם אבל הר"ן חולק וס"ל דמשעה שאסרו על עצמו הפקירו וכל שזכה בו אחר קנה סוכה מן ההפקר ואעפ"י שאיסור שבו הלך ע"י שאלה קנין ממונו של זה אינו בטיל שאינו מוצא שאלה בהפקר ע"כ עי"ש ונראה דלדעת הר"ן אם אסר פרותיו שלא נגמרו מלאכתם על עצמו דהוי הפקר דפטור מן המעשרות כמו שאר הפקר אך ניחזי אכן אי הטעם דהפקר פטור משום דכתיב ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך פרט להפקר שידך וידו שווין בו וזה ילפי' שפיר הפקר דעלמא שהבעלים עם הלוים ידם שווים לזכות בהמופקר ושפיר נתמעט ממעשרות אבל באוסר פירותיו על עצמו לעולם אין ידך וידו שווים בהם כי בעת שהלוי יוכל לזכות בו הוא אינו יכול לזכות בו דהרי אסור עליו ואם נשאל על נדרו אז הוא יוכל לזכות אבל הלוי אינו יוכל לזכות בו וממילא הוי אמינא דהפקר זה חייב במעשרות אבל מדרשא דזרעיך דוקא שיש לו בעלים מיוחדים שפיר איתמעט דאי זכה בו אחר קודם אז לא מהני שאלה להפקיע מיד הזוכה וכסברת הר"ן הנ"ל וכל זמן שלא זכה בו אחר בידו לשאל עליו ואין לזה בעלים מיוחדים כי אפשר שהזוכה הוי בעלים ואפשר שבעליו ראשונים המה בעלים ולהכי שפיר איצטרך זרעך המיוחד לך לפטור נכסין ופירות הנאסרים עליו ממעשרות וכן דרש דזרעיך בלחוד לא הוי סגי לענין פיאה דהו"א כיון דקיימ"ל במס' פיאה פ"ה מ"ה דשנים שקבלו את השדה באריסות דזה נותן לזה מתנות עניים וזה לזה והוי ס"ד דזה מיקרי בעלים מיוחדים ולחייב במעשרות קמ"ל דרש ובא הלוי כו' יצא מתנות עניים שבזה גם הלוי אם הוא עני יש לו חלק וידך וידו שווים וממילא פוטרן ממעשרות והנה לדעת הרשב"א הנ"ל אני מסתפק אם אוסר פירותיו על עצמו וזכה בו אחר אי חייב במעשרות כיון דלשיטת הרשב"א אם ישאל עליו צריכי' להחזיר ולשלם לו והוי פירות אילו כאילו לא נאסרו מעולם מי נימא כיון דאמרי' גבי חלה חמץ בפסח דהואיל דאי בעי מיתשל עלה חשיב שלו ועובר עליו בבל יראה א"כ ה"ה הכא כיון דאמרי' הואיל ואי בעי מתשיל עלה שלו הוא וחייב במעשרות או דילמא כיון דהרשב"א לשיטתו מובא בש"ע או"ח סי' תרמ"ט דהמודר הנאה מלולבו אינו יוצא בו ולא אמרי' הואיל דאי בעי מיתשל עלה כו' ה"ה לגבי איסו' פירותיו ל"א הואיל והזוכה בו פטור ממעשרו' וצ"ע:

תוכן העניינים

חלת אהרן (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה