אור ברסלב
חלת אהרן (זרעים) מסכת מעשר שני › פרק ה משנה ט

חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד

מסכת מעשר שני · פרק ה משנה ט

פרק ד משנה א

(קלה) מעשה בר"ג וזקנים שהיו באין בספינה אמר ר"ג עישור שאני עתיד למוד נתן ליהושע ומקומו מושכר לו עישור כו' נתון לעקיבא כו' אמר ר"י עשור כו' נתון לאלעזר בן עזרי' ומקומו מושכר לו כו' ופירש הר"ב דכולם הקנו מטלטלין אגב קרקע דמטעם חצר לא הי' יכול להקנות משום דבעינן פושד בצד שדיהו תה כשיטת הריף והרמב"ם דפסקו דאין חילוק בין מציאה למתנה דלעולם אין שדה קונה מטעם חצר אפי' בדעת אחרת מקנה אותו אלא בעומד בצד שדהו והשאגת אריה בסי' ע"ז עתה דלפ"ז מוכח מהכא דטובת הנאה ממון מדיכול להקנותו במטלטלי אגב קרקע וכמבואר בגמרא וממילא ר' יהושע דהקנה תרומת מעשר לר"א בן עזריה אגב קרקע ע"כ ג"כ ס"ל דטובת הנאה ממון א"כ תיקשי איך אמר ר' יהושע בפסחים מ"ג בנטמאת העיסה בפסח לא זהו חמץ שמוזהרין עליו ומטעמא דטובת הנאה אינו ממון הרי הכא ע"כ ס"ל דטובת הנאה ממון. ולענ"ד נראה לישב בעזה"י דהנה עלם ספק בלבי במי שנתן תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי ומעשר עני לעני אך הלוי לא נתן תרומת מעשר לכהן אי יכול הישראלי להתוודת דלכאורה כיון דהוא ביער הכל ועשה כמצותו ונתן תרומה לכהן ומעשר ללוי שפיר יכול לומר ביערתי קודש מן הכית ואיזה עיכוב יהי' לו בווידוי מעשר שלו מפני שהלוי לא נתן תרומת מעשר לכהן אבל נראה סתירה לזה ממה שתנן לקמן במשנה יו"ד כיצד מתודה כו' בערתי קדש זה מעשר שני ונטע רבע נתתיו ללוי זה מעשר וגם נתתיו זה תרומה ותרומת מעשר כו' הרי מבואר מכאן שהישראל מתוודה גם על תרומת מעשר וליכא למימר דקאי על הלוי שהוא מתוודה על תרומת מעשר דליתא דהרי אין הלוי מתוודה על תרומת מעשר בלבד וכמו שפסק הרמב"ם פי"א דמעשר שני הלכה י"ד והוא מירושלמי ע"ש. ועוד דהא סתם מתני' ר"מ ור"מ ס"ל לקמן במשנה י"ד דכהנים ולוים אינם מתוודים כלל מפני שלא נטלו חלק בארץ. וע"כ מוכח דהך ותרומת מעשר אישראל קאי שחייב להתוודת גם אתרומת מעשר וכן הוא ברמב"ם פי"א מהל' מעשר שני דישראל נותן תרומה ותרומת מעשר לכהן דמשמע מזה דאם נתן המעשר ללוי והלוי לא נתן תרומת מעשר לכהן גם הישראל אינו יכול להתוודות וקשה אמאי ומה איכפת לי' לישראל במה שלא מסר הלוי התרומת מעשר לכהן. ונראה לענ"ד דאתיא מתני' כאבא בן גמלא דהרשות נתונה לבעה"ב לתרום תרומת מעשר כמו שיוכל לתרום תרומה גדולה וכמבואר גיטן ל"א. וכן פסק הרמב"ם פ"ג מהל' תרומת הלכה י"ב וז"ל מצות תרומת שיפריש אותה בן לוי ממעשרו כו' ויש לישראל, להפריש אותה וליתנו לכהן ע"כ ובזה אתי שפיר דודאי אם יודע הישראל שהלוי שיתן לו המעשר יפריש תרומת מעשר ויתנו לכהן אז יתננו ללוי אבל אם יש שום ספק שבעולם שהלוי לא יוכל או שלא ירצה למוסרו לכהן אז ודאי לא יתננו הישראל ללוי רק יפריש בעצמו תרומת מעשר ויתנו לכהן ואח"כ יתן המעשר ללוי ובהיות כן שפיר מתוודה הישראל על תרומת מעשר כיון שבידו ליתנו בעצמו לכהן אי נתנה ללוי והלוי לא מסר התרומת מעשר לכהן אינו יכול להתודת דהרי אינו יכול לומר ככל מצותיך אשר ציוותני דהרי הי' ברשותו להגיע גם התרומת מעשר ליד כהן. אבל ודאי אי הי' הדין דאין נותן תרומת מעשר רק הלוי אז ודאי הי' הסברה מחויבת כיון שמסר ללוי המעשר מתודה רק כיון דהלכה פסוקה דישראל יוכל להפריש מחויב להתוודת גם על תרומת מפשר ומשו"ה ר"ג דהוצרך להתוודות הי' צריך שימסור ר"י התרומה מעשר לראב"ע דבלאו הכי לא הי' יכול ר"ג להתוודות כיון שר"ג גופא הי' יכול לזכות התרומת מעשר, לראב"ע והשתא א"ש דודאי ר' יהושע ס"ל דטובת הנאה אינו ממון והא דהי' מזכה לר"א התרומת מעשר וודאי לאו משום דגם ר' יהושע הי' חייב בביעור התרומת מעשר דאף דאינו בווידוי מ"מ חייב בביעור מ"מ משום זה לא הי' צריך להקנות משום כיון דס"ל דטובת הנאה אינו ממון א"כ לא קני ר' יהושע כלל המעשר מר"ג לשיטותו וכיון דלא קני המעשר אינו שלו ואינו חייב בביעור וממילא לא הי' צריך לזכות התרומת מעשר לר"א אפל כיון שרבי גמליאל ס"ל דטוה"מ ולפי שיטתו שפיר קנה ר"י אבל אכתי לא היה ר"ג יכול להתוודות מפני שעדיי' לא הקנה ר"י את התרומת מעשר לר"א וכיון שר"ג היה יכול בעצמו לזכות אותו לר"א ונתן לר"י כדי שר"י יקיים המצוה הי' יצרך ר"י להקנות לר"א כדי שיהי' יוכל ד"ג להתוודות לפי שיטתו דס"ל טובת הנאה ממון אבל, ר"י לשיטתו לא הי' צריך להקנותו כיון דלא הי' חייב בביעור דס"ל פוהא"מ א"כ לא קנה כלל המעשר ובזה א"ש נמי מה שהקשו איך הי' יכול ר"י להשכיר מקום לר"א והא השואל כו' וכן השוכר אין רשאי להשכיר ובהנ"ל א"ש כיון דעשה לטובת ר"ג. מסתמא ניחא לי' לר"ג כדי שיזכה לו התרומת מעשר ויהי' ר"ב יוכל להתוודת וא"ש.

תוכן העניינים

חלת אהרן (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה